בגישתו של ג'ון לוק יש הרבה אלמנטים תיאוריים. הוא עוסק רק בנושא ההצדקה ולא בנושא הרכישה של ההאמנה – וזהו מאפיין של גישה אמפיריציסטית.
שני סוגים של האמנות:
– האמנות על אודות העולם (אשר ניתנות לבחינה ובדיקה אמפירית). הצדקת ההאמנות הללו צריכה להיעשות ע"י שימוש בחושים (לדוגמא: אם אנחנו אומרים שיש בחדר שולחן, אז אם נראה את השולחן – הרי שזוהי הצדקה להאמנה לפיה יש שולחן בחדר).
– משפטי המתמטיקה והלוגיקה – אשר אינם בגדר האמנות על העולם, ולא ניתן לבדוק אותם.
לוק מעלה את שאלת 'מסך האידיאות' – האם כל פעולת הכרה (כלומר, כל פעולה של השכל) נעשית בסופו של דבר באמצעות מושגים. כלומר, כאשר אני רואה שולחן חום – אני תופס את המושג של חום (ולא את השולחן עצמו). מכאן, שע"פ לוק לא ניתן לתפוס את הדברים עצמם אלא רק את המושגים של המאפיינים שלהם, אשר ניתנים לתפיסה ע"י החושים.
הוא עורך כל מיני אבחנות אשר אינן לגיטימיות בהינתן 'מסך האידיאות', ואז ניתן לבחון מצב זה בשני אופנים:
– כפרשנות על משנתו של לוק. השאלה, אם כן, היא עד כמה יהיה נכון לומר שלוק מאמץ את גישת 'מסך האידיאות', כלומר, עד כמה הוא באמת אימפריציסט.
– צורה שנייה להסתכל על בעיה זו היא לומר שלוק אכן היה אימפריציסט והאמין בגישת 'מסך האידיאות', אך שגישה זו לא הייתה ריאלית בעולם שהוא יצר, כלומר, לא התאימה למערכת המושגים של הגישה שלו.
הגישה של לוק אומרת, אם כן, שהתפיסה שלנו איננה קשורה למה שבאמת קיים בחוץ אלא רק לאיך אני תופס את זה מבחינת החושים. התפיסה ע"י החושים איננה תכונה מולדת, אלא נרכשת עם הניסיון (כלומר, התפיסה שלי את השולחן כחום נשענת על 'ניסיון העבר' שלי).
אחת מההבחנות שעורך לוק הינה בין איכויות ראשוניות ובין מושגים משניים. באופן כללי, ההבחנה הינה בין איכויות כמותיות/צורניות (הן האיכויות הראשוניות) ובין איכויות שאנחנו תופסים, אשר אין להם קורלציה לדברים עצמם – ובדברים עצמם מדובר בכוחות או מאפיינים מהסוג של האיכויות הראשוניות (איכויות/מושגים משניים: כמו צבע ואורך גל).
איכויות ראשוניות: מוצגות, התפשטות, מנוחה וכו' (למשל תנועה של גוף). באיכויות אלו יש התאמה בין איכות ובין מושג, בעוד באיכויות המשניות אין התאמה בין איכות ובין מושג – האיכות היא כוחות בדברים היוצר מושג. איכויות ראשוניות, ע"פ לוק, הינן מושגי יסוד של המדע החדש, בעוד שאיכויות משניות הינן מושגים אשר מבוססים על מושגי יסוד – ועל כן אינם מושגי יסוד בעצמם, ולכן, הוא אומר שאינם מושגים המייצגים משהו מהותי של הדבר.
באופן כללי, ההבחנה שלוק עורך הינה בין איכויות ראשוניות (לגביהן יש התאמה מוחלטת בין האיכות עצמה ובין מה שאנחנו תופסים) – שהינן מהותיות לדבר, ובין איכויות משניות/מושגים משניים (לגביהן אין התאמה בין מה שאנחנו תופסים=המושג ובין האיכות עצמה, משום שהאיכות המשנית היא למעשה כוח שמצוי בדבר, אשר יוצר מושג אותו ניתן לתפוס באמצעות החושים). ברור כי הבחנה זו איננה ברורה ויש בה מימד מאוד אמורפי, וזהו למעשה הבסיס לביקורת על לוק, על היעדר ההצדקה המספיקה לגישתו.
הביקורת המרכזית על לוק, אם כן, הינה על סמך מה לוק חושב שהוא יכול להצדיק את ההבחנה בין איכויות ראשוניות ובין איכויות משניות על בסיס גישה אימפריציסטית, משום שהבחנה זו מנוגדת במידה רבה ליסודות הגישה האימפריציסטית.
ביקורת נוספת הינה שלוק לא מצליח להצדיק את הקביעה כי הכוחות היוצרים את המושגים המשניים אינם חלק מהמהות של הדבר, כלומר, הם אינם חלק מהותי. ע"פ הגישה האימפריציסטית – האיכויות המשניות צריכות להיות חלק מהותי מהדברים בדיוק כמו האיכויות הראשוניות.
ביקורת נוספת – אין משהו שמייחד רק את האיכויות הראשוניות, כלומר, גם לגביהן ניתן להמציא מושגים שונים ע"י אנשים שונים התופסים את הדברים באופן שונה.
