סיכום בסוציולוגיה: מודרניזציה והמשפחה

סיכומים לבגרות בסוציולוגיה: מודרניזציה והמשפחה

עמוד זה הוא חלק ממאגר הסיכומים לבגרות בסוציולוגיה.

למודרניזציה ישנה השפעה ניכרת על המשפחה ועל דפוסי המשפחה בימינו.

מהי מודרניזציה? — הגדרה

מודרניזציה הוא גורם מרכזי המשפיע (בין היתר) על מוסד המשפחה, על דפוסי משפחה ועל מעמדה בחברה. מטרתן של תיאוריות המודרניזציה הן להסביר את המתרחש בחברות בנות זמננו העוברות תהליכים של שינוי כלכלי טכנולוגי, פוליטי וחברתי. תיאוריות אלו מתמקדות בעיקר בתהליכי התיעוש, בתהליכי העיור ובהתפתחות המדינה המודרנית.

עלינו להשתמש במושג מודרניזציה בזהירות רבה. עלינו להימנע משיפוט המודרניזציה כתהליך טוב יותר או רע יותר מאשר בדורות הקודמים. עלינו לזכור שגם בחברות המודרניות קיים עוני, סבל, הרס ופשיעה רבה, כמו כן יש לזכור שחלק מיתרונות המודרניזציה של מדינות המערב הושגו על חשבון חברות מסורתיות כגון ניצול משאביהם הטבעיים ופגיעה בתרבותן.

מאפייני המודרניזציה משפיעים על המשפחה:

  1. התפתחות המדע והטכנולוגיה– במהלך המאות שחלפו, התחוללו מהפכות מדעיות שהעשירו באופן משמעותי את הידע שלנו על העולם ואת הבנתנו בתופעות השונות בו. התפתחות המדע זירזה את התפתחותן של טכנולוגיות חדשות.

השלכות השינויים:

  • מכשירי חשמל כגון מדיחי כלים, מכונות כביסה וכו' הפחיתו את הזמן הנדרש לעבודות הבית ואפשרו לנשים לצאת לעבודה מחוץ לבית, והגדיל ואת הזמן הפנוי ללימודים ולטיפוח אישי.
  • השינויים הטכנולוגיה תרמו לשינוי בחלוקת העבודה במשפחה.
  • טכנולוגיות בתחום הפרייה השפיעו על המשפחה.
  1. התחום האקולוגי: עיור גובר וצמיחת ערי ענק חברות העוברות תהליך של מודרניזציה מאופיינות בתהליך של עיור, בניגוד לחברות מסורתיות שדפוס ההתיישבות השכיח בהן הוא כפרי. הגורם העיקרי לתהליך העיור הו התפתחותן של תעשיות כמקור ראשי של פרנסה. הסוציולוגים זיהו מספר מאפיינים מרכזיים של החיים בעיר: התפתחות מערכות יחסים משניים, הרחבת האוטונומיה של היחיד, ריבוי נורמות ואי-בהירות, התגברות החילון, פיצול תפקידים בחלוקת העבודה, החלשת הפיקוח החברתי ותחושה של אוטונומיה וניכור.

השלכות השינויים:

  • הרחבת האוטונומיה של היחיד תרמה להחלשת סמכות המשפחה כחפי חבריה ולהפחתה במעמדה בחברה.
  • העיור הוביל לשבירת מבנה המשפחה המסורתי והמרת הדגם של המשפחה המורחבת למשפחה גרעינית.
  • הדגש על יחסים משניים ועל הרשת החברתית הרופפת של העיר, חיזקו את מעמד המשפחה כמוסד חברתי המספק תמיכה רגשית ויחסים ראשוניים לבני המשפחה.
  1. תמורות ערכיות: ירידת כוחה של הדת והחילון– הדת מאבדת את מקומה המרכזי בחיי האדם והחברה, את מקומה של האמונה תופסות השקפות עולם רציונליות, כגון תהליך החילון שאומר שאפשר לחקור את העולם באופן מדעי ולא דתי, כמו כן ובניגוד לחברה המסורתית, שבה המערכות הערכיות יציבות יחסית (אין כמעט תרבויות משנה), החברה המודרנית מאופיינת בריבוי מערכות ערכים מתחרות.

השלכות השינויים:

  • בחברה מודרנית חילונית מאבדת הדת את כוחה בהכוונת יחסי המשפחה. מצוות כגון כיבוד הורים ואיסור על יחסי מין מחוץ לחיי הנישואים מאבדים מחשיבותם ותוקפם. תוצאה של התפתחות גישה כזו היא בין השאר ירידה במספר הילדים במשפחה, נישואים בגיל מאוחר, ירידה בשיעור הנישואים וכן עלייה בשיעורי הגירושים.
  • עלייה במעמד האישה במשפחה.
  1. דמוגרפיה– בחברה המודרנית תוחלת החיים עלתה באופן משמעותי. בראשית המאה שעברה, תוחלת החיים הממוצעת הייתה 50, לעומת כ-75 שנה כיום. כלומר, שכבת האנשים המבוגרים והזקנים עלתה מאוד, ומאידך שיעור הילודה הצטמצם מאוד. כל זאת מביא לקשיים חברתיים ותופעות של עוני, בדידות ומחלות לאוכלוסייה מבוגרת ורחבה.

שלכות השינויים:

שיעור הנישואים בחברות מודרניות הוא נמוך יותר מאשר בחברות מסורתיות וגיל הנישואים מתאחר. לפיכך, מספר הילדים הממוצע במשפחה קטן ועקב כך הריבוי הטבעי אינו גבוה.

בודהה על כך ששום דבר אינו קבוע

בודהה על איך נוכל להשתחרר מהסבל של חיינו אם רק נצליח להבין ששום דבר הוא לא קבוע ושהכל משתנה ונגמר, כולל אנחנו

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: