האירוניה היפה בספרו החשוב לאין קץ של תומאס קון "המבנה של מהפכות מדעיות" היא שהספר בעצמו חולל את מה שהוא ביקש לתאר: מהפכה! מהפכה באופן שבו אנחנו מבינים את התפתחות המדע והידע האנושי בכלל.
עד לתומאס קון נהוג היה לחשוב שהמדע מתקדם בצורה קווית, כלומר, שהידע האנושי כל הזמן מצטבר ומתעדכן, ידע חדש נבנה על גבי ידע ישן שמאבד רלוונטיות ונדחק הצידה במעין תהליך אבולוציוני (הדוגמה הבולטת ביותר לתפיסה כזו היא הפילוסופיה של קרל פופר).
הטענה מרעישת העולמות של קון הייתה שהמדע מתקדם בדרך של "קפיצות", מהפכות תפיסתיות, נקודות בהיסטוריה בהן דרך אחת להבין ולחקור את העולם מפנה את דרכה לתפיסת מציאות שונה שעולה לקדמת הבמה וחזית המחקר המדעי.
המושג החשוב ביותר של תומס קון הוא "פרדיגמה". פרדיגמה לפי קון היא מסגרת תפיסתית משותפת בקהילה מסוימת (למשל: קהילת חוקרי הפיזיקה), הפריזמה שמגדירה את האופן שבו העולם נתפס ונחקר. לפי קון, פרדיגמה מדעית כוללת את הנחות היסוד המובנות מאליהן לגבי המציאות, סוג השאלות שיכול המדע לחקור וסוג התשובות המקובלות שניתן לתת לשאלות אלו.
פרדיגמות לא מתות, הן רק מתחלפות
המדע, לפי קון, מתקדם בדרך של החלפת פרדיגמות. כאשר תפיסת עולם אחת כבר לא מצליחה לתת מענה לשאלות שהיא עצמה שואלת מתחיל תהליך של חיפוש (קון מכנה אותו "משבר פרדיגמטי") שבסופו תעלה ותבוא פרדיגמה חדשה, דרך אחרת להסתכל על העולם ולחקור אותו, וזה האופן שבו המדע והידע האנושי מתקדמים.
כך למשל, במשך כמיליוניום וחצי שלטה בעולם המדע הפרדיגמה של הפיזיקה של אריסטו שהתקבלה כאמת בלתי מעורערת עד שבתקופת הרנסנס החלו להצטבר תצפיות וגילויים שלא היה ניתן להסביר בעזרת הפיזיקה של אריסטו ושסתרו את הנחות היסוד שלה. המבוכה שנוצרה הכינה את הקרקע לעליית הפיזיקה של ניוטון שלא רק הצליחה לענות על השאלות שהיו מעבר להישג ידה של הפיזיקה של אריסטו אלא נתנה הסברים אחרים ושונים למה שהפרדיגמה הקודמת חשבה שהיא מצליחה להסביר היטב. במשך כמאתיים שנה פעל המדע תחת הנחות היסוד של ניוטון ופיתח אותם לגילויים רבים, אך בסופו של דבר גם הפרדיגמה הזו הגיעה לקצה היכולת שלה ופינתה את מקומה לתורת היחסות של איינשטיין על גלגוליה השונים (שנמצאת בעצמה כיום בסוג של משבר פרדיגמטי). חשוב להבין כי מדענים שפועלים בפרדיגמות שונות פועלים למעשה בעולם אחר לגמרי, וכך למשל המושג "מסה" משותף גם לפיזיקה של ניוטון וגם לזו של איינשטיין, אבל המשמעות של המושג הזה היא דבר מה שונה לגמרי (כאן היא קבועה וכאן היא יחסית).
משמעות נוספת העולה מהתיאוריה של קון היא שהידע המדעי הוא למעשה עניין סוציולוגי, דבר מה הנוצר מתוך תפיסת עולם משותפת לקהילה המדעית ברגע היסטורי נתון. כך למשל, הרעיון לפיו כל החומר מורכב מחלקיקים קטנים בלתי ניתנים לחלוקה (אטומים) הוצע כבר במאה החמישית לפני הספירה על ידי דמוקריטוס אך לא התקבע בתור אמת משום שלא התאים לפרדיגמה הפיזיקלית ששלטה בזמנו ובאלפי השנים שלאחריו. רק בראשית המאה ה-19 עלה הרעיון שוב על ידי ג'ון דלטון והוא התקבל משום שהתאים לפרדיגמה הניוטונית ששלטה באותו תקופה והתיישב עם גילויים מדעיים שנעשו במסגרת הפיזיקה של ניוטון (כמו למשל חוק שימור החומר). התפיסה של דלטון החזיקה מעמד קצת פחות ממאה שנה עד לגילוי החלקיקים התת-אטומים בסוף המאה ה- 19 (ראשית סופה של הפרדיגמה הניוטונית). הפרדיגמה האטומית או תת-אטומית בעצמה לא האריכה ימים ופינתה את דרכה בשנות ה-20 למכניקת הקוונטים, וכן הלאה… החברות בקהילה מדעית מסוימת מותנית בקבלת הפרדיגמה השלטת, כך למשל אם אדם היה מגיע לבית ספר לרפואה לפני זמנו של לואי פסטר וטוען כי ישנם יצורונים קטנטנים ובלתי נראים שגורמים למחלות הוא היה נזרק מכל המדרגות.
מורשת הפרדיגמה של קון
קצת למורת רוחו וחרף אזהרותיו, הרעיון המהפכני של קון לגבי מהפכות הורחב מתחומי המדע כדי לתאר את האופן שבו תפיסות עולם קולקטיביות מנחות את פעולתן של חברות שונות. כך למשל יש המתארים את המחדל של מלחמת יום כיפור כתוצאה של פרדיגמה מוטעית בישראל לפיה העליונות הצבאית על צבאות ערב היא בלתי מעורערת. כך או כך, אופן החשיבה של קון סלל דרך להבנה פוסטמודרנית של הידע האנושי, מכיוון שעל פי התיאוריה שלו אמת היא רק אמת ביחס לפרדיגמה, וכאשר הפרדיגמה משתנה האמת משתנה ביחד איתה והיא אף פעם לא דבר נצחי.
בטח יעניין אותך גם:
מה ההבדל בין אמונה במדע לאמונה בדת ולמה תמיד חשוב לשמור על ראש פתוח?
לקריאה נוספת:
המבנה של מהפכות מדעיות – תומאס קון – סיכום של הטקסט הקלאסי