ב1935 בועידת המפלגה הנאצית בנירנברג שבגרמניה התקבלו שני חוקים אנטי יהודיים מובהקים :
1.חוק אזרחות הרייך .
2.החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני כאשר משמעותם של חוקים אלה שהם מעגנים מבחנה חוקית את תורת הגזע .
החוק הראשון בחוקי נירנברג הוא אזרחות הרייך (רייך-מדינה גרמנית קדושה הרייך הראשון היה אימפריה הרומית השני הקייסרות הגרמנית ) הקובע כי רק בעל הארי או דם קרוב לו יכול להיות אזרח הרייך ,כאשר אזרחות הרייך מקנה לאותו אדם את מכלול הזכויות הפוליטיות כמו לבחור להיבחר ולשאת בכול משרה פוליטית ,כמו כן הוא נהנה מנתינות גרמנית .
החוק השני של חוקי נירנברג קרוי בשמו המלא החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני. יש לו פתיח מאוד חשוב "חדור הכרה שטוהר הגזע הוא תנאי להמשך קיומו של העם הגרמני מחליט הרייך סטאג הגרמני על הנקודות הבאות:
1.נישואים הארי הארית יהודי יהודייה אסורים בהחלט .
2.מגע מיני בין הארי הארית יהודי יהודייה כנל .
3.ניסיון לעקוף את החוקים הללו הניסיון לעקוף את הסעיף מבטל את הניסוי מעיקריו.
4.יהודי מנוע בהחזקת עובדת בית גרמנייה למטה מגיל 45 .
5.היהודים מנועים מהנפת צבעי הרייך .
6.היהודים מנועים מהנפת דגל הרייך .
הענישה שנקבעה במסגרת חוקי נירנברג אלה הייתה כרוכה בקנסות במאסר עבודת פרך כאשר העונש החמור ביותר היו עונשי ההוקעה בגרמנייה בגין הפרת חוקי נירנברג הם היו מוקעים בפומבי .
בין השנים 35-38 ישנה הרפיה מסוימת בצעדים נגד היהודים בעיקר בשל האולימפיאדה בברלין .
אבל ב38 כאשר היטלר משלים סידרה של צעדים במדיניות החוץ הגרמנית כמו "האנשלוס " ו-"הסכם מינכן ",הוא מרגיש את עצמו מספיק בטוח כדי לבצע צעדים נגד היהודים .
שנת 38 נחשבת כשנת מפנה ביחסים שבין גרמנייה ויהודים מבחנת יותר צעדים פיזיים יותר צעדי ענישה ופחות חוקיים פסיכולוגים וכו' .
האירוע הראשון שמבטא את נקודת המפנה הוא ליל הבדולח ,ליל הבדולח מתחיל מאירוע (צעד עשירי )שנקרא גירוש "זבונשין" מדובר בצעד שהיטלר נוקט בצעד שבו הוא מורה על גירושם של כול היהודים בעלי הנתינות הפולנית מגרמנייה (הרווח הוא רווח נקי הוא משלים את המדיניות נגד היהודים הורג שתי ציפורים במכה אחת )וכולם צריכים להתרכז בעיירת גבול שנקראת זבונשין עיירת גבול בין פולין לגרמנייה פולין מצידה אנטישמית לא פחות סוגרת את השערים בפני המגורשים היהודים נמצאים בין שמיים לארץ בסוף נמצאו במחנות אוהלים כ17 אלף יהודים וכך בראשית נובמבר 38 אלפי יהודים בסתיו הפולני יושבים במחנות אוהלים נטולי פתרון של קבע .
משפחה אחת ממשפחת המגורשים בשם "גרינשפן "כותבת לבן שלה :"הרשל סטודנט יהודי בפריז את כול תלאותיה הרשל גרינשפן מחליט לבצע פעולת נקם עצמאית ולהתנקש בחיי השגריר ציר הגרמני בפריז שקראו לו פונרט ,כך או כך התנגשות הזאות נוצרת לנו אירוע שהגרמנים מתארים אותה כספונטנית כביכול בפועל אנחנו יהודים שהיא מתוכננת ובאירוע הזה שמתחרש בין 9 ל10 בנובמבר 38 השבוע לפני 74 שנה שרפת מאות בתי כנסת הרס ושוד של 8000 חנויות הרג –רצח של מעל מאה יהודים פציעתם של כמה מאות ושילוח כ30,000 יהודים למחנות ריכוז תוך חיובם של היהודים בקנס שנאמד על חצי מיליארד מארק מכספי הביטוח של היהודים הגרמניות כדי לפצות את הגרמנים על הרס שנעשה (למה נקרא ליל הבדולח -בשל ניפוץ אלפי הזכוכיות של בתי הכנסת ) .
הגירה כפויה ואריזצייה של הרכוש היהודי באוסטריה :
ב1938 כחלק מנקודת המפנה מועתקים כול הצעדים ליהודי אוסטריה בערך כ20000 לאוסטריה נשלח בכבודו ובעצמו אייכמן והוא מארגן את לשכת ההגירה המרכזית ,לשכה שבאמצעות החלאת כול הצעדים כול מה שקורה ליהודים כנגד יהודי גרמניה מעודד איכמן את הגירת היהודים ,הגירה נושאת פירות 45,000 אלף יהודים ב7 חודשים תוך אריזציה כפויה של הרכוש היהודי ובכך הוא הופך להיות המומחה לשאלות הגירה .
לסיכום, חוקי נירנברג והצעדים של השלטון הנאצי כלפי היהודים בשנים שמעלייתו לשלטון ועד מלחמת העולם השנייה היוו את יריית הפתיחה למה שעתיד להתרחש בשואה עם הניסיון ליישם את הפתרון הסופי הגרמני.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / גרמניה 1933 – 1939
