קרל מרקס ואי שוויון באינטרנט
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
אי שוויון – הבדלים בתחומים רבים של החיים בין קבוצות שונות של אנשים. השלכותיו של אי השוויון הוא בתחומים רבים של החיים גם בעניין חיים ומוות. אנשים בסטאטוס גבוה יותר הם בבריאות יותר טובה. כל פיתוח טכנולוגי חדש מגביר את אי השוויון (המהפכה התעשייתית, המהפכה הטכנולוגית). יש קבוצות שונות של אנשים שחלקן בעלות אמצעים וחלקן פחותות אמצעים. יש לשאול את עצמנו מה תפקידם של האמצעים הטכנולוגיים בהשפעה על אי השוויון. נאמר כי האינטרנט מעצים את אי השוויון. בפריפריה בישראל, כמות האנשים גדולה יותר מאזורים המוגדרים כ"מרכז". יש סוגים שונים של מידע באינטרנט ויש מחקרים שמראים את הקשר בין סוג המידע לבין אי השוויון. יש צורך בכישורים כדי להשתמש באינטרנט. יש צורך באוריינות דיגיטלית. ווב 2- השם של הדור הנוכחי של האינטרנט מאחוריו עומד תכנות. כשאנחנו כותבים דברים, למשל בפורום, אנו משאירים עקבות מאחור.
קרל מרקס
קרל מרקס מנתח את החברה ואת הקשר בין חברה טכנולוגיה ותעשייה בצורה שהיא נכונה עד עצם היום הזה על אף העובדה שלא היה אינטרנט בזמנו. קרל מרקס טען שבגלל הקונפליקט תהיה מהפיכה וזה הדבר היחיד שלא קרה מכל מה שהוא אמר. קרל מרקס ניתח את המהפכה התעשייתית, היו בעלי הון שלהם הייתה נגישות לגורמי ייצור. במידה ולא הייתה נגישות היו משכירים את כוח העבודה ואז מנצלים אותו. בעלי ההון לא משלמים על כל מה שהאדם השכיר הפיק אלא רק על חלק.
רוחב פס = מהירות גלישה.
ההבדל בין האינטרנט לבין הדור הקודם לו הוא האפשרות להיות פעיל, להשאיר את עקבותיך על הרשת, להוסיף תכנים שבעבר לא היה ניתן להוסיף. נדבר על המושג תיאוריה. תיאוריה מתפתחת כתוצאה מידע של תיאוריות קודמות, זה מוסיף להן ולא מבטל אותן. תיאוריות מנסות לתת פרשנות להתנהגות של אנשים ולכן זה ברור שהן חייבות להשתנות, לא תמיד ניתן להשתמש באותה תיאוריה אבל מה שמדהים הוא שתיאוריה יכולה להיות נכונה גם מאה שנה אחרי. תיאוריה היא סידרה של היגדים המסבירים תופעה מסוימת. כל תיאוריה מספקת לנו זווית התבוננות אחרת על התופעה החברתית. כדי לאושש או להפריך תיאוריה משתמשים בנתונים אמפיריים. תיאוריה עוזרת לנו להציע קווי פעולה ומדיניות לעתיד. דרך ההתבוננות של קארל מרקס לדוגמה יכולה לשמש להתבוננות גם היום על חברה ששונה לגמרי, אי השוויון שהוא דיבר עליו נשאר, הוא טען "הטכנולוגיה היא הגורם המשעתק הראשון". סוציולוגיה למעשה רוצה לשפר דברים, לעשות איכות חברתית טובה יותר ולכן יש צורך לאבחן ולאתר בעיה. קארל מרקס אשר חי בשנים 1818- 1883 ניסה להסביר את המקרו לעומת המיקרו והמזו. הוא ניתח את יחסי הכוחות בכלכלה הקפיטליסטית. הוא