מושגים בהיסטוריה של אמצעי התקשורת

  1. תוכן סמלי– (symbolic content)- תנועות גוף, השמעת קולות, דיבור, כתיבה, צילום. תנאי לקיומה של חברה אנושית הוא קשר המתקיים בין הפרטים המקיימים אותה.
  2. תקשורת- מאפשרת ומתאפשרת מהקשר בין החברים בחברה מסוימת. היא משקפת את סך המבעים של החברה, את האופן שבו היא פועלת ואת החוויות שהיא עוברת.
  3. אמצעי תקשורת(מדיום)- הכלים שבאמצעותם מיוצר ומוחלף מידע ותוכן סמלי בין פרטים.
  4. כוח- יכולתו של אדם או מספר אנשים לכפות את רצונם על פעולתם של אחרים גם בניגוד לרצונם של אלה השותפים לפעולה.
  5. המדיום כפרוטזה/ תותב- טכנולוגיות המדיה מסייעות לאדם להגדיל את טווח קליטת והעברת המסר מ/אל מקומות אשר לא הייתה גישה אליהם קודם לכן ומאפשרות להעביר מידע לאנשים שלא היו שותפים להם. מהוות "המשך" לגופו של האדם מאפשרת קבלת מידע ותוכן סמלי על חוויות שלא חווינו בגוף ראשון.
  6. כפר גלובלי- נקודות מרוחקות קרובות זו לזו בזכות תקשורת משותפת.
  7. מדיום חם – שבו חוש אחד מרוכז במדיום, כמו קריאת עיתון (מדיום = אמצעי)
  8. מדיום קר– שבו יותר מחוש אחד מעורב, אך באופן חלקי, כמו בצפייה בטלוויזיה

תקשורת בעל-פה:

  1. חומסקי – בלשן שגילה תבניות חשיבה ופיתוח שפה- יכולת מולדת אצל בני אנוש – דקדוק אוניברסלי.
  2. אגורה– יוון העתיקה, מקום ההתכנסות לשמיעת חדשות, החלפת דעות, לשמיעת רכילות ציבורית, כלכלה, חקיקה, החלטות שליטים. נמצאת בסמוך לגימנזיום ומקדש התפילה. האסיפה מיועדת לכלל האנשים, ההשתתפות מצריכה זמן ויכולת, רק אזרח יווני (נולד ביוון) בעל כסף יכול להגיע לאגורה.
  3. סנאט– מתנהל באופן פתוח וגלוי, תקשורת דו כיוונית- ניהול המדינה והחברה. מצריך רטוריקה גבוהה, כריזמה, יכולת שכנוע, התמודדות מול קהל.
  4. תיאטרון– תופעה מוכרת ביוון- הצגת סיפורים מהמיתולוגיה היוונית. גם האזרחים הפשוטים והעניים יכולים לצפות- אירוע חברתי וחוויתי- אוכל, שתייה ותגובות קהל קיצוניות משתלבות בתוך ההצגה.

התפתחות הכתב:

  1. מערות- אבנים ואבני גיר, שימור ידע חסרון: נייח אינו אפשרי להעברה ממקום למקום.
  2. לוחות חרס- מצריך טיט, מאפשר שימור והעברה, חסרון: שביר וקשה להעברה ממקום למקום.
  3. פפירוס– מצריים, 2,500 לפנה"ס. מופק מצמח הגומא המצוי ליד מקורות מים (נילוס), עובד ונטווה שתי וערב עד לקבלת משטח דק לכתיבה חלקה. קל להפצה, שימור המידע לאורך זמן, עם זאת דליק,מחיק ומתכלה עם השנים.
  4. קלף– עיבוד של עור בע"ח, מצריך ציד וידע טכנולוגי לעיבוד העורות. שימור, העברה קלה, אפשרי בכל סביבה שבה יש בע"ח. חסרון: הזדקנות והתפוררות, דליק.
  5. נייר– מצריך עיבוד עץ, קל להעברה, מאפשר הפקת נייר בכמויות. חסרון: דליק, מתכלה.
  6. כתב פיקטוגרפי– ציורי, ציורים פשטניים, משקף מציאות (עץ יצויר כעץ). כתב זה התחיל במערות והמשיך להתפתח במסופוטמיה ובמצרים. יתרונותיו הם שהוא מובן לכולם והשימוש בו זמין. חסרונו הוא שהפירוש יכול להיות מגוון. בפועל הוא היה מוגבל בניידות כיוון שצויר על קירות מערה או על גבי חרסים. אין הפשטה של רעיונות.
  7. כתב אידיוגרפי– רעיוני, ציורים טעונים במידע מוסכם, הופך מעט מדויק יותר. הפרשנות יותר מדויקת. חסרונו שהיה מובן רק לחלק קטן מהציבור. בעיקר אנשי דת ושלטון והיווה תחליף מוגבל לזיכרון.
  8. כתב פונטי– סימנים מוסכמים בלבד. המטרה – להתרכז בתוכן ללא בזבוז זמן לפענוח ושינון סימנים. אין קשר בכלל בין הכתב לרעיון שרוצים להעביר. הוא מבטא את אופן הגייתו של צליל דיבור. הכתב הפונטי מאפשר לנו להביע את עצמנו בצורה רחבה יותר. מצריך לימוד מסוים. מעניק חוזק שמבוסס על ידע.
  9. לוגו– למרות נטישת הכתיבה באמצעים פיקטוגרפיים ואידיוגרפיים, החברה האנושית בחרה לאמץ לעצמה סמלים שמקילים על התקשורת ומאפשרים הבנה כהרף עין של הוראה, או הפנמה של צורך מסחרי-צרכני. זהו הלוגו.
  10. קרטוגרפיה– מיפוי, מכיל את מירב הסימנים המצויים בשימוש, שרטוט צורה, קביעת צבעים לגבהים, סימון שמות למקומות, סימון מרחקים, סימון אתרים. המפות הראשונות הן מהמאה ה-6 לפנה"ס על גבי חרס. הסינים הם הראשונים שמדפיסים מפות 1155 לפנה"ס. המפות סייעו לאנשים להתמצא במרחב והיו לכלי יעיל בגילוי העולם החדש.

הכנסייה:

  1. lingua francaשפת תקשורת בינלאומית.שפה שלטת היום אנגלית, דאז לטינית.
  2. כנסייה– משמשת כמקום התכנסות חברתי (לא רק כבית תפילה). מגיעים על מנת להתעדכן במתרחש בעל פה ואגירת ידע הרעיוני בתוכו הופכת את הכנסייה למרכזית וחשובה. גוף ,משדר" תחליף לאגורה. יוצרת רצועות שידור וסדר יום חדש.
  3. רצועות שידור– הכנסייה יוצרת לוח זמנים של החברה כולה, היא ה"שעון" של החברה ומייצרת את "רצועות השידור" של החברה, תפקיד שיעבור מאוחר יותר לרדיו ולטלוויזיה
  4. excommoncatio– מי שכופר בעיקרי הכנסייה מנודה מן החברה הנוצרית- מנותק מהקשר מהקהילה ודמו מותר
  5. צנזורה- הכנסייה יוצרת הכתב הפונטי הלטיני (lingua franca)- השפה השלטת. בידודם של מעמדות העליונים, שמירה על השליטה במיומנות הכתיבה, השליטים יהיו חייבים לפנות ליודעי השפה, קרוא וכתוב= הכמורה.
  6. אינדקס- רשימת ספרים אסורים לצפייה וקריאה.
  7. תעמולה– שליטת הכנסיה על ההמונים באמצעות איקונים על מנת להפיץ את דבריה, לא כולם יודעי קרוא וכתוב אך כולם מבינים את שפת האיקונים- שפה מוחשית וויזואלית , אמצעי המחשה פשוטים המובנים לכל. הכנסייה מפיצה שטרי מחילה (אינדולגנציות) צנזורה ותעמולה משמשים גם כאמצעי לעיצוב תרבות. צנזורה יכולה להתפרש כאמצעי עריכה, ותעמולה כהכוונה לפרשנות התרבות או ביקורת התרבות.
  8. אוניברסיטאות– הכנסייה מקימה במאה ה-12 אוניברסיטאות הנבנות סביב הכנסייה.יוצרת מערכת השכלה כנסייתית, לימוד קרוא וכתוב על ידי ניהול הכנסייה. שולטת בתכנים. גול עצמי, על ידי כך עודדה שלא ביודעין חשיבה ביקורתית והטלת ספק. פיתוח המדע, אלטרנטיבה לכנסייה. בשלב ראשון דקדוק, רטוריקה, דיאלקטיקה (trivium) ובשלב שני אריתמטיקה, גיאומטריה, מוזיקה, אסטרונומיה (quadrium)
  9. מעתיקים- "שומרי הידע" של הספרים. לא המשיכו את לימודיהם לכמורה, הבנים העודפים במשפחות מרובות ילדים. יש בידיה אפשרות לביטוי עצמי וביקורת באמצעות האיורים, והאותיות הגדולות. רוח אדם מנצחת דיכוי. עובדים בסקריפטוריום. (שם הורד)

