הפסיכולוגיה האנליטית של יונג – סיכום

סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות דינמיות: הפסיכולוגיה האנליטית של יונג

סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר"

קרל יונג היה אחד מתלמידיו של זיגמונד פרויד, למרות שמאוחר יותר הסתכסכו השניים בניהם בין היתר בשל הביקורת של יונג על התיאוריה של פרויד.

ככל שהמשיך לעסוק בלא-מודע, יונג התקשה לקבל את הקביעה של פרויד כי כל נוירוזה נובעת ממניעים מיניים. המושג הפרוידיאני "ליבידו" לא התקבל על דעתו כהסבר לאישיות. הוא הגיע למסקנה כי חיי הנפש יונקים את תכניהם לא רק מהלא מודע האישי שהוא עולמו הייחודי של האדם אלא גם מהלא-מודע הקולקטיבי המורכב מתכנים משותפים לאנושות לאורך ההיסטוריה המעצבים את חיינו הנפשיים.

מבנה האישיות על פי יונג

הלא מודע הקולקטיבי – "בני האדם פועלים בהשפעת ההיסטוריה של המין האנושי". מבנה הכולל את כל החוויות שהצטברו במשך דורות של קיום הגזע האנושי, לרבות ההיסטוריה של המין האנושי, ונשארו כעקבות זיכרון במוח האדם. על הלא מודע הקולקטיבי בנויים האני והלא מודע האישי. הלא-מודע הקולקטיבי מורכב מארכיטיפים רבים (דימויים של אובייקטים או ערכים שהאנושות חוותה), כמו: לידה, גיבור, ילד, אמא, אלוהים וכדומה.

הלא מודע האישי – "בני האדם פועלים בהשפעת חוויות העבר ומימוש מטרות העתיד". התוכן המנטלי שאינו מעניינו של המודע, או נשכח מהמודע אך אפשר להעלותו למודע, נשמר בלא-מודע האישי. יונג סבר, בניגוד לפרויד, כי הלא מודע האישי אינו רק מאגר  של חוויות העבר, אלא הוא מבנה מורכב, שעניינו בעבר ובעתיד כאחד. הוא האמין שבני אדם ניחנו גם ב"ראייה קדימה" לעתיד, וכי הם פועלים בהשפעת חוויות העבר וגם לשם מימוש מטרות עתידיות.

ארכיטיפים מרכזיים בתיאוריה של יונג:

צל – החצי האפל באישיותנו, מכיל רגשות ויצרים פרימיטיביים. סמליו המיתולוגיים כוללים שדים, מפלצות ורשע.

פרסונה – המסכה שהפרט מאמץ כלפי החברה, תוצר פשרה בין אישיותו של היחיד לדרישות החברה בעבר ובהווה.

אנימה – החלק הנשי המצוי באישיות הגבר, האנימה של כל גבר קובעת את יחסו לנשים בחייו ולצדדים ה"נשיים" שלו.

אנימוס – החלק הגברי המצוי באישיות האישה, האנימוס של כל אישה קובע את יחסה לגברים במהלך חייה ולצדדים ה"גבריים" שלה עצמה.

הדינמיות של האישיות

יונג ראה את האישיות כמע' אנרגיה התלויה בעולם החיצון לשם סיפוק צרכיה. הנחת היסוד שלו, בדומה לפרויד, היתה כי האישיות פועלת ע"י אנרגיה פסיכית המשמשת לסיפוק הצרכים הביולוגיים/המולדים, ולסיפוק הצורך בפעילויות תרבותיות ורוחניות. לעומת זאת, יונג לא הסכים עם מושג הליבידו ולא ראה בו אנרגיה מינית, אלא אנרגית חיים כללית, שהיא מקור כל התהליכים הנפשיים ובהם חשיבה ורגש.

טיפוסי אישיות על פי יונג

התפתחות האישיות: השאיפה לייחודיות וארכיטיפ העצמי – יונג האמין שאישיותו של האדם מתפתחת בשלבים לאורך כל חייו (בניגוד לפרויד שטען כי מבנה האישיות ועיצובו נשלם בגיל 5), יונג לא פירט את שלבי ההתפתחות. ע"פ יונג, שאיפתו של האדם היא להגיע לאיזון כל הניגודים שבו – לאינדיווידואציה. הגעה לשלמות זו תתאפשר ע"י טיפוח הניגודים באישיותנו. כלומר, להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים והסתירות בנפשו. אחידותו וייחודיותו של האדם מתבטאת בעצמי שלו. העצמי הוא ארכיטיפ המקנה לאישיות אחידות, שיווי משקל ויציבות.

מחקר אמפירי

התיאוריה של יונג עוסקת ברובה במושגים מורכבים/מיסטיים וקשים להגדרה אופרציונלית ולמחקר. מחקרים שנערכו במסגרתה נגעו בעיקר בטיפוסי אישיות ובממד המוחצנות-מופנמות.

הערכה וביקורת של יונג

יונג שינה את התאוריה הפסיכואנליטית והוסיף לה חידושים חשובים. הראשון שדיבר על הצורך בהגשמה עצמית ככח המניע את האדם. בניגוד לפרויד שגרס כי 5 השנים הראשונות לחיי האדם הן המפתח להבנת עולמו כבוגר, יונג טען כי לכל אדם חבלים המושכים אותו אל עתיד ייחודי. התפתחותו של האדם נמשכת כל ימי חייו. תכלית החיים היא להגיע לייחודיות ולפיתוח עצמי הממזג בקרבו את כל מרכיבי האישיות. ע"פ יונג האדם נמצא בתנועה לקראת משהו שלם יותר ואינו עסוק רק בהגנה עצמית מפני יצרים ודחפים אפלים החזקים ממנו, כפי שגרס פרויד.

רעיון הלא-מודע הקולקטיבי הנו חדשני. עם השנים יונג הדגיש את ההיבט הרוחני שבקיום האנושי, והתיאוריה שלו נהייתה מעורפלת.

סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

קרל יונג על התת-מודע הקולקטיבי וארכיטיפים

16 ציטוטים עמוקים של קרל יונג