סיפור קלאסי מהמיתולוגיה היוונית על איך בני תמותה משלמים את מחיר היריבויות של האלים:
פעם הייתה לאל פאן החוצפה להשוות את המוזיקה שלו לזו של אפולו, אל המוזיקה, ולהזמין אותו לתחרות. תמולוס, אל ההרים, נבחר לשמש כשופט. פאן נשף בחליל הרועים שלו (שהגיע לידיו בעקבות סיפור הביש שלו עם סירינקס) ומדווח כי הוא וחסידיו, בניהם נאמנו מידאס, רוו הנאה רבה מהנגינה, אך לא ברור לגבי שאר הנוכחים. או אז החל אפולו לנגן בנבל שלו ולא הותיר כל ספק מי הוא המנצח בתחרות אצל כולם ואצל השופט תמולוס שהעניק לו את הניצחון. כולם למעט מידאס שהתנגד והטיל ספק בצדקת שיפוטו של תמולוס. אפולו בתגובה אמר שלא יסבול את קיומן של אזניים השומעות בצורה כל כך מעוותת והפך את אוזניו של מידאס לאוזני חמור, כיאה לחסידו של פאן.
