חברה ומגדר: פמיניזם פוסט קולוניאלי

חברה ומגדר: פמיניזם פוסט קולוניאלי

מתוך: חברה ומגדר – סיכומים

פמיניזם פוסט קולוניאלי – תחילתו של הזרם הפוסט קולוניאלי (פוסטקולוניאליזם) בשנות ה – 80 בארה"ב. נשים שחורות שחשו שהקריאות הפמיניסטיות אינן מייצגות את צרכיהן ואינן מתחברות לניסיון החיים שלהן. העולם אינו מורכב רק מגברים ונשים ויש צורך להתייחס לאלמנטים נוספים כגון מוצא, ריבוד, עדה. טענתן של השחורות הייתה שהפמיניזם התאים עצמו לצורכיהן של נשים לבנות המתלבטות בין קרירה למשפחה. הנשים השחורות נאבקות לאכול. ההבדלים לדעתן בין נשים עצמן יכולים להיות גדולים בהרבה מההבדלים בין נשים וגברים. כנשים, הן חשו קרובות יותר לגברים השחורים המדוכאים מלנשים לבנות מדכאות.  לכן, לא ניתן לדבר על פמיניזם פוסטקולוניאלי אחיד. הפמיניזם הפוסט קולוניאלי משמיע את קולן של נשות הפריפריה.     בל הוקס   Bell hooks  – מאשימה את הנשים הלבנות בכך שהן רואות עצמן כקורבנות אך מתעלמות לחלוטין מהפן המדכא שלהן. כשהאישה הלבנה יוצאת לעבודה, השחורה מנקה את ביתה. התיאוריה הפמיניסטית כפי שהיא מייצגת רק את הנשים הלבנות, המערביות. יש צורך לתת אפשרות גם לנשים שבשוליים להביע את עמדתן. החלוקה המגדרית כפי שהיא מוצגת ע"י הפמיניזם מעוותת את המציאות.  ( שיא בפרשה של האישה השחורה שהאשימה שופט שחור בהטרדה מינית וגונתה ע"י קהילתה ). פמיניזם מזרחי – זרם חדש בפמיניזם הישראלי, המבקש לחלץ את הנשים המזרחיות מתוך הקטגוריות הבינריות, מזרחי-אשכנזי וגברים-נשים. הושפע מהפמיניזם הפוסט קולוניאלי  ומחבר אותו לקונטקסט של יחסי עדות בישראל. השיח הסוציולוגי מדבר כיום על דחיקתם של המזרחים לשולי החברה על ידי ההגמוניה האשכנזית. כמו כן מתאר המחקר מהלך של הדרת הנשים מהספרה הציבורית. דחיקתן של הנשים מושפעת לא רק מן הגורם המגדרי אלא גם מן הגורם המעמדי. נשים מהמעמד הנמוך מוצאות את עצמן ממוצבות לא רק בשולי הסולם המעמדי לרגלי הגברים, אלא גם לרגלי הנשים מהמעמד הגבוה. מכאן, שלעיתים, ההבדלים בתוך קבוצת הנשים גדולים יותר מההבדלים בין קבוצת הגברים לקבוצת הנשים. הפמיניזם המזרחי מבקש להבחין בין הקטגוריה 'נשים מזרחיות' לבין קטגוריות אחרות בתוכן הן נבלעות, היינו 'מזרחים' ו'נשים', ונותן ביטוי להיבטים השונים והמיוחדים של זהות הנשים המזרחיות. לטענת זרם זה, לנשים המזרחיות ישנו סיפור חיים שונה מאשר לנשים אשכנזיות. סיפור חיים הכולל מוכפפות לא רק מעצם היותן שייכות לקטגוריה "נשים" אלא גם מהיותן שייכות לקטגוריה "מזרחים". הויכוח לא סב סביב השאלה האם יש פערים אלא מדוע יש פערים. הנחת היסוד היא שנשים מזרחיות מדוכאות פעמיים –  עקב היותן נשים ועקב היותן מזרחיות.  הנרייט דהן כלב – מציינת שלוש מסקנות תיאורטיות מניתוח הפמיניזם המזרחי: "ראשית, עיוורון, שקיפות והדרה של קטגוריות חברתיות אינם רק בינריים, ושוררים מצד הגמון כלפי קבוצות שוליים. תופעות של הדרה, דחיקה ושקיפות שוררות גם בין קטיגוריות שאינן הגמוניות ובתוכן. קבוצות מופלות ומדוכאות אינן חפות מן הסכנה של היותן מפלות בעצמן. שנית, הכרה בהבדלים בין שקיפות, הדרה ודחיקה לשוליים חיונית להבנת הפתרונות הנדרשים לשינוי חברתי אם בדרך של חקיקה או מאבק פוליטי. שלישית, הכרה בחוק ואפליה מתקנת מותנים במאבק פוליטי הסולל את הדרך להכרה ציבורית הקודמת להכרה בחוק."

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: