עידן המהפכות: המהפכה הצרפתית – סיכום מורחב
מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש
המהפכה הצרפתית (1789) בישרה שינוי פוליטי מעמיק ביותר והיא אולי האירוע הדרמטי ביותר בעידן המהפכות. ההשפעה של צרפת הייתה כה אדירה עד שהיה ביטוי במאה ה-19 שגרס כי כאשר הצרפתים מתעטשים אז מדינות אירופה מתקררות, ההשפעה הייתה עד כדי כך מרחיקת לכת על מדינות אחרות .
הצרפתים טענו שהם ביצעו את המהפכה לא רק למענם אלא למען האנושות כולה .
המקורות שמהם ינקו שתי המהפכות – הדגם האנגלי , לא ניתן לנתק את שתי המהפכות ממה שקרה באנגליה , פילוסופים ( הפרדת רשויות ) שדיברו על חופש , זכויות אדם , חוקי טבע ( בני האדם נולדו שווים ) , כל אלו חלחלו אצל המתיישבים האמריקאים ובצרפת .
המהפכה הצרפתית זעזעה את העולם , היא ייצבה את אירופה מבחינה פוליטית בהתחלה ולאחר מכן את העולם . הייתה השפעה אמריקאית , הצרפתים רצו לייצא את המהפכה כפי שהבולשביקים יעשו מאוחר יותר .
בהקשר למהפכה הצרפתית נוכל לומר שיש השפעה של אבות ההשכלה והוגי עידן האורות , הם דיברו על חופש , על פיזור עוצמה , על זכויות – הם הובילו למהפכה האמריקאית שהובילה לצרפתית , הייתה דוגמא למהפכה שכבר בוצעה , אבל המהפכנים ב – 1789 לא חשבו שיש צורך ליצור משטר רפובליקני , כלומר לא ביטוי למלוכה אלא החשיבה היא למונרכיה מוגבלת שתבצע תיקונים ברוח אבות ההשכלה והוגי הפילוסופיה של העת החדשה .
הרקע למהפכה הצרפתית: המשטר בצרפת באותה העת – משטר ישן פיאודלי , משטר של בעלי זכויות , של משפחות בעלות יוחסין ששמרו על זכויותיהן מדור לדור , משטר מנוגד להתפתחות הכלכלית של משטר קפיטליסטי . מה שהוביל להיווצרות מעמד בורגני שמקומו נדחק מעמדות השלטון או כל עמדה חשובה בתחום המדינה . נוצר מעמד חדש שלא יכול ליטול חלק בניהולה של המדינה , המשטר נשאר משטר פיאודלי .
בצרפת ישנן 3 מעמדות : כמורה , אצולה ומעמד שלישי , מתוך אוכלוסייה של 23 מיליון בני אדם , 120 אלף כמרים , 400 אלף אצילים והמעמד השלישי הוא הרוב של האומה , בתוך אותן מעמדות יש פיצולים . המעמד השלישי הוא זה שנדחק ולא היו לא כל זכויות בשלטון .
לכמורה היו 10 אחוז מהקרקעות , פטור ממיסים , עושר רק , בתי דין משלה , ניתן להגיד שמעמד כמורה בכיר הוא חלק מן האצולה . בצד הכמורה העשירה היה מעמד כמורה שחי חיי דלות איומה , וזה מה שהוביל לכך שחלק מן הכמרים הצטרפו למהפכה מכיוון שהם ראו את הזיוף הרב שהיה קיים .
מעמד האצולה הוא של אצולת יוחסין מורשת , חיי פאר , פטור ממיסים , זכויות מיוחדות , סמלים מיוחדים , ראשי צבא , מעמד זה לא השתתף במהפכה . בצד האצולה העשירה ניתן למצוא רובד אצולתי שחי חיים עניים , זאת מכיוון שהם לא היו יכולים לעבד אדמה כי זה אינו ראוי לאציל לעשות זאת .
שני המעמדות הללו עמדו בחזית בכדי למנוע שינויים או תיקונים חברתיים , אם התחילה התמרדות היא הגיעה מהם מכיוון שהם רצו לשמר את מעמדם .
השאלה המרכזית של המהפכה הצרפתית הייתה מדוע המעמדות העליונים עליונים יותר מהמעמד השלישי ?
המעמד השלישי המדובר הוא מעמד שנמנע ממנו ליטול חלק בחיים הפוליטיים , זהו חלק שלמעשה לא ניתן לו שוויון זכויות אליו הטיפו אבות ההשכלה , כל המשרות הציבוריות למשל מוגבלות למעמד מסויים ולכן המעמד השלישי הוא מעמד חסום .
הפיאודליות היא שיטה מיושנת שלא ביטאה את ההתפתחות הכלכלית .
בתוך המעמד השלישי היו את : 1. אנשי הכספים , בנקאים , פקידי אוצר וכדו'… הם היו אנשי המעמד השלישי שהיו גם עשירים , הם תהו מדוע אם הם עשירים ותורמים לחברה , למה אין להם זכות למשל להתגייס לצבא או להיות בתפקידים פוליטיים? 2. הסוחרים 3. התעשיינים 4. בעלי המקצועות החופשיים- עו"ד , מורים , מרצים , רופאים , שהיוו את השמות הגדולים של המהפכה הצרפתית 5. הפועלים 6. פרולטריון תעשייתי שהחל בהתפתחות , בתקופה זו של ראשית המהפכה התעשייתית יש הגות המדברת על מושגים של חברה שוויונית ( הטבע נתן לכל בני האדם עושר ולכולם צריך להיות חלק בעושר ) 7. האיכרים – צרפת הייתה מדינה חקלאית , האיכרים חיו בגלות איומה , עוני מכפיר , נתונה לסכנת בצורת , רעב וכו' .
מדוע התיקונים של לואי ה-16 הובילו למהפכה והיו חסרי תועלת ? מסיום תקופת כהונתו של לואי ה-14 ועד תחילת המהפכה הצרפתית , צרפת הייתה שקועה במצב כלכלי רע , היא הייתה באופן קבוע במלחמות מה שרוקן את קופת המדינה , משימת איזון התקציב נפלה על המעמד השלישי , והשאלה הייתה : מדוע הנטל נופל על המעמד השלישי בעוד שרוב הרכוש הוא בידיהם של בני המעמדות האחרים ? הבעיה הייתה שהמעמדות כולל המלך לא רצו לבצע רפורמה , האריסטוקרטיה ( כמורה ואצולה ) טענו שזכויות אלו הן מקודשות , המלך עצמו טען שהשלטון הוא אלוהי , ב-1879 המצב הגיע לתסיסה והשינויים לא היו אפשריים בגלל התנגדות האצולה . באותה העת היה קיים בצרפת פרלמנט שם ישבו גם כן רק חברי האצולה שלא אפשרו לשינויים להתרחש .
בכדי להניע מהפכנים יש צורך באנשי השכלה . זהו אינו גורם יחיד למהפכה , יש צורך בהגות מדינית והמחשה עמוקה שמאחוריה יהיה רעיון מרכזי .
ראשי ההשכלה דיברו על זכויות , על הפרדת רשויות , על ביטול המונרכיה , כל זה חלחל לבני המעמד השלישי , מה שמעניין הוא שדווקא אנשי האצולה השתמשו בכתבי פילוסופים מסוימים בכדי להצדיק את שמירת זכויותיהם .
רוסו האמין שהאדם חושב קודם כל על האינטרס הציבורי מכיוון שממנו יוצא האינטרס של עצמו .
הכומר סיאס – "מהו המעמד השלישי?" , זהו אותו מעמד הגדול משני המעמדות האחרים יחדיו , לפי סיאס מעמד זה הוא כלום הדורש להיות משהו .
המעמד השלישי הכריז על עצמו כ-"אסיפת הנבחרים" , ב-14.7.1789 זהו צעד מהפכני מכיוון שהיה ברור שזה בלתי אפשרי לבצע תיקונים ולנוע קדימה , ההסתערות על הבסטיליה ( איפה שהיו אסירים כלואים ) סימלה את תחילת המהפכה הצרפתית. (ראה גם: הרדיקליות של 1789 / פרנסואה פירה )
ב – 4.8.1789 האסיפה הלאומית מודיעה על ביטול זכויות היתר של המעמדות העליונים , ביטול ההבדל בין אציל לאדם פשוט בכל הפרמטרים ( משפט , מס וכדו' ) , מה שהם רוצים לומר הוא שהמשטר הישן בטל ועבר מן העולם .
מה שהשפיע יותר מכל היה "ההכרזה על זכויות האדם והאזרח" כ-3 שבועות לאחר מכן , זוהי הכרזה של זכויות ולא חובות והוא המסמך המשפיע ביותר על ההיסטוריה של אירופה , הוא הושפע מאומות שונות , הוא הדגיש שקודם כל בני האדם הם חופשיים , שווי זכויות , וככה הם צריכים להישאר – הזכויות הן חירות , קניין , ביטחון , התנגדות לדיכוי , אף אדם לא מתעלה על אחר כולל אלו השולטים בדת .
אחד ההיסטוריונים כינה את הכרזה זו כ"תעודת הפטירה של המשטר הישן" , למרות ההצהרה הזו לא כל האזרחים שווים , למשל רק אזרח פעיל רשאי לבצע ( מי שמשלם מס באופן קבוע ) , ונשים לא נכללות בקטגוריה של שוויון זכויות .
המהפכנים לא חשבו על ביטול המונרכיה באותו השלב , המלך מבחינת המהפכנים הוא המלך של הצרפתים ולא של צרפת , הוא מולך באמצעות החוקים של אסיפת הנבחרים , המלך כפוף לעם , יתר על כן בטלים זכויותיהם של המעמדות העליונים : רכוש הכנסייה הוא רכוש האומה , בישופים מתמנים ע"י המדינה ונשכרים מכספה , אין השפעה של האפיפיור .
ב – 1789 קבוצת מהפכנים בשם "יעקובינים" מתחילים לחשוב על יישום המהפכה בצורה הקיצונית ביותר ע"פ תפיסתו של רוסו .
ב-4.8.1789 בצרפת הכריזו על צו לביטול הפיאודליזם = שוויון , המלך הוא מלך הצרפתים ולא מלך צרפת ועובד תחת החוק , אין זכויות יתר , כנסיה אינה מעמד בפני עצמו אלא ממונה ע"י המדינה , הכריזו על מהפכה .
ב-26.8.1789 – זהו מסמך אוניברסאלי ולא רק בצרפת , הוא מושפע מן ה"ביל אוף רייטס" ( 1776 ) , אך הוא מרחיב אותם לכלל האוכלוסייה האזרחית , זהו מסמך של זכויות האזרח , שוויון וחופש , ביטול העבדות . עדיין אין שוויון בין המינים ובין בני האדם באופן טוטאלי .
האסיפה הלאומית רצתה מונרכיה מוגבלת ע"פ התפיסות של הדגם האנגלי , מונרכיה שלמלך יש זכות וטו, שאין מעמד כנסיה , המשכורת משולמת ע"י המדינה , זוהי תפיסת המהפכנים ב – 1789 , בשלב זה לא הייתה מדמה להביא לחיסולה של המהפכה אם כי ה"יעקובינים" דגלו ברעיון הרפובליקה .
המהפכה לא נעה בכיוונים נכונים , זה לא בא לידי ביטוי , הייתה התנגדות מצד המלוכה ומצד הכנסייה מבפנים ומבחוץ . מתחילה נהירה ובריחה של אנשי כמורה ומלוכנים מן המשטר החדש והתכנסו במקומות כמו גרמניה ( פרוסיה ) ואוסטריה ( שתי מדינות שהתנגדו למהפכה ) . בתוך צרפת המלוכנים חשבו שיש איום פנימי וחיצוני .
ביוני 1791 , המלך ניסה לברוח , הוא היה מחופש ותפסו אותו , מבחינת המהפכנים זוהי בגידה , המלך בוגד בעם שלו ( הוא בעצם עובר לצד השני של המהפכה ) , בריחת המלך הוא אינדיקציה מה עלול להתחולל , יש איום אמיתי של אסיפת כוחות כדי לדכא את המהפכה . ולכן מאפריל 1792 מכריזים מלחמה על אוסטריה ופרוסיה . המלחמה היא למען המהפכה והמהפכה היא למען המלחמה , אירופה נכנסת בעצם לשלב ( עד 1815 ) של מלחמות עד לכניסתו של נפוליון .
כשמהפכנים הגיעו הם הביאו את בשורת המהפכה , גם נפוליון דיבר על המהפכה , חודשים לאחר מכן בספטמבר 1792 מכריזים המהפכנים על הרפובליקה ואפילו בינואר 1793 עורפים את ראשו של המלך .
"יעקובינים" – אנשים שדוגלים בשוויון וחירות , אנשים קיצונים , הם תפסו את השלטון בתקופה זאת . הם רצו ליצור משטר חדש של אחווה וחירות , דמוקרטיה חדשה . "חירות" זה להביא אותך לחיות לפי התבונה , זה לא בדיוק מה שאתה רוצה לעשות את תעשה , זוהי התפיסה של רוסו , בני האדם עוסקים רק במימוש האינטרסים הפרטיים שלהם וצריך לחנך את האדם לחשוב ע"פ הקולקטיב ולא על האינדיבידואל . רובספייר ( חסיד של רוסו ) רוצה לחנך מחדש את האדם .
בין 1792-1795 היה שלטון טרור של ה"יעקובינים" שהוציאו להורג המון מתנגדים . שלטון של מהפכה ושל מלחמות . פעם ראשונה שגייסו את כל האומה בשביל מלחמה , זה מבשר את התקופה של נפוליון שהולכת לבוא שמגייס גם הוא את כל האומה למצבי חירום של מלחמות .
המהפכה הזו הביאה למהפכת נגד של קבוצה בשם "תרמידורים" ( חלקם יעקובינים יותר מתונים ) ב-1795 ביצירת שלטון שנקרא שלטון הדירקטוריון ( 5 אנשים מושחתים , המהפכנים חיסלו אחד את השני ) , השמדה הדדית זו הביאה שוב לעליית הרויאליסטים שקיבלו רוב . וכדי למנוע את עליית הרויאליסטים הוכרז למעשה על משטר צבאי ביחד עם נפוליון ועוד שניים שעשו את המהפכה .
נפוליון ( 1797-1815 ) – היה קורסיקני ולא צרפתי , הוא היה הקונסול הראשון , נפוליון תמך ברובספייר . הוא מונע רק בתאוות השלטון , ב-1803 הוא הזמין את האפיפיור לטקס שלו כדי להכתיר את עצמו לקיסר , נפוליון לקח את הכתר של האפיפיור ושם אותו על ראשו שלו .
הוא יצר כמה דברים בשביל הצרפתיים : קובץ חוקים לכלל האומה הצרפתית שגם נשאר לאחר מכן , ראשות מיסים עליונה , בנק מרכזי , שיא העוצמה שלו הייתה ב -1807 עד הירידה שלו שהתחילה בין 1814-1815 למרות שלא ביטל שום דבר .
למעשה ב-30 במאי 1814 המלחמות הנפוליוניון , היה כינוס ועידת פריז וסיום מלחמות נפוליון . בתקופה זו הגלו אותו לעיר אלבה , וב-1815 הוא הוגלה לסנט הלנה וסיים את חייו ב-1821 .
מה שחשוב לנו שמי שניהל אחריו את המדינה היה מטרליץ' , הוא ידע איך ליצור איזון באירופה לאחר המלחמות של נפוליון , יש יצירה באירופה של הקונצרט האירופי ( רוסיה , אנגליה , צרפת , פרוסיה ואוסטריה ) , הקונצרט הזה שם דגש על 2 מושגים : 1. לגיטימציה של השלטון המלוכני . 2. רסטורציה זוהי החזרה של השלטון המלוכני במקומות שבהם הוא כבר לא היה קיים . הם האמינו שהשלטון המלוכני הוא השלטון הנכון , השלטון שמבטיח את המשך הקיום עלי האדמות .
אבל אף על פי כן , אירופה אחרי המהפכה נעה בשני כיוונים לרסטורציה ולגיטימציה , אך בעת ובעונה אחת הם רצו להחזיר את מה שהיה קודם במהפכה ( מעמד הביניים שרצו שוויון ) , אפילו באנגליה טענו שזהו המאורע הגדול ביותר שהתרחש . אירופה תנוע לאורך כל התקופה בשתי תנועות אלו עד שיבואו לידי התנגשות .
ראה גם: דעות פילוסופים אודות המהפכה הצרפתית, תוצאות המהפכה הצרפתית
מקורה ומשמעותה של הססמא "חירות, שוויון, אחווה" במהפכה הצרפתית
