על תבונה, שפה והאירוניה של החיים
אני כל כך חכם עד שלפעמים אני לא מבין מילה אחת שאני אומר.
שנינות עצמית: גם חכמים מסתבכים בתוך המילים של עצמם.
ניסיון הוא פשוט השם שאנחנו נותנים לטעויות שלנו.
הגדרה משחררת: במקום בושה – להפוך טעות לשיעור.
ספקנות היא ראשית כול האמונה.
האמונה הרצינית מתחילה כשהאדם מעז לשאול שאלות.
הבסיס לאופטימיות הוא אימה קרה.
אופטימיות ככוח־נגד: לפעמים היא תגובה לפחד, לא נאיביות.
על תשוקה, פיתוי והסתבכויות רומנטיות
אני יכול לעמוד בכל דבר חוץ מפיתוי.
הודאה קומית: העיקרון נשבר בדיוק במקום שהכי מפתה.
נשים משרות עלינו תשוקה ליצור יצירות מופת, ותמיד מונעות מאיתנו להשלים אותן.
משפט פרובוקטיבי על המתח בין השראה לבין חוסר מנוחה.
נשים נועדו כדי שנאהב אותן, לא כדי שנבין אותן.
שנינה שמכוונת נגד יומרת “לפענח” בני אדם במקום לפגוש אותם.
לעולם אל תאהב אף אחד שמתייחס אליך כאל בן אדם רגיל.
תזכורת שובבה: אהבה טובה רואה בך משהו חד־פעמי.
על חברה, תדמית ופרסום
אני חושב שאלוהים, כשהוא יצר את האדם, הפריז בהערכת היכולת שלו.
ביקורת משועשעת על פער קבוע בין פוטנציאל לביצוע.
מהו ציניקן? אדם שיודע את המחיר של הכל ואת הערך של כלום.
הבחנה חדה בין “כמה זה עולה” לבין “מה זה שווה”.
זה נורא כשמדברים עליך, אך זה גרוע יותר כשאין מדברים עליך.
הצורך בהכרה: גם ביקורת לפעמים עדיפה על שקיפות מוחלטת.
אני לא רוצה ללכת לגן עדן, אף אחד מהחברים שלי לא שם.
הומור נועז על מוסכמות “טובות” ועל נאמנות לשייכות.
על חיים, זהות ובחירות
יש שתי טרגדיות בחיים: האחת היא לא לקבל את מה שאתה רוצה, השנייה היא כן לקבל אותו.
גם הגשמה יכולה לאכזב: הרצון לא תמיד יודע מה הוא מבקש.
היה עצמך, כל האחרים כבר תפוסים.
משפט מחץ על אותנטיות – בלי דרמה, בלי הטפות.
אלו הדברים שאתה קורא כשאתה לא חייב שיקבעו מי תהיה כשאין לך ברירה.
מה שאתה בוחר בסקרנות חופשית – הופך אותך, לא מה שמכריחים.
