הכרזת העצמאות ומגילת העצמאות – סיכום

הכרזת העצמאות

מבוא היסטורי להכרזת העצמאות:

תקציר המאורעות ההיסטוריים שהובילו להקמת מדינת ישראל.

מטרות:

בתקופת היישוב נבנתה המדינה שבדרך – נכיר את החלטות ומסמכים המדיניים שביטאו הכרה בינלאומית בזכותו של העם היהודי להקים את ביתו הלאומי בארץ ישראל.

מסמכים והחלטות אלה היו משמעותיים להשגת הלגיטימציה להקמתה ולקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מלחמת העצמאות אפשרה הלכה למעשה את מימוש ההכרה הבינלאומית במדינת ישראל ואת מימוש הכזרת העצמאות.

היישוב היהודי בארץ שהתפתח מהעלייה הראשונה ואילך מנה כ-600,000 יהודים ערב מלחמת העצמאות.

היישוב פיתח מוסדות (ראה מוסדות היישוב היהודי ערב מלחמת העצמאות)

                  ·מועצת העם (הרשות המחוקקת)

                  ·מנהלת העם (רשות מבצעת)

                  ·מוסדות דתיים (כמו הרבנות הראשית)

                  ·מוסדות חינוך ותרבות

                  ·גופים בטחוניים כמו ההגנה

משמעות הכרזת העצמאות במישור הבינלאומי

                           ·מסמך ראשון – הצהרת בלפור ב2 בנובמבר 1917.

                           ·ב1922 – קיבלו הבריטים מנדט (ייפוי כוח) לשלוט בשטח ישרא ובמזרח התיכון. המסמך מחייב את גרמניה לסייע ליהודים להקים את ביתם הלאומי בארץ ישראל.

                           ·בסיום מלחמת העולם השנייה החליטה בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל לאו"ם. בכ"ט בנובמבר 1947 הוחלט לחלק את ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות (החלטת 181). מלחמת העצמאות החלה עם החלטת האו"ם.

                           ·בה' באייר תשח – הכריז בן גוריון על הקמת המדינה הערבים רואים בהכרזה יום שחור. (יום הנכבה)

מגילת העצמאות

ראה סיכום מורחב: מגילת העצמאות

מהי הלגטימציה שלנו על ארץ ישראל מדינת ישראל.

זכות העם היהודי לתקומה יהודית היסטורית. זכות זו הוכרה בהצהרה משפטית. זוהי זכותו הטבעית – זכות בסיסית דמוקרטית. הכרה של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי.

שארית הפלטה שניצלה מהטבח הנאצי "מתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית, על יסוד החלטת האומות המאוחדות – שילוב בין זכות היסטורית, טבעית ומשפטית.

עם ישראל מחויב ליהודים בכל העולם. מדינת ישראל מחויבת ליהודים בארץ ישראל.

התייחסות לעקרונות הדמוקרטיים – עקרונות הקשורים לשלטון (המילה דמוקרטיה לא מופיעה במגילה)

                           ·"ועד להקמת השלטונות הנבחרים" / שלטון נבחר

                           ·"בהתאם לחוקה שתיקבע" / שלטון החוק.

                           ·"מועצת העם ומנהלת הם" / הפרדת רשויות.

                           ·מועצת העם – גוף מחוקק

                           ·מנהלת העם – גוף מבצע.

התייחסות לערכים דמוקרטיים (בזיקה לפרט) במגילת העצמאות

ערכים = זכויות חיי אדם

                                     ·תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום – הזכות לחירות.

                                     ·תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה – שוויון.

                                     ·תבטיח חופש דת, מצפון ולשון.

                                     ·הזכות לחיי כבוד.

הוכחה מתוך המגילה שאנחנו מדינה יהודית

                                               ·מחויבות לקיומה של המדינה כמדינה יהודית

                                               ·בארץ ישראל העם היהודי

                                               ·מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות

                                               ·לאור חזונם של נביאי ישראל

                                               ·מכריזים: על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל

                                               ·אנו קוראים לבני העם היהודי בתפוצות מתוך ביטחון בצור ישראל

שאלות מבחינת הבגרות באזרחות (ראה גם: שאלות באזרחות: הכרזת העצמאות)

כיצד המחויבות של מדינת ישראל למימוש זכויות אדם ואזרח באה לידי ביטוח בהכרזת העצמאות?

