המיתולוגיה היוונית מלאה במאות דמויות של אלים, אלות ואלוהיות למחצה שממלאים תפקידים שונים בטבע ובחיי האדם. המאפיין הבולט ביותר של האלים במיתולוגיה היוונית כפי שהיוונים דמיינו אותם הוא האנתרופומורפיזם : המראה הפיזי של האלים, מעשיהם ורגשותיהם נראים דומים מאוד לאלה של בני תמותה. עם זאת, למרות האנתרופומורפיזם הזה והקרבה הזו בין אלים לאנשים ניכר, הדת היוונית לא מפסיקה להבליט את הפער המפריד בין אלים לבני אדם. גוף האלים הוא בעצמו על אנושי אך כאשר הם מוזכרים באפוס, יש להם גודל ענק, משקל עצום או להיפך, קלים באופן בלתי אפשרי. בגופם לא זורם דם אלא "איכור" , ופצעים אינם מסכנים את חייהם מכיוון שהם בני אלמוות. האלים לא אוכלים את אותו אוכל כמו בני תמותה אל שותים נקטר ואוכלים אמברוסיה שהוא מזון האלמוות שלהם. האפוס של הומרוס מציע גם שפה של האלים השונה מזו של בני תמותה. בעוד שהאלים המפורסמים ביותר, האלים האולימפיים , הם אנתרופומורפיים, אין זה כך עם כל האלוהיות: אלי הנהר מיוצגים לעתים קרובות בצורת שוורים, ולאלילים רבים של האלים אין מראה של יצורים חיים . ראו גם : מיתולוגיה יוונית: עמוד ראשי – מיתולוגיה יוונית: מבוא – רשימת אלים במיתולוגיה היוונית – דמויות וגיבורים במיתולוגיה היוונית – בריאת העולם במיתולוגיה היוונית
שיוויון חופשי וחירות השיוויון אצל אטיין באליבר
האם שוויון וחירות הם ערכים מנוגדים או שמא הם למעשה תלויים אחד בשני? הפילוסוף אטיין באליבר על שיוויון, חירות ושיוויונחירות