הדבר האחד שמדאיג את כולנו (ע"פ פאול טיליך)

אחד המושגים המרכזיים בהגותו של התיאולוג פאול טיליך הוא ה"דאגה האולטימטיבית" (Ultimate Concern), המייצגת את הממד העמוק ביותר של חוויית האדם ואת הקשר שלו למהות הקיום. טיליך, מהתיאולוגים המשפיעים של המאה ה-20, מבקש באמצעות מושג זה להציע תובנה חדשה לגבי האמונה הדתית, שאינה רק מערכת חוקים ואמונות, אלא חוויה אנושית אוניברסלית המשותפת לכל אדם.

 

מהי הדאגה האולטימטיבית?

הדאגה האולטימטיבית מוגדרת על ידי טיליך כמשהו שדורש את תשומת הלב המלאה של האדם ואת מחויבותו המוחלטת. זוהי לא דאגה שגרתית, כמו דאגות יומיומיות הקשורות לכסף, בריאות או עבודה, אלא דאגה העוסקת בשאלות יסודיות: מהי משמעות החיים? כיצד אני מתמודד עם המוות? מהו מקומי בעולם?

הדאגה האולטימטיבית, לפי טיליך, היא מה שמעניק לחיים כיוון ומשמעות. עבור האדם הדתי, דאגה זו מופנית לאלוהים, אך טיליך מרחיב את המושג כך שיחול גם על אנשים שאינם דתיים. גם אלה המקדישים את חייהם לערכים כמו צדק, חופש או יצירה, חווים דאגה אולטימטיבית, גם אם אינם מנסחים אותה במונחים דתיים.

 

אמונה כמעורבות אולטימטיבית

הדאגה האולטימטיבית קשורה באופן ישיר לאמונה. טיליך מגדיר אמונה כ"מצב של מעורבות מוחלטת" (state of ultimate concern). אמונה, במובנה העמוק, אינה קשורה רק לדת במובן המסורתי, אלא לחוויית חיים שבה האדם מחויב באופן מלא למשהו שהוא מעבר לו.

למשל, אדם המקדיש את חייו לחקר המדע מתוך תחושת שליחות, או אמן שחי מתוך חיפוש אחר יופי ואמת, עשויים לגלם חוויה של דאגה אולטימטיבית. גם חוויות אלו, לפי טיליך, נחשבות לאמוניות במובן הרחב.

 

הסכנה של "אלילים כוזבים"

טיליך מזהיר מפני הסכנה של הפניית הדאגה האולטימטיבית למטרות שאינן ראויות – מה שהוא מכנה "אלילים כוזבים" (false idols). לדוגמה, אנשים עשויים להפנות את הדאגה האולטימטיבית שלהם לכסף, כוח, או הצלחה חומרית, אך אלו אינם מסוגלים לספק מענה לשאלות היסודיות של הקיום.

כאשר אדם מנסה למצוא משמעות אולטימטיבית במשהו זמני או חולף, הוא עלול לחוות שבר עמוק כאשר אותו דבר מתמוטט או נעלם. טיליך מדגיש שהדאגה האולטימטיבית צריכה להיות מופנית לדבר שמסוגל לעמוד במבחן הקיום – ליסוד ההוויה, שהוא עבורו אלוהים.

 

הדאגה האולטימטיבית בעידן המודרני

עידן המודרניות, עם הדגש שלו על רציונליות, חילון והתקדמות טכנולוגית, הציב אתגר משמעותי לחוויית הדאגה האולטימטיבית. עבור רבים, הדת המסורתית איבדה את מקומה כמקור למשמעות אולטימטיבית, ובמקומה מופיעים ערכים חדשים כמו לאומיות, צרכנות, או אידיאולוגיות פוליטיות.

טיליך אינו פוסל את השינויים הללו, אך הוא מזהיר שהם עלולים להוביל לחרדה קיומית. ללא חיבור לדאגה אולטימטיבית אמיתית, האדם נותר חשוף לריקנות ולתחושת חוסר משמעות. כך הדאגה האולטימטיבית נשארת רלוונטית גם כיום, וטיליך מזמין אותנו לחשוב לא רק על מה שאנו עושים, אלא על מה שבאמת חשוב לנו, ועל האופן שבו אנו מכוונים את חיינו אל עבר מטרות שמעניקות להם ערך עמוק.

 

תומס לוקמן והדת הבלתי-נראית

תומס לוקמן טוען שהדת אינה נעלמת אלא עוברת מהמרחב הציבורי אל החוויה האישית, וממוסדות דתיים אל חיפוש עצמי אחר משמעות.

עוד דברים מעניינים: