מה מחבר וקושר אותנו יחד כחברה? האם זה פחד, טבע או הגיון? שאלה זו נמצאת בלב תיאוריית האמנה החברתית, אבן יסוד בפילוסופיה פוליטית המנסה להסביר את היחסים בין יחידים לשלטון שהם מקבלים על עצמם. שלושה מענקי מחשבת הנאורות – תומס הובס, ז'אן ז'אק רוסו וג'ון לוק – הציעו כל אחד חזון מובהק של הסכם יסוד זה המכונן את החברה האנושית. הרעיונות שלהם ממשיכים לעצב את ההבנה שלנו לגבי ממשל וזכויות הפרט כיום.
הובס: אחיזת הברזל של הלויתן
תומס הובס, שכתב לאחר מלחמת האזרחים באנגליה, צייר תמונה עגומה של הטבע האנושי. הוא טען שללא סמכות חזקה, החיים יהיו "בודדים, עניים, מגעילים, אכזריים וקצרים". עבור הובס, האמנה החברתית נולדה מפחד ושימור עצמי.
לדעתו, אנשים מוותרים ברצון על זכויותיהם הטבעיות לריבון כל יכול – הלוויתן – בתמורה לביטחון וסדר. למלך המוחלט הזה יהיה כוח בלתי מוגבל לשמור על שלום, שכן הובס האמין שרק באמצעות פחד מעונש החברה יכולה לתפקד. אבל באיזה מחיר מגיע הביטחון הזה?
רוסו: הרצון הכללי והאדם הטבעי
ז'אן ז'אק רוסו הציע פרספקטיבה שונה בתכלית. הוא עשה אידיאליזציה של "הפרא האציל", בטענה שבני האדם טובים מטבעם אך מושחתים על ידי החברה. האמנה החברתית של רוסו ביקשה ליישב את חירות הפרט עם צורכי הקהילה.
הוא הציע את המושג "הרצון הכללי" – אינטרס קולקטיבי שמתעלה על רצונות אינדיבידואליים. בחזונו של רוסו, האזרחים ישתתפו באופן פעיל ביצירת חוקים, תוך טיפוח תחושה עמוקה של חובה אזרחית. אבל האם דמוקרטיה ישירה כזו יכולה באמת לתפקד בחברות מודרניות מורכבות? הסכנה שבתיאוריה של רוסו הוא הצבת האינטרס הכללי מעל רצונות וטובת הפרט, ולכן היו כאלו שהאשימו אותו בתרומה למחשבה הפשיסטית.
לוק: סיבה, זכויות וממשל מוגבל
ג'ון לוק מצא איזון בין הפסימיות של הובס לבין האידיאליזם של רוסו. הוא טען שלבני אדם יש זכויות טבעיות לחיים, לחירות ולרכוש, המתקיימות ללא תלות בממשלה. עבור לוק, האמנה החברתית הייתה הסכם רציונלי להגנה על זכויות אלו.
ממשלתו של לוק הייתה מוגבלת בהיקפה, ושאבה את הלגיטימיות שלה מהסכמת הנשלטים. אם הממשלה לא הצליחה להגן על זכויות טבעיות, הייתה לאזרחים הזכות למרוד. חשיבה זו השפיעה עמוקות על המהפכה האמריקנית והצרפתית.
מורשת האמנה החברתי
שלושת ההוגים הללו מציעים לנו עדשות שונות דרכן ניתן לראות את היחסים בין אזרח למדינה. הובס מזכיר לנו את הצורך שלנו בביטחון, את רוסו את היכולת שלנו לפעולה קולקטיבית, וללוק את הזכויות הבלתי ניתנות לביטול.
בעולם של היום, אנו מתחבטים בשאלות המהדהדות את הפילוסופיות הללו. כיצד אנו מאזנים ביטחון וחופש מול איומים גלובליים? האם דמוקרטיה ישירה יכולה לתפקד בעידן המדיה החברתית? מהם הגבולות של זכויות הפרט בחברה מגוונת? בהתמודדות עם המורכבויות האלו, תיאוריות האמנה החברתית של הובס, רוסו ולוק ממשיכות לספק מסגרות חשובות להבנת הממשל והאחריות האזרחית. הם מאתגרים אותנו לשקול את יסודות הסמכות הלגיטימית, את אופיה, מהותה ומקורה של החברה האנושית, ואת הטבע האמיתי של המחויבויות שלנו זה כלפי זה.