טען כי יש הבדלים ביכולת לשלוט על אנשים בין קבוצות שונות ושלכל קבוצה יש אינטרס. הסוציולוג מנסה לחשוף את ההבדלים באינטרסים של הקבוצות השונות ולא לאפשר טיוח שלהם. טכנולוגיה משעתקת היא שוויון. הוא ראה לנגד עיניו את אותם אנשים שמתעסקים עם המהפכה התעשייתית, את בעלי ההון (קפיטל) ואת אלה שאין להם הון אשר צריכים ללכת לעבוד, להשכיר את כוח העבודה שלהם. העובדה שיש אנשים שיש להם את הגישה לאמצעי יצור ויש אנשים שאין להם יוצרת הבדל בכוח שלהם. אלה שיש להם אמצעי יצור יש להם יותר כוח מאלה שאין להם, והם צריכים לעבוד ולהיות תלויים בחסדיו של מישהו שמשלם להם. מי שהולך לעבוד מקבל שכר על העבודה הזאת ואז נוצר קונפליקט על אינטרסים ומי שמשלם רוצה לשלם כמה שפחות. אולם, גם לעובדים יש אינטרסים. אם מאמצים את הפרספקטיבה של מרקס נחפש את יחסי הכוחות, ננסה לראות מה האינטרסים שם, מה האינטרס של כל צד וננסה למפות את האינטרסים של כל הנוגעים בדבר כדי לנסות לפתור את הקונפליקט. טכנולוגיה לפי קרל מרקס, מאפשרת לעשירים יותר להתעשר. באמצעות טכנולוגיה בעל ההון יכול להיות יותר עשיר כי הוא מקבל יותר תפוקה בעזרת אותה כמות של אנשים, הם מייצרים יותר, הטכנולוגיה החדשה נותנת יותר תפוקה. קרל מרקס דיבר על 2 מעמדות: על המעמד הבורגני (בעלי ההון) ועל מעמד הפרולטריון (העובדים). הפרולטריון משכיר את כוח העבודה שלו, הבורגנים הם בעלי אמצעי הייצור ובהיעדר משאבים אצל הפרולטריון הם יכולים לסמוך על כוח העבודה שלהם בלבד, על עצמם בלבד. בהיעדר שליטה על אמצעי הייצור שיש לבורגנים יש רק את כוח העבודה של הפרט. הקפיטליסט מקבל את הרווח שלו מהעבודה, מאותו חלק עודף של התפוקה של הפרולטר, הפרולטר עובד ויש לו תפוקה, השכר שהוא מקבל נמוך יותר מערך התפוקה שהוא מייצר. זוהי "תיאוריית ערך העודף". לקחו את האומן והחלו לבטל את השליטה במיומנות רחבה (De Skilling). הפכו את האנשים לברגים בעבודה וכך לאף אחד אין כוח בגלל הידע שלו. בתקופה הפוסט תעשייתית אנו רואים שינויים טכנולוגיים עצומים, יש מעבר לכלכלת המידע. הרבה טכנולוגיות מחליפות בני אדם. הכלכלה של השירותים הולכת ותופסת מקום גדול. השינוי מתבטא בשימוש הולך וגובר באנשים עם ידע (ההפך מה- (De Skillingאנשים צריכים להשתמש בידע שלהם בתחומים שונים. מעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים. הנגישות להשכלה היא הרבה יותר גבוהה, כמעט כל האנשים מגיעים למערכת השכלתית כזאת או אחרת. הכלכלה הולכת ולהיות יותר נגישה בכלכלה הפוסט תעשייתית. נראה כי ההשכלה של ההורים שלנו מנבאת במידה רבה מאוד באיזו שכונה הם יגורו ולאיזו מערכת השכלתית הם שולחים את ילדיהם. יש כאן שיעתוק של המבנה הריבודי, גם בכלכלה הפוסט תעשייתית כשההשכלה נגישה לכולם אנו נמצא שיעתוק של המבנה הריבודי כי ההשכלה באיכות שלה היא לא אותו דבר לכולם. העובדה שיש נגישות להשכלה, שבסיס ההשכלה מתרחב לא סוגרת את הפער כי גם בהשכלה יש הבדלים בין סוג ההשכלה שאנשים מקבלים, בתי הספר הם לא אותו הדבר בכל מקום. זה שכולם מחוברים לאינטרנט לא אומר שכולם יודעים למצות אותו. שמירה על סדר קיים אי שוויוני תיצור אף היא אי שוויון. שיעתוק- כאשר מבנה חברתי מסוים עובר לדור שבא אחריו. השימוש באינטרנט היא מיומנות שיש לה ערך. רמת האוריינות הדיגיטלית היא הידע והמיומנות לשימוש במחשבים (Digital Literacy). אוריינות דיגיטלית מדברת על מיומנות בתקשורת באמצעות האינטרנט, מיומנות בזיהוי מקורות המידע, מיומנות בחיפוש מידע ומיומנות בהשגת מידע והתקנת תוכנות. אוריינות דיגיטלית הוא מושג רחב, משתנה נומינאלי, מאוד עמום. הכוונה היא להיות מסוגל לפעול בצורה מקסימאלית במרחב המקוון. ד"ר יוני מזרחי ד"ר נחמן אורון ואירית חצרונוב, עשו מחקר בנושא השימוש באינטרנט בארץ. הם מצאו כי לשימוש בצ'אטים הייתה מיומנות גבוהה מאוד ל- 15% בלבד. ל- 51% הייתה מיומנות לפחות בתחום אחד. מתוך 48% שאמרו שהם משתמשים באינטרנט רק מחציתם טענו שהם יודעים לשלוח אימיילים טוב (נכון לשנת2005). נעשה מחקר אחר בנושא השוואה בין מרכז לפריפריה. בפריפריה מצאו כי ל- 64.3 אחוזים בעלי מנוי לאינטרנט לעומת 63.1 אחוזים ביישובי הביניים. במרכז נמצא כי ל-68.2 אחוזים יש מנוי לאינטרנט. פילוח אוכלוסייה הכוונה חלוקה של האוכלוסייה לקבוצות וזה מה שנעשה בסקר. רק 14% מהנשים אמרו שהן יודעות להוריד ולהתקין תוכנות, רק 8% מגילאי 65 ומעלה ורק 5% מעדות המזרח. נדבר על קשר הפוך בין גיל לבין אוריינות דיגיטלית (אך לא ניתן להגיד זאת על גברים ונשים כיוון שמשתנה המין הוא משתנה שמי). ככל שהגיל עולה האוריינות הדיגיטלית יורדת. במשתנה שמי נאמר שיש הבדל על בסיס מגדרי באוריינות דיגיטלית: נשים מעריכות את האוריינות שלהן כנמוכה יותר מגברים וגם יש הבדל על בסיס מוצא שהוא משתנה שמי, ולכן לא נוכל לדבר על קשר (יש הבדל על בסיס מוצא: דור ראשון יודעים פחות, משתמשים פחות, יש להם אוריינות נמוכה יותר). פחות ממחצית משתמשי האינטרנט העריכו את מיומנותם בהתקנת תוכנות כגבוהה (יותר קשה להתקין תוכנה מאשר לזהות מקורות). יש הבדל בין משתנה נומינאלי, שהוא כללי וניתן לבדוק אותו בכל מני דרכים לבין משתנה אופציונאלי- המדד הספציפי שאני משתמשת בו. אם נאמר את המושג אוריינות דיגיטלי ל-2 חוקרים ייתכן שכל אחד יחקור אותו אחרת לעומת הורדת תוכנות שהוא משתנה אופרציונאלי, אין דרך לחקור זאת בצורה שונה, זהו מידע מדויק וברור. דוגמה לשאלה אופציונאלית: "האם הכרת מישהו באינטרנט בחודש האחרון?"
