פרשת אלטלנה, שהתפרצה ביוני 1948, היא אחת מנקודות המתח הבולטות בתולדות מדינת ישראל הצעירה. כדי להבין את השתלשלות האירועים ואת עוצמת המשבר, יש לחזור לרקע ההיסטורי, הפוליטי והאידיאולוגי שבו התרחשה הפרשה, שבמרכזה עמדו מאבקי סמכות, תפיסות מנוגדות של אחריות לאומית, ותהליך המעבר ממחתרות לצבא ממלכתי.
מאבקי כוח בציבור היהודי
בסוף שנות ה-40, היישוב היהודי בארץ ישראל היה שרוי במאבק מורכב על עצמאותו. לצד המאבק החיצוני נגד הבריטים ולאחר מכן נגד צבאות ערב, שררה מתיחות פנימית בין הזרמים השונים בציונות, במיוחד בין ההנהגה הממלכתית בראשות דוד בן-גוריון לבין תנועת הרוויזיוניסטים וזרועם הצבאית, האצ"ל, בהנהגת מנחם בגין. בעוד ההגנה, הגוף הצבאי המרכזי של היישוב, נשלטה על ידי מוסדות היישוב המאורגן, האצ"ל פעל כמחתרת עצמאית, תוך אימוץ גישות לוחמניות ומדיניות משלו.
הקמת מדינת ישראל ושאלת הצבא
הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948 הייתה צעד מכונן, אך היא גם הציבה אתגר חדש: יצירת מנגנון שלטוני וצבאי אחיד למדינה הצעירה. כחלק מתהליך זה, הוחלט על הקמת צבא ההגנה לישראל (צה"ל) וביטול הפעילות העצמאית של המחתרות, בהן האצ"ל והלח"י. ב-1 ביוני 1948 נחתם הסכם לשילוב האצ"ל בצה"ל, ובו נקבע כי האצ"ל יפסיק את פעילותו העצמאית, לרבות רכש נשק. עם זאת, המתח בין הצדדים נותר בעינו, והאמון בין ההנהגה הממלכתית לבין האצ"ל היה מוגבל.
אוניית הנשק אלטלנה
במקביל למאמצי האחדה, האצ"ל הוביל מבצע לרכש נשק מחוץ לארץ, עוד בטרם החתימה על הסכם המיזוג. במסגרת זו נרכשה האונייה "אלטלנה", שנשאה נשק רב ו-900 עולים, ויצאה לדרכה מצרפת ביוני 1948. הפלגתה עוכבה בשל קשיי ארגון, ובזמן שהגיעה לחופי ישראל, כבר נכנסה לתוקף ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. העובדה שהאונייה נשאה נשק בזמן זה היוותה בעיה משמעותית, שכן הכנסת נשק לישראל עלולה הייתה להיחשב כהפרת האמברגו הבינלאומי.
המחלוקת על הנשק
המחלוקת המרכזית בין האצ"ל לממשלה נסובה סביב חלוקת הנשק שעל סיפון האונייה. האצ"ל דרש שחלק מהנשק יופנה לגדודיו, במיוחד בירושלים, בעוד בן-גוריון עמד על כך שכל הנשק יועבר לצה"ל, מתוך תפיסה של אחדות צבאית וממלכתית. בנוסף, סוגיית האמון בין הצדדים החריפה את המשבר. למרות דיווחים מוקדמים על האונייה, מועד הפלגתה המדויק לא נמסר לממשלה, מה שהוביל לחוסר תיאום וסימן את האצ"ל כגוף עצמאי שאינו כפוף להוראות המדינה.
תנאים שהובילו לעימות
פרשת אלטלנה התרחשה בתקופה קריטית שבה המדינה התמודדה עם קיומה הפיזי והמדיני. במקביל לאיומי החוץ, היה הכרח להכריע בשאלת סמכותה של הממשלה ומעמדו של הצבא. חוסר האמון ההדדי, הפערים האידיאולוגיים והמצב הביטחוני המורכב הציבו את הבסיס לאירועים הדרמטיים שהפכו את "אלטלנה" לסמל של קרע פנימי בתולדות ישראל.
ראו גם: פרשת אלטלנה: ציר זמנים
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה – בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון
