אלכסיס דה טוקוויל תמך במשטר הדמוקרטי אך הזהיר מפני עריצות הרוב של המחשבה- החשיבה של ההמון. בהסתכלותו על המהפכה הצרפתית העלה טקוויל בעיה והיא ששורשה של המהפכה הצרפתית נעוץ בכך שהכוחות הליברלים לחמו כל העת למען העברת כוח מהאליטה אל הציבור ומשעה שהכוח עבר אל הציבור – האם אין צורך למתן את הזכויות הללו במידת מה בכדי להשליט סדר?.
הפתרון שהעלה מונטסקייה להפרדת רשויות של המוסדות הנבחרים והאליטות אמור לפתור בעיה של איזון הכוח ומיתונו בדמוקרטיה. עם זאת, מתריע בפנינו טוקוויל – דעת הרוב שהפכה לשלטת אינה בהכרח מגינה על המיעוט; ובדמוקרטיה כל הרשויות כפופות לדעת הרוב במישרין או בעקיפין, אך מה על המיעוט? שואל טוקוויל, מי יגן עליו?
יתרה מכך, טוען טוקוויל – בחברה עלולה להיווצר קבוצה שהיא תמיד בחזקת מיעוט ואין לה אפשרות לגבש רוב מספרי. מצב זה של קבוצה בעמדת נחיתות תמידית מוביל לשתי בעיות – האחת זכויותיהם עלולות להיפגע; והשנייה – היות ואין להם מה להפסיד – (מכיוון שהם לעולם לא יצליחו להשיג מספיק עוצמה), הם עלולים "לשבור את הכלים" ולעשות שימוש (מתוך ייאוש) בכלים לא דמוקרטיים.
טוקוויל מגדיר את עצמו כדמוקרט אך הוא מתייחס לעם בצורה אליטיסטית כאריסטוקרט,וכל הזמן מהלך בין המתח הזה. הוא מתריע בפני עריצות רוב- מצב בו האינטרסים של המיעוט לא באים לידי ביטוי. מצב בו לרוב ניתנת הזכות והרשות לעשות כמעט הכול מתוקף היותו רוב. וטען שזו למעשה פגיעה במהות הדמוקרטיה.
עריצות הרוב פוגעת ביציבות המשטר : עלולה להוביל לתסיסת המיעוטים ולאלימות
משפט : לא תלויה – לא נבחרת ע"י הרוב
בעבר היציבות סופקה מבחוץ, כיום היא מסופקת על ידי שיח ההמון-הסמכות היא דעת הקהל.
עריצות הרוב פוגעת בחופש המחשבה : מניעת יצירתיות, פעילות בקונצנזוס, הטלת סנקציות חברתיות על מי שלא פועל בהתאם לנורמות או מתנגד להן.
בנושא הפרדת רשויות – הייתה קיימת בארה"ב, אך טוקוויל מזלזל בה כי היא לא יושמה, לא היו בה די בלמים ואיזונים.
ראו גם:
הסיכום להלן של המאמר הוא חלק מתוך מאגר סיכומי המאמרים במדעי המדינה וכן מתוך סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל. ראה גם: סיכומים במדעי המדינה
