במיתולוגיה היוונית האלים האולימפיים (זאוס, הרה והחבר'ה) לא היו האלים הראשונים. בסיפור הבריאה היווני האל הראשון היה כאוס שמתוכו יצאו ארבע יישויות:
גאיה – האדמה
ארוס – האהבה והפריון
טרטרוס- התהום הריקה מתחת לכדור הארץ
ניקס – הלילה
גאיה ילדה את אורנוס, השמיים, מעצמה. לגאיה ואורנוס בנה נולדו ילדים רבים יחד, שהיו ידועים בשם הטיטאנים. בין הטיטאנים היו גם אלים ומפלצות. אורנוס לא היה מרוצה מילדיה המפלצתיים של גאיה, ולכן ניסה לכפות אותם בחזרה לרחם, וגרם לה לכאבים עצומים. כתוצאה מכך נולד לגאיה בנה הצעיר הטיטאן קרונוס שסירס את אביו אורנוס עם מגל ואשכיו נפלו לים (ומהקצף סביבם נולדה אפרודיטה).
קרונוס הפך אז לשליט האלים ולקח את אחותו ריאה כבת זוג. אך פחד ריחף מעל קרונוס והוא שילדיו יעשו לו את מה שהוא עשה לאביו, ולכן הוא נהג לאכול כל אחד מהם עם היוולדו. אך בלידתה האחרונה רימתה ריאה את קרונוס ובמקום התינוק שנולד הציעה לו אבן עטופה בבד. כך נולד זאוס שהוסתר על ידי אימו על כדור הארץ שם גודל על ידי נימפה. כשגדל זאוס הוא סייע לאימו בהשקיית קרונוס בשיקוי שגרם לו להקיא את כל אחיו שנבלעו (פוסידון, הרה, הסטיה, האדס, דמטר).
עם אחיו כבני ברית, זאוס התיישב בהר אולימפוס וניהל מלחמה נגד קרונוס ושאר הטיטאנים. לאחר שניצח את אביו ודודיו הפך זאוס למלך האלים והאלות היווניים ונשא לאישה את הרה. במחקר המיתולוגיה היוונית ישנה טענה כי האלים הקדומים (הטיטאנים, קרונוס, ריאה) מייצגת את האלים להם סגדו לפני התבססות הפולחן של האלים האולימפיים, ולכן המעבר המיתולוגי בין האלים הקדמונים לאולימפיים משקף למעשה מעבר היסטורי.