דפוס:

  1. ג'והן גוטנברג– 1452 ממציא את מכבש הדפוס. גוטנברג הוא בנו של עובד המטבעה הכנסייתית, מודע לטכנולוגיית ייצור המטבעות ומשם מגיע הרעיון של המכבש שיטת הדפוס שלו כללה שימוש באותיות יצוקות ממתכת שנעו על גבי מסילות שיצרו וסידרו את השורות. ההדפסות הראשונות נעשו שנתיים- שלוש לאחר המצאת הדפוס, מהדורה המודפסת הראשונה היא של כ-150 ספרים כולם ספרי הקודש. ללא איורים. בשל חוב נאלץ גוטנברג לוותר על הקרדיט של המצאתו אך לימים מחזירים לו ההיסטוריונים את הכבוד.
  2. תנ"ך גוטנברג- הינו ההדפסה הראשונה של תרגום התנ"ך ללטינית (הוולגטה). התנ"ך הודפס על ידי יוהן גוטנברג בגרמניה. הדפסת התנ"ך התרחשה ב-23 בפברואר 1455, ומסמלת את ראשיתה של מהפכת הדפוס, שאיפשרה הדפסה המונית של ספרים ומאמרים ותפוצתם הרחבה. בתנ"ך גוטנברג היו שני כרכים הכוללים יחד 1,282 עמודים והוא מוצג במוזיאון גוטנברג הנמצא בעיר מיינץ.
  3. מרטין לותר– ביקר את דרכיה של הכנסייה הקתולית, ב-1517 פרסם בכתב ידו עיתוק קיר ותלה את 95 התזות על דלתות הכנסייה, חסידיו להדפיסו, שכפלו והפיצו את דעותיו. מרטין נהנה מיתרונותיו הברורים של המדיום החדש.
  4. broadcasting – הזרעה, זורקים זרעים, לא יודעים היכן יפלו, יקלטו והיכן או האם ינבטו. כיסוי רחב, הפצה המונית מרגע הדפוס.
  5. קהילה מדומיינת– קבוצה של אנשים אשר אינם מכירים זה את זה, אינם בקשר עין ורחוקים ממקור המידע אך עם זאת נקראים קהילה בשל האידיאולוגיה המשותפת והאמונה באותו רעיון, מדמיינים זה את זה. המדיום המשותף יוצר את הקהילה לא המסר. מרטין לותר בזכות הדפוס והשעתוק המכני שכולל ייצור והפצה יצר קהילה מדומיינת.
  6. זכויות יוצרים– מיגון משפטי על אותן יצירות לא פונקציונליות שאין להם שימוש למעט ערכן מבחינה אסטתית ואומנותית. קניין רוחני שניתן לסחור בו. Copy rights  זכויות העתקה- האחריות חלה על בעל הידע הטכנולוגי.
  7. מכבש הדפוס PRESS – יכולת שכפול אינסופי. המכבש הופעל על-ידי כוח אדם, אח"כ על-ידי סוס ובהמשך בכוח הקיטור.(גוטנברג)
  8. קפיטליזם הדפוס- אנדרסון אם מהות המושג הכללי קפיטליזם קשורה למושגים כגון צרכיה המונית, תעשייה ופסי ייצור, הרי שאנדרסון עוסק בדפוס בדיוק בהקשר זה.

בקשר המדומיין הקיים בין העיתון, הספר והשוק הקפיטליסטי והתעשייתי שעודד הדפוס.

אנדרסון מתאר את מספר הכרכים העצום שהודפס בין סוף המאה ה- 15 לשלהי המאה ה- 16 , כאשר בתי הדפוס מתנהלים כפס ייצור כאשר הספר למעשה הופך למוצר התעשייתי הראשון. הספר למעשה הופך למוצר צריכה המוני לכל דבר, לחפץ המיוצר ביחידות זהות ובצורה המונית.העיתון, כצורה מוקצנת של הספר, נמכר גם הוא במספר עותקים עצום והופך למוצר המוני מתכלה משום שהוא מיוצר בכל יום מחדש, כאשר אותה תעשייתיות והמוניות הולידה את הצריכה ההמונית והבו זמנית של תוכן, יצרו את טקס הקריאה היוצר את התודעה המשותפת, הנובעת מאותה פעולת צריכה.

כלומר, הקשר בין קפיטליזם הדפוס ליצירת הקהילה המדומיינת נובע כתוצאה מאותה תעשייתיות ופס ייצור. העיתון והספר הפכו למוצרים לכל דבר ולמעשה התאפשרה יצירה המונית וצריכה המונית שעודדה את הקהילה המדומיינת, בה כולם שותפים לאותו מדיום, בה כולם עושים בו זמנית את אותה פעולה.

העיתונות:

  1. ציבור מפוזר– השתיקה הקודרת" של קוראי העיתונים בבתי הקפה של המאה ה- 17 אל מול הקהילתיות והקשרים החברתיים. התרופפות קשרי הקהילה, כל אחד עם עצמו קורא והציבור לא נמצא במקום אחד.
  2. penny press– העיתונות הזולה שבה כותרות גדולות ובהמשך תמונות גדולות, להציע לציבור, במחיר שהוא הישג ידו של כל אדם, את כל הידיעות של היום (מאה ה-19.)
  3. עיתונות צהובה– עיתונות שערורייתית הקרויה ע"ש הילד הצהוב. יוסדה ע"י פוליצר והארסט בעלי רשתות עיתונים מתחרות. כותרות גדולות וצעקניות, תמונות וצבע , "מסעות צלב" (מבצעי גיוס ראוותנים, סיוע למגזרים חלשים, חשיפת שחיתויות, חשיפת האמת).
  4. הילד הצהוב– סדרת קומיקס פרי יצירתו של R. F. Outcault, פורסמה בסוף המאה ה-19 כל יום ראשון בעיתון רב התפוצה The  New York Weekly, של פוליצר עד לרכישתו של אאוטקולט על ידי הרסט לעיתונו.
  5. אוטו גרוט OTTO GROTH – חוקר גרמני בן המאה ה-20 שקבע 5 קריטריונים לעיתונות: להופיע בתדירות גבוהה (ולכל הפחות פעם בשבוע) , להיות המוני (משוכפל באמצעים מכניים), להיות בעל גיוון תוכני (לא מקצועי או מגזרי, למשל), לאפשר גישה לכלל הציבור, להוכיח המשכיות בפרסום.
  6. יומני האומה הרומית –העיתון היה קיים שנים רבות לפני- 60 לפנה"ס: ביוזמת יוליוס קיסר נכתבו "יומני האומה הרומית", שהועתקו ידנית והועברו לעשירי רומי.
  7. bulletin – ימי הביניים: אגרות זהות בצורה ובתוכן הועתקו ידנית והועברו לקבוצות מיקוד. בהדרגה הפכו ל-bulletin (עלוני מידע) ששימשו גילדות (איגודים מקצועיים)
  8. gazette – העלונים נקראים כך על שם מטבע ונציאני שהיה מחירו של עלון או על שם העיר Gaza שבה שלטה האימפריה הונציאנית
  9. Courant – סוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17: ראשיתה של עיתונות בערים שעל גדות נהר הריין, באזור ההמצאה של גוטנברג. מרבית העיתונים – Courant – דף מודפס משני צידיו
  10. האזרח קיין (ארה"ב 1941) סיפורו של איל עיתונות, מפי חמישה אנשים שונים, תוך כדי חקירה עיתונאית מקיפה. הבמאי אורסון וולס מנסה להבין את סוד אומללותה של אמריקה המצליחה והעשירה, ומשתמש בכל האמצעים הקולנועיים שעמדו אז לרשותו.
  11. קבוצות לחץ- קבוצות המשפיעות על התוכן שיופיע בעיתון באמצעות כוח כלכלי, קבוצות ממוסדות, פוליטיות אנשי הממשלה והשלטון, קבוצות לא ממוסדות, חברים בעלי השפעה, בעלי קרבה לעיתונאים לבעלים למו"לים.
  12. פוליצר (1847-1911), הונגרי שהיגר לארה"ב ולחם במלחמת האזרחים. רכש ב-1883 את The World ששמו הוחלף ל-New York World. נודע בפרסום סנסציות ובמלחמה בשחיתות. חבר בית המחוקקים במיזורי, מייסד בית הספר לעיתונות באוניברסיטת קולומביה, ומייסד פרס עיתונות הקרוי על שמו. זוכי הפרס מוכרזים על ידי ועדה עצמאית מידי אפריל
  13. הרסט (1863-1951). בנו של איש עסקים וחבר סנאט מקליפורניה, שהגדיל את תפוצת עיתוניו באמצעות פרסומים סנסציוניים. 1895 – עקר לניו יורק ובאמצעות ה-New York Journal התחרה בפוליצר. 1925 – בעל רשת עיתונים המונה 25 עיתונים. הסרט האזרח קיין (Orson Welles, 1941) נעשה בהשראת חייו. הרסט ניסה למנוע את הפצתו, אך הסרט נחשב עד היום לאחד הטובים בכל הזמנים

