לאחר אירועי רצח הדוכס פרנץ פרדיננד (ראה מאמר קודם) מצאו עצמן מדינות אירופה במלחמה מרובת חזיתות. הרמטכל הגרמני ב1914, פון-מולטקה, לא בטוח שתכנית שליפן תהיה מוצלחת. תוכנית שליפן תכננה להקצות את מרבית הכוח הגרמני למלחמה בצרפת ואילו את מיעוטו ללחימה מול רוסיה על מנת לעצור אותה עד להכרעה בחזית המערבית. פון מולטקה מחליט להקצות רק 2/3 מהכוחות מול צרפת, כלומר לוותר על חלק מהכוחות מול צרפת וריכוז העוצמה על צרפת יורד. גרמניה נכנסת לתוך צרפת, גם הצרפתים חודרים לגרמניה ונעצרים על נהר המן בחבל שאמפן- בסתיו 1914 הצבאות נתקעים זה מול זה והחזית נעדרת מכל התקדמות. אם במלחמת פרוסיה-צרפת, התותחים הפרוסיים היו עדיפים על הצרפתים, אך במהלך מלחמת העולם הראשונה היה מאזן תחמושת דיי מאוזן. גם כלי הנשק השתפרו בהרבה וחייל נייח היה יכול לפגוע טוב יותר בחייל שמסתער מולו. גם מבחינת תחבורה, ניתן היה להניע כוחות רק באמצעות רכבות שהן כלי מאוד לא גמיש, ולכן מי שמתחפר זוכה לעמדה טובה. כל זאת תורם לסטאטיות של המלחמה. האירופאים מגלים לאט לאט שהמלחמה עתידה להימשך עוד ועוד. אמנם הייתה הבנה שהתקפה רבתי מצד כוחות צרפתיים או גרמניים יכריעו את המלחמה, אך התקפות כאלה הזיזו אך במעט את קו החפירות. עלתה שאלה- איך מדינות יוכלו לכלכל את עצמן ואת צבאן במהלך המלחמה, הדבר מטה את הכף לטובת מדינות עם 'עורף חזק'- בריטניה הייתה המעצמה האירופאית שיכלה לכלכל את עצמה ואת צבאה בצורה הטובה ביותר. כאשר ארה"ב מצטרפת למלחמה, ברור לכולם כי היא המדינה עם העורף החזק ביותר והיא אכן מכריע את הכף.
מלחמת העולם הראשונה הייתה המלחמה הראשונה שהמדע שיחק בה תפקיד מכריע- עזרה בתחומי האש.רדאר, רדיו, טלפון, טלגרף בינלאומי וכו. מעבר לכך, מפותחים חומרי נפץ כימיים שהפכו להיות נשק לגיטימי במהלך המלחמה. זו הייתה המלחמה הראשונה של חיל אוויר באמצעות ספינות אוויר, ההשפעה הצבאית היא שולית אך ההשפעה הפסיכולוגית של כלי הטיס עולה ועולה. עם המשך המלחמה כלי הטיס הולכים ומשתכללים, ורעיון ההפצצה האווירית הולך ותופס תאוצה, אך לא היה לו את הכוח להכריע מלחמה. הניסיון להשיג עליונות אווירית נעשה מרכיב לא מבוטל מהמאמץ המלחמתי. בים- היו מאבקים רבים בין הצי הגרמני לצי הבריטי שנחשב עדיף. קרב יוטלנד היה קרב עקוב מדם בין הצי הגרמני לבריטי שלכאורה הסתיים ב'תיקו' אך בפועל הצי הבריטי ניצח ניצחון אסטרטגי גדול כשהצי הגרמני לא לחם שוב יותר במלחמה. מלחמת הצוללות הפכה גם למרכיב משמעותי במלחמה הימית, הרעיון של מלחמת הצוללים הופכת את מלחמת העולם הראשונה למלחמה במימד קצת שונה- אם עד אז היו מלחמות של צי מול צי, מלחמת צוללות לא מבחינה בין אניית קרב לאניית אספקה והדבר יצר מצב שהגרמנים החלו לפגוע באניות אזרחיות וספינות סוחר. ייתכן שעקב כך ארה"ב התערבה במלחמה.
המלחמה זלגה לזירות שונות ומשונות. כאשר טורקיה מצטרפת לגרמנים היא עושה זאת כדי לשמור על האימפריה העותמ'נית. הדבר מעודד את הבריטים לזהות את הזירה המזה"ת כזירה אטרקטיבית, לסלק את העותמנים משם, להתחיל להוציא משם נפט, ומעבר לכך- לארגן את התושבים המקומיים למלחמה מול העות'מנים, מדובר בעיקר בארגון של לורנס איש-ערב שהבטיח לתושבים הסעודים הבטחות בדבר מדינה אך עליהם היה להרוויח את מדינתם באמצעות מלחמה בעותמנים. אחד מהקרבות הגדולים במזרח התיכון היה קרב גליפולי שבמסגרתו לחמו 'לוחמי הפרדות' בראשות טרומפלדור בניסיון להצדיק את השאיפות הציוניות בארץ ישראל מול הבריטים. המשמעות של קרב גליפולי הייתה יצירת תחושות 'לא-נוחות' בין בריטניה למדינות שהיו חלק מהאימפריה הבריטית (אוסטרליה וניו-זילנד), מעבר לכך- עצם זה שלא נוצר קשר בין הצי הבריטי בים התיכון ובים השחור, גרם לכך שלא הייתה אפשרות להביא אספקה לרוסיה מדרום. הדבר הקשה מאוד על הצאר הרוסי לשמור על האינטרסים המלחמתיים שלו, ייתכן מאוד שאילו הצאר היה מקבל את האספקה שלו, צבאו לא היה מתפרק והמהפכה הבולשביקית לא היתה מתרחשת.
כניסת ארה"ב למלחמת העולם הראשונה
ארה"ב שרויה תחת מדיניות ה'בדידות המזהרת' שאימצה משנות ה20 של המאה ה19 מניסיון לנהל את המדיניות שלהם בעצמם. המדיניות הזו מתחילה להשתנות כאשר האמריקנים מתחילים להיכנס לעימותים מול ספרד ומדינות אחרות. בנקודת זמן מסויימת ברור לאמריקנים שהיא לא תוכל להישאר מבודדת ומתחילים להתחזק קשרים מדיניים ותרבותיים במהלך העשור וחצי של המאה ה20. השאלה אם אמריקה תשאר ניטרלית היא שאלה שאופפת את האוויר. הנשיא האמריקני שנבחר באותה תקופה- וודרו וילסון, שנחשב לאחד הנשיאים הכי גדולים בתולדות ארה"ב אך גם דמות טראגית שלא הצליח לממש את שאיפותיו. וילסון שומר על ניטרליות אמריקנית, בין השאר מכיוון שהוא לא רוצה להיכנס לעימות מול גלי המהגרים האירופאים שהגיעו לארה"ב בשנים הללו ואין להם שום רצון להיכנס למלחמה. אך ככל שהבריטים מתדלדלים מבחינת אספקה הסיכוי שארה"ב תיכנס למלחמה גדל. וילסון אמנם נבחר על בסיס ההבטחה שישמר את הבידול האמריקני, אך במהלך הכהונה השנייה שלו הוא מעביר חוק לקיים צבא אמריקני סדיר עם הוצאות אדירות, זו החלטה שערורייתית כמעט בפוליטיקה האמריקנית. ארה"ב נכנסת למלחמה אחרי שהצי הבריטי מיירט מברק שבו נאמר שהגרמנים מציעים למקסיקו החזרת שטחים שארה"ב כבשה מהם תמורת סיוע לגרמניה אם ארה"ב תצטרף למלחמה. הגרמנים מניחים שארה"ב תיכנס למלחמה ומקסיקו משמשת עבורם כתעודת ביטוח- מקסיקו תתקוף את ארה"ב מדרום וכך היא לא תוכל לתקוף את אירופה. זה היה הקש האחרון מבחינת האמריקנים והם נכנסים למלחמה. העימות הראשון של האמריקנים מול הגרמנים היה בעיירה שאטו, עירו של הממשיל הצרפתי לה פונטיין שהמשיל משל על העורב והשועל.
ראה גם:
