סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 3 – תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות:
תאוריית החיזוקים של דולרד ומילר
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר" תת נושא תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות
תאוריית החיזוקים של דולרד ומילר
התיאוריה של דולרד ומילר מתבססת על התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד ועל תיאורית הלמידה של הל גם יחד. דולרד ומילר מגדירים את האישיות בעזרת מושגים מתורת הלמידה. הם רואים את ההרגל כמרכיב בסיסי של האישיות, ואת האישיות כסכום הרגליו הנלמדים של האדם.
ע"פ דולרד ומילר, קיימים ארבעה מושגי יסוד בתהליך הלמידה:
- דחף – מולד/נרכש הכח המניע את האורגניזם לפעול. הדחף מניע את האדם להגיב אולם הוא אינו מכוון לפעולה. דחפים ראשוניים (מולדים) – מצבים פנימיים, ביולוגיים, המקבילים למשתנים המתווכים בתיאוריה של הל. דחפים משניים (נלמדים) – צרכים חברתיים נרכשים, המתקשרים במהלך ההתפתחות החברתית של האדם עם צרכים ראשוניים ומהווים מניעי התנהגות בעצמם.
- רמז – גירוי מבחין המנחה את התנהגות האדם, כלומר, קובע את אופי הפעולה או התגובה. הפעילות הספציפית להפחתת הדחף (כיוון הפעולה) יקבע ע"פ הרמז.
- תגובה – כל פעילות (אפילו חשיבה) הננקטת בעקבות הרמז.
- חיזוק – כל דבר המביא להפחתת הדחף ולסיפוקו. בעקבות החיזוק מתחזק הקשר בין הרמז לתגובה.
חיקוי/התנהגות תלותית מותאמת – סוג מיוחד של למידה, חשיבותו רבה במיוחד בתהליך החיברות.
הצופה מתאים את התנהגותו להתנהגות המנהיג, תגובתו של הצופה תלויה בהתנהגותו של המנהיג, המשמשת רמז לתגובה. באמצעות חיקוי דמויות משמעותיות בסביבתו לומד הילד כיצד להגיב במצבים חברתיים.
לסיכום, למידה מכל סוג שבהוא מתרחשת בעקבות חיזוק הקשר בין גירוי (רמז) לתגובה – צלצול טלפון -> הרמת השפורפרת.
באילו תנאים יתקבל חיזוק? לפי דולרד ומילר החיזוק מותנה בפעילותו של דחף. יתרה מזו, בתהליך החיזוק חלה תמיד הפחתה בדחף. תגובה נתונה עשויה לקבל חיזוק מכוח הפחתת דחף ראשוני (כמו רעב, כאב) או ממשני (חרדה, בושה). כאשר תגובות האדם אינן מצליחות להפחית את הדחף, הוא נקלע לבעיית למידה, המניעה אותו לפתח תגובות חדשות שיוכלו להפחיתו.
מבנה האישיות
דולרד ומילר מאמינים כי האישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של האדם. ההרגל מייצג את התכונות היציבות והקבועות באישיות האדם. הרגל נוצר בעקבות קשר נלמד בין רמז (גירוי סביבתי), דחף פנימי ותגובה התנהגותית.
[אישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של האדם. דנים בהרגלים (תכונות יציבות וקבועות) ובהקשר החברתי בין הדחף לתגובה.]
התפתחות האישיות
ע"פ דולרד ומילר, תהליך התפתחותה של האישיות ראשיתו בלידה. התינוק מצויד כבר בציוד פנימי העוזר לו להסתגל לעולם. כמו: רפלקסים ומערכת דחפים ראשוניים מולדים. עם הזמן מתפתחים תגובות נוספות הקשורות בתהליכים הכרתיים ותגובות לדחף משני. יש תגובות היכולות ליצור גירויים חזקים שעשויים לשמש אף כדחף. לעומת זאת יש תגובות המניבות גירויים בעלי עצמה של דחף אך יחודיים ולכן משמשים כרמז.
תגובה מעוררת רמז – תגובות המחפשות באופן פעיל רמזים לתגובה. הסבר התפתחותם של תהליכים הכרתיים גבוהים כמו חשיפה ושפה.
לשפה חשיבות רבה בהתפתחות ההכרתית של האדם. מגיל צעיר מתרגל הילד לשים לב לרמזים מילוליים ולהגיב עליהם, ובמשך הזמן אף להשתמש בהם בעצמו. שפה היא מע' של רמזים מילוליים המעוררים תגובות.
