מרקס 2.0: מקס ובר ואי שוויון באינטרנט
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
למאמר הראשי: מרקס 2.0: האינטרנט ע"פ המרקסיזם וגישת הקונפליקט
תיאוריה סדרה של היגדים המסבירים תופעה מסוימת. כל תיאוריה מספקת לנו זווית התבוננות אחרת על התופעה החברתית. משתמשים בנתונים אמפיריים כדי לאושש או להפריך תיאוריה. היא עוזרת לנו להציע קווי פעולה ומדיניות לעתיד. אי שוויון (קרל מרקס) מבוסס על יכולתה של קבוצה דומיננטית להשתמש במחשבים כסוג של משאב שבכלכלת המידע של היום. הוא נותן יתרון למי שיש לו את המשאב הזה, זה מאפשר כוח ועוד בהקשר של תהליכי ייצור. כעת נראה איזה סוג של אי שוויון ובר מוסיף לנו שמשלים את אי השוויון של מרקס.
ובר
לתיאוריה יש את הכוח לספק הסבר. התיאוריה של מקס ובר לא מבטלת את הקיימת אלא מוסיפה זווית התבוננות אחרת. ובר צפה באנשים ובדק האם התפיסה של מרקס תופסת לגבי כולם. הפרספקטיבה של ובר מוסיפה להסבר אי השוויון עוד ממד, ממד זה הוא תרבותי. הוא לא התעסק בגורמי ייצור הוא רצה להראות שלא רק הכסף מגדיר אנשים כאליטה "כשמתבוננים בחברה רואים קבוצות של אנשים שיש להם סטאטוס יותר גבוה כשאין להם בהכרח כסף. הם תופסים את החיים בצורה אחרת, יש להם סדר עדיפויות שונה. תיתן לשניים 100 שקלים, אחד יקנה בכך ספר והשני בגדים". יש אנשים עם סטאטוס גבוה שיש להם ידע או השכלה ולא רק בעלות על אמצעי ייצור. ובר מנסה להבין מי הם האנשים האלה. ישנה אליטה אינטלקטואלית ומה שמאפיין אותה הוא סגנון חיים שונה מאנשים שלא באליטה. סטאטוס נוצר מהשתייכות לקבוצה מסוימת שמסכימה שתהיה חבר בה. סטאטוס מתייחס לסגנון חיים אך העובדה שמישהו אימץ לעצמו סגנון חיים מסוים לא מעידה על השתייכותו לאליטה. עליו לקבל הכרה מאחרים שהוא באמת שייך לקבוצה הזו. כלומר, להיות מוזמן למקומות הנכונים, להיות חבר במועדונים ועוד. הנגישות שלנו לדברים האלה מקנה לנו יוקרה שקובעת את המיקום שלנו במערך הסטאטוס של החברה. כלומר, עלינו להסתכל על עוד דברים כמו סגנון חיים או דפוסי צריכה.
על קרל מרקס ומקס ובר ראה גם:
קרל מרקס ומקס ובר במדעי המדינה
פוסט בבלוג: מרקס, וובר וטבעה של הטפשות
