דמוקרטיה פורמלית – סיכום

דמוקרטיה פורמלית – סיכום

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מאגר סיכומים אקדמיים

דמוקרטיה פורמלית

הגורם היסודי המאפיין את הדמוקרטיה היא העובדה שבסיס השלטון הוא הסכמת הציבור כפוף לו. בלי העיקרון הזה אין דמוקרטיה. יש הדגשה על ההיבטים הפורמליים של דמוקרטיה. אלו כוללים את התרגום המשטרי של העיקרון הזה – מי זכאי לבחור, מי זכאי להיבחר, כל כמה זמן מקיימים בחירות ועוד. למרות ההבדלים הללו, בסיס הסמכות הוא תמיד ההכרעה של הציבור הכפוף לשיטה.

אחד העקרונות הבסיסיים בדמוקרטיה הוא שהגופים הייצוגיים מחליטים על פי עקרון הכרעת הרוב. העיקרון של החלטת הרוב איננו טריוויאלי. לא תמיד קל להצדיק אותו, בעיקר בהקשר של התעמרות במיעוטים. אולם, זהו חלק מהדמוקרטיה לא רק במובן הפורמלי אלא גם במובן הערכי. הדמוקרטיה הפורמלית היא מכלול הכללים שעל פיהם החברה מחליטה איך לחלק את הכח הפוליטי בכוחה ובסופו של יום הכללים האלה תלויים בהסכמתו של הציבור הכפוף לשיטה.

מדובר למעשה בדמוקרטיה תהליכית, המתמקדת באופן קבלת ההחלטות ולא בתוכנן.

האם דמוקרטיה פורמלית היא דבר רצוי? אם כן, מדוע? כיצד בודקים אם שיטת משטר הינה חיובית? באלו קני מידה משתמשים להערכה הזו?

אין לנו ברירה אלא לקבל על עצמנו כללים לקבלת החלטות. יותר הגיוני להעדיף את הרוב משתי סיבות –

1. יעילות.

2. אם אנחנו רוצים לפעול באופן אפקטיבי יחד וחשוב שנרגיש שההחלטה תשקף את הקולקטיב, יותר נכון מבחינת הכבוד של המשתתפים והשוויון, לפעול על פי החלטת הרוב.

אולם, אם ברור כי הרוב לא מסוגל לקבל את ההחלטה הנכונה, צריך אדם שידע לעשות את הבחירה הנכונה. אפלטון טען בחוזקה בעד שלטון המלך הפילוסוף. לכן, אין טבעיות בקביעה ששלטון הרוב צריך לקבוע. מדובר בקביעה משמעותית, שנוגדת את דעתו של אפלטון. סביר להניח שהשיפוט הקולקטיבי של הדמוס יהיה פחות טוב מזה של אנשים שהוכשרו לקבל החלטות עבור העם.

מדוע אם כן הדמוקרטיה עדיפה על שלטון של המלך הפילוסוף?

תשובה אחת היא שהמלך יהיה שיכור כח, מנה שיפגע באזרחים.

ניתן לראות כי התשובה לשאלה איך אנחנו מעריכים את הערך של משטר מביאה להנחות רבות על טבע האדם וטבע השלטון. כשאנחנו עושים תכנון חוקתי, ובונים משטר אידיאלי לחברה נתונה, נכנס לתוך הניסיון הזה שורה שלמה של הנחות שברובן הן הנחות סמויות.

הנחה כזאת נוגעת להבדל הגדול בין חברות הומוגניות לבין חברות מקוטבות. בכל חברה יש קיטובים מעמדיים, מגדריים, וקבוצתיים. כל ההבדלים הללו יכולים ליצור מחלוקות. המשטר שאנחנו בונים אמור להיות הכלי שמאפשר לנו לטפל בצורה הטובה ביותר לאורך זמן במחלוקות החברתיות. הכלי המשטרי הזה לא אמור לבטל את המחלוקת (אי אםשר ולא רצוי לעשות כן). הכלי צריך ליצור דרך לחברה מורכבת לפעול בהקשרים מסוימים כגוף אחד. צריך לאפשר לשליטים שלנו כח לתת מענים לבעיות של הקבוצה גם אם האינטרסים של כל אחת מהקבוצות הולכים בכיוונים מנוגדים, מלך פילוסוף עונה על הדרישה הזו. הבעיה היא שאין ערובה לכך שהשלטון ייטיב עם האזרחים. בנוסף, ככל שהחברה מקוטבת יותר, כך הסיכוי שיימצא אדם שמשקף את האינטרס הכללי נמוך יותר.

מאחורי רעיון הדמוקרטיה הפורמלית נמצא הרצון למצוא שיטה בה השליטים ימצאו את טובת הכלל ויעדיפו את הכלל. האמון של הציבור במשטר, והלגיטימיציה של המשטר תלויה במקרה הטוב באמון שהמשטר מנסה לקדם את האינטרס הכללי, או לפחות שהמחלוקת והגישה האינסטרומנטלית של השלטון הם כאלה שהיחס בין הקבוצות השונות מאזן את התפיסה שזו הגישה עדיפה.

חמש תיאוריות מנהיגות קלאסיות

חמש תיאוריות קלאסיות שמנסות להסביר מהי מנהיגות ומה הופך אדם למנהיג. האם מנהיגות היא תכונה מיוחדת, הקשר מסוים, תלות או עניין של כוח?

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: