אחד הניסויים הידועים והמכוננים בפסיכולוגיה החברתית הוא ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש, אשר הדגים בצורה חדה עד כמה בני אדם נוטים להתאים את עצמם לדעות של אחרים – גם כשברור להם שהן שגויות. הניסוי מעלה שאלות עמוקות על חופש המחשבה, אומץ אישי, והגבולות הדקים שבין שיפוט עצמאי ללחץ קבוצתי.
מבנה הניסוי: אמת מול הסכמה קבוצתית
בניסוי, שהתקיים לראשונה בשנות ה־50, הוזמן נבדק לחדר שבו המתינו מספר אנשים נוספים – שחקנים שתיאמו מראש את תשובותיהם עם עורכי הניסוי. לכל המשתתפים הוצגה תמונה עם שלושה קווים באורכים שונים, ונשאלו איזו מהאופציות זהה לאורך של קו שנמצא בכרטיס אחר.
בתחילה השחקנים ענו נכונה, אך לאחר כמה סבבים החלו לענות באופן ברור ושיטתי תשובות שגויות. מטרת הניסוי הייתה לבדוק האם הנבדק "האמיתי" יעמוד בלחץ וישיב את תשובתו הכנה, או שייכנע לרוב ויאמץ את תשובתם השגויה – אף על פי שהעובדות מול עיניו סותרות אותה בבירור.
תוצאות הניסוי: עוצמת הקונפורמיות
התוצאות היו חד-משמעיות ומפתיעות: כשליש מהנבדקים הלכו עם הרוב גם כשידעו שהתשובה שגויה. כאשר לא היה לחץ חברתי – כלומר, כשהנבדק ענה לבדו – כמעט ולא נרשמו טעויות. אך כשהוא נשאל לאחר ששמע את התשובות השגויות של האחרים, הסיכוי שיסתנכרן איתם עלה משמעותית.
כלומר, עצם הנוכחות של אחרים והאחידות המדומה בעמדתם הספיקה כדי לגרום לאנשים לוותר על שיפוטם העצמאי. מדובר בתופעה עמוקה של קונפורמיות – נטייה להתאים את ההתנהגות והעמדות שלנו לציפיות ולנורמות של הקבוצה.
משמעות פסיכולוגית וחברתית
הניסוי ממחיש עד כמה קשה לאדם להיות חריג – גם כאשר החריגות נובעת מהיצמדות לאמת. הוא ממחיש את כוחו של לחץ חברתי ואת החשיבות של חיזוק עצמאות מחשבתית וביקורתיות. אש עצמו ראה בתוצאותיו ביטוי לכך שצייתנות עיוורת או רצון להשתלב עלולים לגבור על ההיגיון ועל תחושת האמת.
בהקשרים חינוכיים, פוליטיים או מוסריים, ממצאיו של אש מדגישים את הצורך ללמד אנשים – ובעיקר צעירים – לעמוד על דעתם, לפתח חשיבה ביקורתית ולא לפחד להיות בדעת מיעוט.
הדהודים תרבותיים ורעיוניים
ממצאיו של אש ממשיכים להעסיק הוגים, חוקרים ואנשי חינוך. במאמרים נוספים העוסקים בקונפורמיות, כמו אלו על ג'ון סטיוארט מיל וחשיבות האינדיבידואליות, או אוספים של ציטוטים על קונפורמיות ואי־ציות, חוזרת הקריאה לשמור על חירות המחשבה והיכולת להיות "הקול החריג" – גם במחיר אי נעימות או בדידות.
לסיכום
ניסוי הקונפורמיות של אש הוא עדות חיה לכך שהשפעת הקבוצה על הפרט חזקה יותר משנדמה. הוא ממחיש את הכוח החברתי לעצב לא רק התנהגות, אלא גם תפיסה של מציאות. זהו לקח חשוב, לא רק לפסיכולוגים – אלא לכל אדם שמעוניין להבין את מנגנוני ההשפעה סביבו ולשמור על עצמאות מחשבתית.
הפוסט לקוח מתוך: תעתועי הנפש: 10 ניסויים פסיכולוגיים עם לקח לחיים
ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל
8 ציטוטים על (נון)קונפורמיות