ההקשר החברתי
דולרד ומילר חזרו והדגישו כי בכדי להבין את ההתנהגות האנושית יש להתחשב בסביבה החברתית של האדם. התרבות היא דגם של החיזוקים האופייניים לה ואת התגובות הזוכות לחיזוקים. לכל תרבות/משפחה יש מערכת מנהגים וחוקים משלה ועל הילד ללמוד אותם במהלך התפתחותו. דולרד ומילר סבורים כי כי עקרונות הלמידה לבדם אינם יכולים להסביר את התנהגות האדם וכי יש להתחשב גם בסביבה החברתית. הם רואים את התפתחות הילד בהקשר החברה הסובבת אותו, ומייחסים להתפתחות זו השפעה מכרעת על אישיותו הבוגרת.
שלבי התפתחות מכריעים
דולרד ומילר מסכימים עם הטענה הפסיכואנליטית כי לחוויות הילדות המוקדמות נודעת השפעה מכרעת על התנהגותו של המבוגר. כמו כן, יש התאמה בין אירועים אלה לתהליך הלמידה. התינוק הנו חסר אונים תפקידם של ההורים הוא לדאוג שרמת הדחף תשאר נמוכה יחסית. על ההורים להיות סבלניים, לספק את צורכי התינוק ולא לבוא אליו בדרישות יתרות לפני שהצליח לפתח אוצר מילים נאות.
ארבעה מצבים שהדרישות החברתיות המיוצגות ע"י ההורים עלולות ליצור קונפליקטים. כל אחד מהמצבים כרוך בקונפליקט המאפיין את שלב ההתפתחות המתואר באותו מצב:
- הזנה
- חינוך לניקיון
- חינוך מיני מוקדם
- חינוך לשליטה על כעס ותוקפנות
במצבים אלו יש דחף שמחפש פורקן מול פחד מעונש. שלבי ההתפתחות מתאפיינים לא רק בהתנסויות הקשורות באיזורים הארוגניים שנכללו בתיאוריה של פרויד, אלא גם במע' של תנאים חברתיים הנקבעים ע"י התרבות ומועברת לילד באמצעות הוריו.
השפעת תהליכים לא מודעים על ההתנהגות
דולרד ומילר מסכימים עם פרויד בנוגע לחשיבות שנתו הראשונה של התינוק וגם לגבי קיומם של תהליכים לא מודעים, אולם מקור התהליכים מוסבר בצורה שונה מפרויד. הם מסבירים את מקור התהליכים הלא מודעים ע"י תהליך הלמידה ומבחינים בין שני סוגי תהליכים לא מודעים:
- הדחפים, התגובות והרמזים שנלמדו לפני רכישת השפה ולכן לא זכו לייצוג מילולי ואינם מצויים בהכרה.
- רמזים ותגובות שהיו מודעים בעבר אך הודחקו.
הדחקה
תגובה נלמדת בכדי להימנע מגירויים לא נעימים, נוצרת כאשר אדם חווה מחשבות ודחפים מאיימים ולומד כי הדרך להפחתת חרדה היא המנעות מחשיבה על אותם נושאים. כך, אי הנוחות שמעוררות המחשבות היינה הדחף ופעולת ההדחקה היינה התגובה המפחיתה את הדחף. לדוגמא, ילד אשר נענש בחומרה על הכאת אחותו הקטנה עשוי לפתח פחד ממחשבות ורגשות תוקפניים ולהדחיק את כעסו ותסכוליו.
התקה
התקה נוצרת דרך מנגנון למידה: שתי תגובות דחפיות מתחרות מתקיימות במקביל והאדם בוחר בתגובה אשר אינה מעוררת פחד או אשמה. בתהליך של הכללה נבחר אובייקט דומה, יחסית, לאובייקט שכלפיו מתעורר הדחף, ואובייקט זה הופך באופן בלתי מודע למושא הדחף. ככל שהאובייקט החדש יהיה דומה לאובייקט המקורי, כך תהיה התגובה אליו חזקה יותר. כך, למשל, נער עשוי לחוש משיכה מינית לחברו אך החרדה או הבושה שתעורר את המשיכה תגבור על המשיכה המינית ותגרום לנער להתיק את מושא הדחף המיני ולהימשך לאחותו של הנער. רעיונותיו של מילר בנושא ההתקה נבדקו מחקרית ונמצאו יעילים בהסברת התנהגויות אגרסיביות ועוינות.
קונפליקט
הילד חש קונפליקט בין רצונו לספק את צרכיו לבין פחד מעונש או מאיבוד אהבת ההורים. הדרך משמשת בסיס לאישיותו בעתיד.
- קונפליקט התקרבות – עצמת הנטייה להשיג מטרה רצויה כפונקציה של המרחק הפיסי/הפסיכולוגי מאותה מטרה.
- קונפליקט הימנעות – עצמת הנטייה להימנע מגירוי שלילי/עונש כפונקציה של המרחק הפיסי/הפסיכולוגי מאותו גירוי.
- עוצמת ההתקרבות – הנטייה להשיג מטרה מתחזקת ככל שמתקרבים אליה. באופן דומה, ככל שמתקרבים לגירוי שלילי/עונש מתגבר הרצון להימנע ממנו. הנטייה להימנעות מתעצמת מהר יותר מהנטייה להתקרבות ככל שהמטרה החיובית/השלילית קרובה יותר.
- קונפליקט בין הנטייה להתקרבות לבין הנטייה להימנעות – כשאדם שואף להשיג מטרה מסוימת אך בה בעת חושש מהשגתה. (רווק הרוצה להתחתן אך כשמועד התאריך מתקרב הוא מהסס ומבטל וחוזר חלילה). הקונפליקט ימשיך עד לפתרון על ידו או ע"י ארוסתו.
- קונפליקט בין שתי נטיות להימנעות – כשאדם צריך לבחור בין שתי אפשרויות שכל אחת מהן עלולה להניב תוצאות לא נעימות. (ילד המפחד לטפס על עץ אך גם חושש שחבריו ילעגו לו אם יגלה את פחדו). ככל שהוא מתקרב לאחד היעדים כך גוברת נטייתו להימנעות. ואולם, בעקבות נסיגתו גובר חששו מהאפשרות השניה. הוא ימשיך לסגת פעם מאפשרות א ופעם מאפשרות ב עד שיפתור את הקונפליקט כשיפתור/ יעקוף את אחת הסיטואציות המפחידות.
- קונפליקט בין שתי נטיות להתקרבות – מתרחש כאשר על האדם לבחור בין שתי מטרות נכספות. (לבחור בין שתי הצעות לבילוי). ע"פ מילר אין זה קונפליקט חמור. ככל שהיא תתקרב ליעד אחד השני יתרחק ותבחר האפשרות הרצויה יותר. עומדים פה לרשות האדם תגובות הימנעות נסתרות המקלות עליו את ההחלטה.
פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה
הנוירוזה מייצגת ביטוי של קונפליקטים נלמדים. במהלך התפתחותם, ילדים צריכים ללמוד כיצד לבטא את דחפיהם בדרך המקובלת בחברה, בעיקר דחפים הקשורים בהזנה, חינוך לניקיון, מיניות ותוקפנות. בעקבות עונש שהטילו ההורים, מתפתח דחף פחד נרכש לגבי גירויים מסויימים, והילד מתנסה בקונפליקט התקרבות – הימנעות. (הרצון לבטא כעס אך פחד לעשות זאת). דולרד ומילר טוענים כי בכדי להיפטר מסימפטומים פתולוגיים יש לעסוק בסיבות עצמן ולא רק סימפטום. יש להעלות למודע חוויות מהלא מודע, ולנקוט שיטות המזכירות את אלה של פרויד (אסוציאציות חופשיות וכדומה.).
מחקרים אודות תיאורית החיזוקים – מחקרים אחדים בנושא ההתקה מדגימים את הניסיון לגשר בין הפסיכואנליזה לבין תיאוריית הלמידה. אפשר להסביר את תופעת ההתקה באמצעות המושג הכללה. כזכור בתהליך ההכללה לומד האורגניזם להגיב לגירוי הדומה לגירוי המקורי, כפי שהגיב לגירוי המקורי. מילר ערך סדרת ניסויים בכדי להוכיח אמפירית כי ההתקה היא צורה מסוימת של הכללת גירוי, ולספק בדרך זו מסגרת תיאורטית להסבר תופעת ההתקה ולניבויה.
תוצאות המחקר הצביעו כי תחושות התסכול הגבירו את העמדות השליליות כלפי קבוצות המיעוטים. עלייה זו יוחסה להתקה של רגש הכעס והעוינות שעוררו החוקרים בנבדקים כשמנעו מהם את הבילוי הנכסף. הנערים לא יכלו להביע את כעסם ישירות ולכן מצאו פורקן לתוקפנותם בהשמצת קבוצות המיעוט הסבר פסיכואנליטי).
במונחים של תיאוריית הלמידה: הנערים הכלילו תגובה מסוימת מגירוי אחד לגירוי דומה אחר. ממצאי המחקר מלמדים שתופעת ההתקה קיימת אצל בני אדם וכי אפשר לגרום להתרחשותה (ללא קשר לתיאוריה זו או אחרת).
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.
