אידיאולוגיות לאומיות: שמרנות ומסורתיות
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
ראשית צריך להבין שהמודרנה לא התפרצה ברגע אחד. למרות שהמהפכה הצרפתית מהווה את קו השבר של עליית המודרניזם, לפניה היו "רעידות אדמה" קטנות יחסית: כמו הרנסנס שהחזיר את העולם הקלאסי של יוון ורומא. אחרי זה גם הרפורמציה של לותר ותנועת ההשכלה הצרפתית שהתרחקה בצורה מודעת מהעולם של ימי הביניים.
וולטר – פעל ברקע למהפכה הצרפתית ונחשב לאחד מאבות המודרניזם האירופאי. הוא היה שנון ביותר, הוא השתמש בשנינות שלו כדי לטעון טענות כנגד הכנסייה והאמונות הטפלות. הוא טען שההיסטוריה היא פורנוגרפיה, מכיוון שההיסטוריה היא זיכרון דברים של טיפשות, בורות, אמונות טפלות ואלימות. כלומר, זה סיפור ארוך של האדם שהוא אינו בעלים לעצמו, הוא נשלט ומקבל רעיונות בעיקר מהכנסייה. האדם של ימי הביניים עבור וולטר הוא האויב הגדול של ההבנה אנושית אמיתית.
וולטר רוצה "למחוק את ההשפלה", של חוסר ידיעות ובורות. הוא רוצה שהאדם בעולם המודרני יחזיר את הכוח לעצב בעצמו את עתידו. למה הכנסייה האדירה את האמונות הטפלות האלו? תשובתו של וולטר היא, שזה היה כדי להשאיר את האדם במצב נחיתות מול המנהיגים שרצו בעולם כנוע. עמנואל קאנט כתב "העז לדעת" כלומר תהיה מספיק חזק כדי להיות נועז, אמיתי. וולטר וקאנט מפחדים מאלה שיש להם ידיעה מועטה ובכך הם מבטאים את אחת מתפיסות היסוד של המודרניזם.
ההשכלה הצרפתית מבטלת את עולם האמונות הטפלות והיא פותחת את הדלת לעולם נועז חדש של מודרניזם. המהפכה הצרפתית לוקחת תפיסות של וולטר ורוסו ומלבישה עליהם פרקטיקה פוליטית.
רוסו – האמין שהאוטוקרטיה של המלכים, שמשאירים את האדם בחושך כדי לנהל את האדם בצורה יותר יעילה, רוסו אמר שזה פסול. הרצון הכללי הוא אשר נותן למדינה את הלגיטימיות שלה. לא מלכים, לא תקדים ולא אמת אוניברסאלית אלא הרצון של בני אדם. אם כן המודרניזם בא לאט דרך המהפכה הצרפתית אל תוך המאה ה-19.
ניטשה – ניטשה ניסה להסביר שהמוסר האלוהי הישן כבר אינו רלוונטי והאדם המודרני חייב לבנות מוסר על בסיס אחר ולא על בסיס קיומו של האל (האל רוצה כך וכך). צריך להיות מוסר שבנוי על האדם, הוא לא יכול להישאר על זרי הדפנה של האלוהים של ימי הביניים וצריך להתקדם לתפיסה אוטונומית יותר – מודרניזם.
