הרפורמציה הפרוטסטנטית באירופה במהלך המאה ה-16 טלטלה לא רק את העולם הדתי והחברתי באירופה אלא גם את העולם האמנותי והביאה לכדי כינונם של סגנונות אמנות חדשים ותקופות חדשות בתולדות האמנות. הרפורמציה יצרה מסורת אמנותית חדשה שסטתה מזו ההומניסטית של הרנסנס המאוחר. מאוחר יותר, במחצית השנייה של המאה ה-16, תגובתה של הכנסייה הקתולית לרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה הובילה גם היא ליצירת סגנון חדש ומחמיר יותר של אמנות קתולית. האמנות הדתית הפרוטסטנטית אימצה את הערכים של הרפורמציה וסייעה בהפצתם, תוך שימוש בין היתר בטכניקות חדשות שהתאפשרו עם המצאת הדפוס, אולם כמות האמנות הדתית שנוצרה במדינות פרוטסטנטיות פחתה במהלך המאה ה-16 בצורה דרבטית ופינתה את מקום לאמנות חילונית רבה.
הרפורמציה הפרוטסטנטית זעזעה את הכנסייה הרומית-קתולית, הן מבחינה תיאולוגית, הן מבחינה פוליטית והן מבחינת האידיאולוגיה של הייצוגים האמנותיים של אמנות נוצרית. הקונטררפורמציה הייתה תגובה ומענה לטלטלה הזו בין היתר דרך יצירת סגנונות אמנותיים חדשים באמנות של הכנסייה הקתולית.
ב-1517 הצמיד הכומר מרטין לותר את מסמך "95 התזות" שלו לדלתה של קתדרלת ויטנברג ובהן הוא מתח ביקורת חריפה על הכנסייה הקתולית שלדעתו סטתה מדרכה האמיתית של הנצרות. בין היתר ביקר לותר את מנגנון ה"אינדוגלינציות", את הטקס הדתי הקתולי, את ההיררכיה הכנסייתית והיבטים אחרים של העולם הקתולי ודרש שינויים שכללו בין היתר את המעבר להטפה בשפת המקום כך שכל אחד יכול לזכות ב"חסד האלוהי" ללא צורך במתווכחים. פעולות אלו הולידו את תנועת הרפורמציה שיצרה פיצול של צפון-דרום באירופה כאשר מרבית מדינות צפון אירופה הפכו לפרוטסטנטיות ואילו הדרומיות נותרו קתוליות. הרפורמציה הובילה להתפלגויות פנימיות נוספות וזרמים שונים בתוך הפרוטסטנטיות כמו קלוויניזם, לותרניזם, אנבפטיסטים ואנגליקנים.
ראה גם:
