במיתולוגיה היוונית, גאיה היא האדמה הקדמונית או אלת האם. היא הייתה אחת האלוהויות ששלטו ביקום לפני קיומם של הטיטאנים.
במיתוס הבריאה היווני, כאוס בא לפני כל השאר. הוא היה מבולבל, מסה וחושך חסר צורה, כלומר תהו ובהו. ואז מתוך כאוס התגלתה האדמה בדמות גאיה. מתוך "אמא אדמה" זינק לשמיים זרועי כוכבים האל אוראנוס, ומן גאיה הגיעו גם ההרים, המישורים, ימים ונהרות שמרכיבים את כדור הארץ שאנו מכירים היום.
גאיה מופיעה לראשונה כדמות של ישות אלוהית בשירים ההומריים. ההיסטוריון היווני הסיודוס כתב כי איחוד גאיה וכאוס יצר את אורנוס. משם ילדו גאיה ואורנוס את הענקים, הטיטאנים, אוקיאנוס והעולם כולו. אורנוס החליט לעצור את גאיה מליצור כל דבר אחר. הוא שלח את ילדיו לתוכה, כלוא אותם ברחמה, ולכן מקומם עליו את גאיה ואת בנה הטיטאן קרונוס, ויחד הם הפילו את אורנוס.
קרונוס , בעזרת מגל ברזל גדול שיצרה אמו, תוקף את אורנוס ומסרס אותו. טיפות הדם שנפלו ממנו אל גאיה הפכו לזרעיהם של האריניות (רוחות העונשים) ודמויות נוספות. מיתוס נוסף הוא שקרונוס זרק את איברי אורנוס לאוקיינוס ותערובת הדם וקצף הים הולידה את אפרודיטה.
נאמנותו של גאיה עברה לזאוס בשל אכזריותו של קרונוס, שכלא את בניה ושאף לשליטה אינסופית. גאיה ניבאה נבואה שאחד מבניו של קרונוס יסלק אותו, ולכן קרונוס בלע את כל ילדיו עם היוולדם כדי למנוע הפיכה. זאוס הוסתר בהצלחה כאשר גאיה האכילה אותו באבן עטופה בחיתול. כשהיה זאוס מבוגר יותר, חזר לאביו, אילץ אותו להקיא את אחיו ויחד הם הפילו אותו.
אך גאיה גם כעסה על זאוס על מה שעולל לבניה הטיטאנים, וזו לפחות אחת מהסיבות שבגלל היא הזדווגה עם עם טרטרוס, התהום שבתוכה, והולידה את מפלצת הסערה טיפון שנתנה קרב רציני לפני שנוצחה על ידי זאוס שהשליך עליה את הר אטנה בסיציליה ומחץ אותה.
גאיה מיוצרת בתרבות היוונית העתיקה כדמות נשית שופעת, אם מזינה השוכבת על האדמה מוקפת צמחיה.
ראו גם: רשימת האלים במיתולוגיה היוונית
