תיאוריה
כוללת 3 מרכיבים (קרלינגר):
- מערכת של טענות לגבי קשרים בין מונחים.
- השקפה מסוימת על התופעה.
- השקפה זו ממלאת תפקיד של הסבר וניבוי.
קשר ß השקפה ß הסבר וניבוי
מאפייני תיאוריה:
- סוגי מונחים:
א. מונח תיאורטי– מונח מעורפל שלא ניתן למדידה ע"י החושים
ב. מונח תצפיתי– אופרציונליזציה של מונח תיאורטי למונח שניתן לצפות עליו
ג. מונח קדם תיאורטי: מונח תיאורטי שיש לו הגדרה אופרציונלית מקובלת, ולכן הקשר בינם לבין הרמה התצפיתית הוא נתון. למשל, מדידה מקובלת של "דימוי עצמי" הוא מבחן ציור- איש. תיאוריה לעתים כוללת גם מונחים שאין להם עדיין הגדרה אמפירית מקובלת.
- חוקי גישור – הקשרים בין משתני התיאוריה. חוקי גישור מחולקים ל-3 סוגים:
א. חוקים המקשרים בין מונחים תיאורטיים– למשל, טענה כי דימוי עצמי משפיע על הישגים.
ב. חוקים המקשרים ישירות בין מונח תיאורטי לתצפיתי – למשל, טענה כי דימוי עצמי נמדד ע"י מבחן ציור איש.
ג. חוקים המקשרים בין מונח תיאורטי לתצפיתי דרך מונח קדם- תיאורטי- פשר אמפירי מקובל. למשל- מדידת הישג ע"י מבחן יכולת, מתוך הנחה שיכולת משקפת הישגים: הישג (מונח תיאורטי) => יכולת (קדם תיאורטי) => מבחן יכולת (תצפיתי).
- תיאוריה מאפשרת לבחון השערות שונות– תוצאות אמפיריות יכולות לחזק קשרים מסוימים, להחליש אחרים, להוסיף משתנים וכו'.
- בחינה תיאורטית נעשית תמיד בהסתמך על ידע מדעי קודם– את זה מדגים קיומם של מונחים קדם-תיאורטיים, החוקר מתייחס אליהם כידע נתון.
בדיקת התיאוריה:
עקרון ההפרכה של פופר– תיאוריה שאין דרך לנסות ולהפריך את ההשערות הנגזרות ממנה אינה תיאוריה מדעית. תיאוריה טובה היא כזו שיש אפשרות להפריך אותה, אך הניסיונות להפריכה לא צלחו. כל זמן שהתיאוריות עומדות בניסיונות, האמון בהן מתחזק, אבל הוא אף פעם לא מוחלט. אם מחפשים אישושים לתיאוריה, קל להשיגם, אך יש להביא בחשבון אישושים רק אם הם תוצאה של חיזויים מסתכנים. המבחן האמפירי החמור ביותר להשערה היא מידת יכולתה לעמוד בניסיונות ההפרכה- ניבוי מסתכן.
- כאשר תיאוריה מופרכת יכול החוקר להסיק אחת מ-2 מסקנות: 1. המחקר היה לא טוב. 2. התיאוריה ממנה נגזרה ההשערה לא נכונה. הבחירה בכ"א מן האפשרויות האלו תלויה במידת גיבושה של התאוריה ובכמות התמיכה האימפירית שיש לה. כשהתיאוריה מבוססת בד"כ ימצאו את הפגם במחקר הספציפי, וכאשר אין לה תמיכה אמפירית רבה בד"כ ימצאו את הפגם בתיאוריה עצמה. במצב זה הנטיה תהיה לשנות מעט את התאוריה- למצוא פתרון ביניים שיתרום לעידון התיאוריה הקיימת. (לדוג' שינוי החוקים המגשרים בתיאוריה, הוספת משתנים)
דוגמה– תיאורית הדיסוננס לעומת תיאורית החיזוקים (רוזנברג)
ראו גם: ג'פרי אלכסנדר \ מהי תיאוריה?
בחזרה אל: פסיכולוגיה ניסויית – סיכומים