תשובה:

המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין. כלומר במגילה ממשמשים את הזכויות לשוויון לכל האזרחים, גם מדיני וגם שוויון אזרחי.

המדינה התייחבה לממש את חופש הדת, המצפון, החינוך, חופש תרבות גם במובן של חופר ביטוי.

2. המדינה תשמור על המקומות הקדושים – שכאן מחויבות לזכור "חופש דת" המדינה מביאה ברכבת העצמאות של כל הדתות – יש כאן מחובות לזכייה בחופש דת.

3. המדינה מביאה עם הכרזת העצמאות נכונות לכונן חוקה– בכך יש ביטוי להגבלת השלטון לשם מימוש זכויות האשם.

4. המדינה התחייבה לקיים בחירות לאסיפה מכוננת – מימוש הזכות להיבחר ולבחור.

ציין ביטוי אחד המכויח (מתוך המגי) שאנחנו מבינה יהודית וכו'.

1. "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית.

2. ציין אחד מהביטויים המוכיח (מתוך המגילה) שאנחנו מדינה יהודית.

3. מדינת ישראל תהנה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות

4. שם המדינה מבטא את היותה מדינה יהודית.

הבא שני ביטויים למחויבות של מדינת ישאטל  לאזרחיה הלא- יוהדים.

1. בהכרזה נאמר שמדינת ישראל תקיים שוויון זכורות חברתי ומדיני מלא לכל האזרחים ללא צבע אור.

2. בהכרזה נאמר שמדינת ישראל תפעל לפיתוח הארץ לטובת כל אזרחיה.

3. בהכרזה נאמר שמדינת ישראל תבטיח חופש דת/מצפון/לשון/חינוך/תרבות.

4. בהכרזה נאמר שמדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות.

בהכרזה יש קריאה לערבים להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה.

5. בהכרזה יש קריאה לערבים להשתתף בבניין המדינה על יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדות השלטון.

הבא שני ביטויים לאופי הדמוקרטי של מדינת ישראל

                                                          ·המדינה תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום.

                                                          ·המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי מדיני גמור לכל אזרחיה.

                                                          ·המדינה תבטיח חופש דת/חינוך/תרבות.

                                                          ·המדינה תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות.

                                                          ·המדינה תקיים הפרדת רשויות.

חשוב לדעת: חשוב להבין את הזכות של העם היהודי להקמת מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית ואת הלגיטימציה לקיומה על סמך: הקשר ההיסטורי התרבותי בין עם ישראל וארץ ישראל. הכרת גורמים בין לאומיים בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית כפי שבא לידי ביטוי בהצהרת בלפור, במנדט הבריטי ובהחלטת האו"ם 1947 (181).

בהכרזת העצמאות הוקמה המדינה כמו במדינות אחרות. בהכרזה בא לידיד ביטוי אופייה הרצוי של מדינת ישראל. משלב שני יסודות: היסודי היהודי  והיסוד הדמוקרטי. בהכרזת העצמות נקבע שמדינת ישראל היא מדינתם של:

                                                                    ·היהודים החיים בישראל – אזרחי המדינה

                                                                    ·המיעוטים החיים בישראל – הערבים, הדרוזים והצ'רקסים

                                                                    ·אזרחי המדינה

                                                                    ·יהודים החיים בתפוצות שחיים מחוץ לישראל

                                                                    ·בהכרזת העצמאות נקבע שהם מיעוטים החיים בישראל הם אזרחים שווי זכויות במדינה

חשוב לדעת את ההיסטוריה של תוכנית החלוקה, ואת תוכנה של תוכנית החלוקה מכ"ט בנובמבר (החלטת 181 של האו"ם).

חשוב לדעת שתי נקודות דמיון ושתי נקודות שוני, אחת בין התוכן של ההכרזה לבין תוכן החלוקה של האו"ם.

ראו גם: מעמדה המשפטי של הכרזת העצמאות 

הרחבת דעת:

האם מנהיגי הציונות באמת התכוונו לקבל את תוכנית החלוקה?