צילום, ראינוע וקולנוע:

קמרה אובסקורה– חדר אטום  למעט חריץ באחד הקירות שדרכו משתקפים מבחוץ דימויים הפוכים על ראשם ומוקרנים על הקיר הנגדי. נוסד ע"י ליאונרדו דה וינצ'י .(1452-1519).

פנס הקסם/ קירשנר– כומר גרמני ממציא ב- אמצע המאה ה-17 את פנס הקסם, מצייר קדושים ומקרין אותם על קיר על ידי כך שהוא שם אותן בין מקור אור חזק לבין הקיר. משכפל את הדימוי באופן כמעט בלתי תלוי. יותר נגיש מהקמרה אובסקורה.

דגרוטייפהמצלמה הראשונה שהומצאה על ידי לואי דגר בפריז. מצלמה עם חשיפה של חצי שעה בערך. באמצעותה ניתן לקבוע תמונות על לוחות מתכת.

קלוטייפ הומצא ע"י טלבוט. המצאה של שנות ה-40 של המאה ה-19. סוג של נגטיב. התמונה מתקבעת על מתכת כנגטיב וממנה אפשר לפתח עותקים נוספים. הבעיה הייתה שהלוח נשחק בשלב מסוים ולכן היה מאוד מוגבל.

פילם – איסטמן וקודאק ממציאים בשנת 1884 סרט עם שיניים בצדדים (חרירים) שיכולים לנוע בתוך המצלמה. מה שהווה בסיס לצילום הנע.

קינטוסקופ- תא גדול המכיל 50 מטר של סרט המתגלגל על גלגלות, הצופה מביט מבעד לחריץ והתמונותעוברות במהירות ויוצרות אשליה של תנועה. (אדיסון ודיקסון).

קינטוגרף – הומצא ב-1889 ע"י תומס אדיסון בארה"ב. זהו מכשיר שהיה מסוגל לצלם בתנועה בעזרת החרירים, ולצלם רצף של תמונות נייחות. הסרטים הראשונים היו של דקות ספורות והם הוקרנו בעזרת קיינטוסקופ, שזהו מתקן הצצה כשבפנים ניתן לראות את התמונות שזזות.

זואטרופ- 1834- הומצא ע"י ויליאם הורנר האנגלי כינה את המכשיר גלגל השטן, תמונות מצויירות על השליש התחתון של הגליל המסתובב במהירות הצופים רואים את הדמות כמו נעה מבעד לחרירים שבחלק העליון של הגליל.

מייבריג'- 1877- המצאת רצף התצלומים היוצר אשליית תנועה. חיבר 12 מצלמות ל-12 כבלים לאורך מסלול מרוצי סוסים. והסוס הדוהר הפעיל כל פעם מצלמה נוספת. צפייה ברצף יוצרת אשליית התנועה הנעה.

סינמטוגרף – מצלמה ניידת שהייתה פחות מגושמת  הומצאה ע"י האחים לומייר בצרפת, במקביל לפיתוחים הקודמים. מכשיר המאפשר גלילה ידנית של סרט הצילום של איסטמן קודאק. הם גם צילמו את הסרט הקצר הראשון, של פועלים היוצאים מהמפעל של אביהם. לאחר שנה היו כבר 10 סרטים של 40 שניות שהוקרנו בבתי הקפה.

ויטסקופ– מקרנה שהיא בעצם הפיתוח האמריקאי לרעיון של אדיסון, בהתחלה משתמשים בה באולמות תיאטרון. מאפשרת הקרנה על מסך גדול מרחוק.

ניקולדיון – בית הקולנוע הראשון, שמו על שם המטבע ניקל- 5 סנט- העלות של צפייה בקינטסקופ נפתח ב-1905. תוך שנה נפתחו עוד 100 בתי קולנוע. כעבור 5 שנים עוד 10,000. בהתחלה הסרטים היו אילמים (מה שאומר שלא הייתה מגבלה לשונית של שפה). היו מציבים פסנתרן שינגן והיה איש שהסביר מה קורה, בשלב מאוחר יותר החלו לשים שקופיות בסרט.

אייקונסקופ- 1923– מקרן סמלים, המיועד להקרנת תמונה מרחוק. וה- קינסקופ- קולט התנועה המיועד להקרנת סרט נע למרחוק. הממציא ולדימיר קוסמה צווריקין, מהגר רוסי. שתי ההמצאות הן בסיס לשידור הטלוויזיה.

talkiesהסרטים הראשונים המדברים נקראו כך. זמר הג'ז סרט ראשון באורך מלא עם דיבוב מסונכרן.

טלגרף וטלפון:

  1. טלגרף – אותות חשמליים דרכם ניתן להעביר מידע במהירות. בהתחלה אותות בין מגדל למגדל לשימוש עסקי. ב-1833 טלגרף ביתי המחבר בין שתי נקודות. לאחר 4 שנים הטלגרף העביר למרחקים ארוכים.
  2. ג'וזף הנרי– 1831- ארה"ב מצליח להעביר סימנים (סיגנלס) ברדיוס של מייל.
  3. סמואל מורס– 1843- המצאת קוד אחיד להעברת ידיעות, יוצר קשר טלגרפי בין בולטימור לוושינגטון.
  4. כבל טראנס אטלנטי– האפשרות להעביר תקשורת בין מקומות מרוחקים (אנגליה- ארה"ב). בשנת 1858 הודיע היזם, סיירס פילד על תחילת פעילות של כבל כזה. למיזם זה היו בעיות טכניות רבות אשר העלו תהיות באשר לאמיתות ההצלחה בהנחתו, כמו כן ידיעות שהגיעו בעיכוב תרמו לתחושה שגם לאחר פעילותו הכבל לא היה פעיל.
  5. אמיל באודוט– 1874, טלגרף עם שני חידושים: שיטת קידוד מופשטת, 5 מקשים שיוצרים 32 אפשרויות לאיתות וסימנים, פשוט להבנה ולזיכרון. ההמצאה הדיגיטלית הראשונה.
  6. סוכנויות ידיעות–  עיתון מהיר. תפקיד משולש: איסוף, מיון והפצה של מידע ממקומות שונים בעולם. שנית חילקו את העולם לאזורים מרכזיים ופריפריאליים- הנציחו והבנו חלוקה פוליטית- חברתית. שלישית- שת"פ על מערכות עיתון, הביאו ידיעות במהירות גבוהה וממקומות שלעיתון לא היתה גישה אליהם.
  7. ג'והן פיליפ ריס– 1861- גרמני, מצליח להעביר צליל בגובה אחד באמצעות חוט חשמל.
  8. גרהאם בל– 1876 ארה"ב, טוען להמצאה ביחד עם עוד 600 איש נוספים, לא מצליח להגיע למשרד הפטנטים ראשון וההמצאה נרשמת על שם ממציא אחר.

רדיו:

  1. שיחות ליד האח – בשנות המשבר הכלכלי בארה"ב היה שידור של נאומים על ידי הנשיא רוזוולט – כביכול שיחות עם ההמון. דרך שיחות אלה הוא העביר את עיקרי התוכנית הכלכלית "הניו-דיל". מבחינה תקשורתית, זו הייתה השתלטות על זמן אוויר למטרות תעמולה. הרדיו יכול לשמש את המנהיג "נאום לאומה" או תוכניות רדיו לקידום רעיונותיו כמו שיחות ליד האח של רוזוולט.
  2. ז'ולינו מרקוני – איטלקי שפיתח והמציא את הרדיו בסוף המאה ה-19. הראשון שהצליח להעביר קולות באמצעות תדרים. הקים חברה לשידור אלחוטי באנגליה ובארה"ב. בראשית המאה ה-20 המציא גם את הראדאר וגם הצליח להעביר שידור מעבר לאוקיינוס וזכה בנובל.
  3. חובבי רדיו– אנשים פרטיים ששידרו מביתם לאנשים חובבים כמותם, הם אלה שייצרו     ומכרו את הרדיו וכן היו אלה שבהתחלה היו אחראים לתכנים המשודרים ברדיו.
  4. אופרות סבון–  בראשית הרדיו היו תסכיתים דרמטיים ששודרו בחסות פרסיל , חברה לסבונים ומכאן שמם. כדי לחסוך בעלויות משדרים השחקנים והנגנים של התסכיתים גם פרסומות המיועדות לכסות על ההוצאות של שדורי הרדיו. חברת פרסיל הייתה הראשונה שאמצה תסכיתי רדיו ומכאן השם "אופרת סבון". (מכירת זמן אויר לצורך פרסומות).
  5. מלחמת העולמות – שידור תסכית בדיוני המדבר על פלישה ממאדים, ותגובה המונית של היסטריה ובריחה מהערים- הוכחה של עוצמת הרדיו והשפעתו החזקה.
  6. קואפרטיבים (שיטה אמריקאית)- תמיכה ממשלתית – זיכיונות לתאגידים המתחייבים לשדר בשטחים ריבוניים של המדינה.
  7. שידור ציבורי (שיטה בריטית)- המדינה שומרת לעצמה את המונופול של השידור, מערכת ציבורית הממומנת ע"י המדינה ומשדרת ברחבי המדינה.

טלוויזיה:

  1. 1936– ניסיון מרכזי בשידור המשחקים האולימפיים מברלין גרמניה, צפו בשידור 1,500,000 צופים ב-28 אולמות צפייה.
  2. טלויזיה מסחריתהשיטה האמריקאית – זיכיון ל-3 מפעילות, מימון ע"י פרסומות , מגיש מוביל יחיד לחדשות (anchorman) לדוגמה וולטר קרונקייט, פניה לציבור רחב דגש על רייטינג.
  3. טלויזיה ציבורית (השיטה הבריטית)– שידורים ממונים על ידי המדינה והאזרחים, אגרה, פריסה ארצית תוכן מגוון, מגישי חדשות מתחלפים ודגש על חינוך הציבור.
  4. מדיה גלובליים– העברה רב כיוונית של מידע ומסר גלובלי לחלקיו השונים של העולם בזמן אמת.
  5. "עיתונות צמודה"– כתבים המתלווים לכוחות לוחמים בשטח, מידע על המתרחש במקום מסוים מגיע בזמן אמת לכל חלקי העולם. (איתי אנגל).

תקשורת מקוונת ומחשב:

  1. ICT– Interactive, Communication, Technologies אמצעי אחד המאפשר סוגים שונים של התקשרויות.
  2. USSR ספוטניק– 1957- הלווין הראשון בחלל. שוגר על ידי ברה"מ בסוף שנות ה-50 כחלק מפעולות "מלחמת כוכבים", המרוץ לחלל בין בריה"מ לארה"ב בתקופת המלחמה הקרה. לראשונה הפצת מידע אלחוטי לפריסה נרחבת ביותר. חלקים גדולים של כדור הארץ. שידור דיגיטלי באמצעות לויין, תוצאה של פיתוח טילים בליסטיים.
  3. Echelon גוף ה"יירוט האוויר" של המדינות האנגלוסקסיות שנועד להתגוננות במלחמה הקרה.
  4. Uesnet Unix– 1979-80- העברת טקסט כתוב ממכונה למכונה, שימוש עיקרי על ידי הצבא.
  5. Bitnet– 1983- העברת טקסט כתוב ממכונה למכונה שימוש במחשב אישי, בעיקר שימוש על ידי הצבא ואוניברסיטאות. לראשונה שימוש פרטי וכן שילוב של מוסדות נוספים. שיח על בסיס ידע, שיח מצטבר.
  6. WWW world wide web- מערכת שמאפשרת כניסה אוניברסלית ופלטפורמה שבאמצעותה לא רק מעבירים כתב אלא גם תמונות וקולות. מחשבים אישיים בסביבה הביתית. מפיצים מידע מסוגים שונים. חברות ענק בתחום הטכנולוגיה והטלפוניה, קיום קשר הון- שלטון- טכנולוגיה, בדומה לימי הכנסייה.
  7. דפדפן– 1994- מנגנונים שונים, קל העביר מידע ביתר קלות ובמהירות. מערכת חובקת.

היסטוריה של אמצעי התקשורת

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: