מרקס 2.0: האינטרנט ע"פ המרקסיזם וגישת הקונפליקט

מרקס 2.0: האינטרנט ע"פ המרקסיזם וגישת הקונפליקט

הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.

"הבורגנות איננה יכולה להתקיים מבלי שתבצע שינויים רדיקליים בכלי הייצור באופן תמידי, ולפיכך, גם ביחסי הייצור, ויחד עמם כל מערכות היחסים המתקיימים בחברה. ומנגד, שימור אופני הייצור הישנים ללא שינויים היה התנאי הראשון לקיומם של כל המעמדים התעשייתיים הקודמים. ביצוע שינויים רדיקליים תמידים, מבלי להפריע לכל התנאים החברתיים, אי ודאות ותסיסה מבחינים בין העידן הבורגני לבין כל התקופות שקדמו לו. כל מערכות היחסים הקבועות, הקופאות במהירות, עם שורת דעותיהם הקדומות העתיקות והנכבדות, כולן מטוטאות הצידה עוד בטרם הספיקו להתאבן, ובמקומן נוצרות מערכות יחסים קבועות" (מרקס ואנגלס).

לוּ היה קרל מרקס רואה את שגשוגו של האינטרנט, ניתן להניח שהיה רואה את התפתחותו כלוגית ובלתי מפתיע. כפי שמרקס ואנגלס צפו בקטע המצוטט לעיל מתוך "המניפסט הקומוניסטי" המצוטט לעיל, שינויים תמידים בתחום הטכנולוגיה והחברה מהווים סימן לאותנטיות של הקפיטליזם, המוגדרת על ידי "חוסר ודאות ותסיסה המתרחשים באופן תמידי". עפ"י מרקס, הקפיטליסט כל הזמן מחדש ומבצע שינויים רדיקליים בתהליך הייצור על מנת שיוכל לשמור על כוחו ולנצל את מעמד הביניים. כשם שהמעמד הקפיטליסטי נוהר אחר שווקים חדשים ושיטות ניהול חדשות, כך הוא נוהר אחר טכנולוגיות חדשות כאמצעי לשמור על יתרונו המעמדי. במובן זה, ניתן לראות באינטרנט ובאמצעים אחרים של טכנולוגיה ככלי נשק בעבור "מחסן הנשק" של הקפיטליסט. כלי הנשק הללו רבי-פנים במובן שניתן להשתמש בהם למגוון מטרות. ניתן למשל, להשתמש בטכנולוגיה על מנת ליצור מוצרים חדשים ו/או כדי להגיע לשווקים צרכניים חדשים. ואכן, נאה שבכל שנה, מוצר טכנולוגי חדש הופך להיות "הכרחי" בעבור השווקים ההמוניים – החל מה-iPhone ל-Blackberry ל-Wiis. ניתן להשתמש בקישורים המעורבים עם טכנולוגיות שכאלה על מנת ליצור יתרון שיווקי או נישה שיווקית חדשה. לדוגמה, תואר בהנדסת מחשבים עשוי לתת לעובד המקצועי את הכישורים הנדרשים להשגת משכורת גבוהה יותר וסטאטוס גבוה יותר בשווקי העבודה הקפיטליסטיים. נוסף על הבנת האינטרנט בהקשר של הקפיטליזם, עלינו להבין את האינטרנט ביחס לכלכלה האמריקנית המשתנה. במהלך שלושים השנים האחרונות, ארה"ב נעה מכלכלה המייצרת סחורות לכלכלה המייצרת שירותים. ברגע היסטורי זה, יש לארה"ב את מה שניתן לכנותו כלכלה פוסט-תעשייתית, או כלכלת יידע. כתוצאה מכך, תפקידים תעשייתיים מצויים בירידה ותפקידים שירותיים מצויים בעלייה, ומגמה זו צפויה להימשך עד לשנת 2016. חלק מן התפקידים השירותיים דורשים כישורים נמוכים (כגון:  עבודה בתחום המזון המהיר); חלק דורשים כישורים גבוהים (כגון: הוראה באוניברסיטה). אך בשני המקרים הללו, הכישורים הינם כלי מרכזי בהבחנה בין מעמדים חברתיים מסוימים. בכלכלה תעשייתית, הקפיטליסטים משתמשים באמצעים ארגוניים וטכנולוגיים על מנת לשלוט בתהליך הייצור, ובכך הופכים את העובדים מאנשי מלאכה מוכשרים לאנשים חסרי כישורים הנוטלים חלק במכונה תעשייתית גדולה. בכלכלה הפוסט-תעשייתית, מצאו הקפיטליסטים אמצעים חדשים ארגוניים וטכניים לשליטה בעובדים ולהשגת רווח מהם. באופן ספציפי יותר, הם השיגו מונופולים על סוגים מסוימים של מידע כדרך לשמור על יתרונם המעמדי. להלן אנו נדון באוריינות אינטרנטית (כסוג של אוריינות תקשורתית) כמערך כישורים ספציפי ובסיס מידע. מי שיש לו אוריינות אינטרנטית יכול לנצלהּ על מנת לשמור על יתרונו המעמדי. היעדרהּ של האוריינות האינטרנטית יכול להיות מתורגם לחיסרון מעמדי. מנקודת מבט של גישת הקונפליקט, המידע והכישורים אינם מחולקים באופן שווה בחברה. גם לאחר הופעתו של החינוך האוניברסיטאי, חלקים נכבדים מן האוכלוסייה עדיין אינם יכולים לרכוש סוגים מסוימים של ידע ושל מערכי כישורים. כפי שהראו מחקרים, השוני הקיצוני באיכות בתי הספר וגישות שונות למשמעת וללמידה פירושם שחלק מן הילדים מנותבים לתוך מעמד העובדים חסרי ההשכלה או לתת-המעמד המרושש מאוד. במקום להפוך את היחסים בכיתה לשוויוניים, החינוך האוניברסאלי נוטל חלק בהעמקת היעדר השוויון בכיתה. הגישה לאינטרנט עשויה להתנהג באופן דומה, כאשר היא מעמיקה את הפער החברתי גם בעודנו חוגגים את הפוטנציאל השוויוני שלה. ללא פיתוח של כשירויות אינטרנטיות ממשיות, הגישה לאינטרנט לא תוביל לרמת משחק ראויה, ועשויה אף להעמיק את חוסר השוויון החברתי.

בפרקים הבאים אנו נדון באפשרויות הללו על ידי בחינת היבט הקונפליקט וגישתו של מרקס בהרחבה, תוך שימוש בנתונים מפרויקט האינטרנט והחיים האמריקניים של Pew על מנת לבחון את מערכת היחסים בין הגישה לאינטרנט, השימוש בטכנולוגיה והיתרון המעמדי.

חלק א: חוסר שוויון מעמדי והשימוש באינטרנט בגישה המרקסיסטית

חלק ב: כישורי אינטרנט כנכסים מעמדיים

חלק ג: מקס ובר ואי שוויון באינטרנט

ראה גם: קרל מרקס ואי שוויון באינטרנט

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: