אירופה בין שתי מלחמות העולם: כלכלה, חברה ופוליטיקה

הזירה הפוליטית מדינית

  1. הקמת חבר הלאומים ב1920, סימן את שאיפתה של אירופה להבטיח שלום עולמי והגנה על זכויות ברוח ערכי הליברליזם ובמטרה למנוע מלחמה קטסטרופלית כמו מלחמת העולם ה-1. ניסיון זה נכשל מכיוון שלא עמד במבחן המעשה. הקמת תנועה בדלנית (ארה"ב בעיקר). על אף יוזמתה של ארה"ב להקמת חבר הלאומים היא נוקטת במדיניות בדלנית שנובעת מחוסר רצון להתערב, חגיגות על השפע של שנות ה-20, אסקפיזם- לא רוצים להיות מעורבים.
  2. מרבית הדמוקרטיות החדשות שהוקמו על חורבות האימפריות שקרסו במלחמה לא החזיקו מעמד בשנים של בין 2 מלחמות העולם וכך גם הדמוקרטיות בדרום אירופה.
  3. העדר יציבות כלכלית וחברתית השפיעה על העדר יציבות פוליטית גם בדמוקרטיות הותיקות יותר במערב, אך אלו נותרו על כנן והצליחו לעמוד בטלטלות הקשות שחוו על אף פעילותן של תנועות קיצוניות.
  4. בצרפת פיצול פוליטי, כאשר 17 מפלגות מתמודדות בבחירות אחרי מלחמת העולם ה-1.

הזירה הכלכלית

  1. 1. המצב הכלכלי אינו יציב. למעט ארה"ב שכלכלתה אינה נפגעה כל המדינות שלחמו במלחמת העולם ה-1 נפגעו קשה מבחינה כלכלית. באירופה המצב קשה: אחוזי אבטלה גבוהים מאוד, אינפלציה והתמוטטות של כלכלות ופגיעה בסחר הלאומי. היה ניסיון להקים כלכלה לאומית מרקנטיליסטית שמטרתה עידוד היצוא והגבלת היבוא. שיקומה הכלכלי של אירופה התאפשר במחיר של חובות עצומים לארה"ב ששימשה כמקור להלוואת וספקית התבואה של אירופה (מעיד על כוחה והתעצמותה של אמריקה).
  2. גרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר 1919-1933, חוותה טלטלות כלכליות חריפות. התמוטטות המארק (המטבע הגרמני) ואינפלציה חסרת תקדים. השתמשו במארק כי להבעיר אש על מנת להתחמם  מששום שהוא היה כ"כ חסר ערך (רזי,2010). בשנים 1924-1929, חיסול האינפלציה ושיקום הכלכלה הגרמנית בעקבות הלוואת משוק הכספים הבינלאומי שנשלט ע"י הון אמריקאי (ושוב פעם- אמריקה!!). התאוששות הובילה להתחזקות גרמניה והיא החלה להוות איום. שוב חוסר יציבות 1929-1935, בעקבות המשבר הכלכלי הגדול העולמי.
  3. בארה"ב הסיסמא לאחר המלחמה הייתה החזרה לנורמאליות ולכלכלת שלום. עד 1929- פריחה של תרבות הצריכה והשפע, התאגידים הגדולים ואיילי ההון שלטו, הפיכת הבורסה לקזינו הלאומי. המדיניות מצד ארה"ב היא של התערבות מינימאלית- בדלנית. מימוש "החלום האמריקאי", תעשיית המכוניות פורחת וזוהי שיאה של תרבות הצריכה באמריקה. בשנים אלו מדיה של אשליה שכן תרבות השפע לא נשענה על יצרנות אלא על פעילות כלכלית מלאכותית (משחק בבורסה כקזינו על כספים של קיימים באמת). כל אלה הובילו בסופו של דבר להתמוטטות דרמטית. מיליארדי דולר של חסכונות של אנשים פרטים ירדו לטמיון, אנשים איבדו בתיהם, בנקים פשטו את הרגל ואנשים הפכו לנוודים חסרי בית. התמוטטות המשק האמריקאי השפיעה על כלל העולם!!!
  4. משבר כלכלי קשה פקד את אנגליה שאופיין בנסיגה בכוח הייצור ובשכר מינימום.

הזירה החברתית-תרבותית

  1. אירופה: בשנות ה-30 המערב מתפקד כחברת המונים, דבר המפתח את התרבות הפופולארית, הקולנוע, מועדוני הג'אז ומועדוני הלילה שאפיינו את גרמניה. עלייה במעמדן של הנשים ושחרורן, עליה באחוז הגירושין והקמתם של תנועות ביקורתיות ופורצות דרך. לצד התפתחויות אלה, קמה שמרנות קיצונית , "הבייבי-בום" החזיר את הנשים הביתה לתפקידיהן המסורתיים. כמו כן, פגיעה בזכויות האזרח והמיעוטים. מצד אחד תקופה שביטאה פרץ של חיוניות יצירתית של אסקפיזם ונהנתנות, ומצד שני, חזרה לשמרנות, ועיסוק בהעדר משמעות החיים.
  2. ניגוד זה היה קיים גם בארה"ב וניתן לראות את קצוות אלו באופן ברור מצד אחד, פריחה של תרבות פופולארית, התפתחות תעשיית הקולנוע ההוליוודית, עלייה באחוזי הגירושין, ונשים שנהנו  מחופש יחסי. מצד שני, פגיעה בערכים האמריקאים –ליברלים החלו להגביר את ההגירה לארה"ב. וכן, נקבעו מכסות של יהודים ושחורים היכולים ללמוד באוניברסיטאות. "משפט הקופים" 1925, שמלמד על התעוררות קיצונית-דתית-נוצרית לצד פריחה חילונית. 1920 – "חוק היובש" אשר אסר הפצת אלכוהול שבא מהממשלה שדאגה שאזרחים יהיו מוסריים ויחיו אורך חיים בריא.
  3. גרמניה- גם בגרמניה ניתן לראות את הניגודים. לצד החוקה הדמוקרטית, זכויות אזרחיות וסוציאליות נרחבות פרחו תנועות קיצוניות מימין ומשמאל. התפתחה תרבות ביקורתית וחדשנית, פריחה של התרבות ההומוסקסואלית, תרבות הקברטים (תרבות נהנתנית שנועדה למחות את עקבות המלחמה וליהנות מהחיים), הסמים ומרתפי הבירה. מרתפים אלו, הצמיחו את אנשי הימין הקיצוני. גרמניה מאופיינת בקצוות פוליטיים בתקופה זו לצד השמאל הרדיקאלי קמות תנועות הימין הקיצוני. בשנים אלו שבין 2 מלחמות העולם, לגרמניה היה אסור להתחמש כחלק מ"סעיף ההאשמה".

חשוב: המצב התרבותי: רציונליזם וספיריטואליזם, ניתוח רעיוני חדש

בצד הדיכוטומיה שבין פציפיזם ללאומנות, סוגיות רעיוניות אחרות מתפצלות לקצוות.

בכתיבה הספרותית מושם דגש על תיאורים רציונאליים של זוועות המלחמה. התופעה מהדהדת גם בעשייה הקולנועית שלאחר המלחמה.

סוציולוגים והיסטוריונים מנתחים את החברה בכלים רציונליים, המשנים את תפיסת המחקר מנקודתית וממוקדת באליטת המדינה, לכוללת ופתוחה לרמות חברתיות שונות. עולים רעיונות ספיריטואליסטים, החותרים לבריחה מן המציאות הקשה

יש המנסים למצוא משענת בדת שננטשה בהדרגה מאז המאה ה-18.

מבוא לתרבות המערב

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: