ארגון המפלגה ו"משולש הרוחות": חברי המפלגה, מוסדות המפלגה והמפלגה במוסדות השלטון
אבחנה זו, בין חברי המפלגה, מוסדות המפלגה והמפלגה במוסדות השלטון, היא חשובה מאוד בכדי להבין תהליכים אשר מתחוללים במערכת הפוליטית. הגורם המקשר בין שלוש נקודות אלו הוא בדרך כלל ראש המפלגה. קיומם של מחוקקים בבית המחוקקים בצד בעלי תפקידים אדמיניסטרטיביים באותו ארגון מחייב גיבוש מערכת יחסים מסודרת. מנהיג המפלגה, שמהווה דמות מפתח בשני חלקים אלו, הוא המקשר בין שני צדדי המפלגה.
גם בתחום זה מתבטא מקור המפלגה. במפלגות אליטה, שנוצרו מתוך הפרלמנט, תופס הפרלמנט את התפקיד הדומיננטי, כאשר שאר המנגנון המפלגתי נועד לתמוך בו. לעומת זאת במפלגות המון, נועד הפרלמנט לקדם את האינטרס של הקבוצה, ולפיכך חברי הפרלמנט "נשלטים" על ידי נציגי הקבוצה – המפלגה.
למרות האמור לעיל, היחסים הם בדרך כלל דו צדדים. ארגון המפלגה משמר עוצמה על ידי מימון מתוך הפרלמנט, מימון המדינה את המפלגה מטופל על ידי המערכת האדמיניסטרטיבית של המפלגה. בנוסף, רק חברי המנגנון יכולים להתמודד עם משימות טכניות כגון גיוס פוליטי. המציאות בה המערכה הפוליטית מתנהלת על גבי אמצעי התקשורת מביאה למצב בו חברי הפרלמנט נמצאים במעמד "פריפריאלי". ככל שהפוליטיקה הופכת למקצועית יותר, כך זוכה מעמדם של הגורמים האקס- פרלמנטרים להשתפר.
מכיוון שתפקידה העיקרי של המפלגה הוא גיוס פוליטי, ישנה חשיבות עצומה לאופן מינוי המועמדים של המפלגה, בייחוד לאור העובדה כי המנהיגים הלאומיים יוצאים בד"כ מתוך קבוצה זו. הדרך השכיחה להשגת מועמדות לפרלמנט היא לזכות בניצחון במחוז בחירה תחת פיקוחה של המפלגה. הדרך השנייה השכיחה היא לזכות בבחירות ארציות במפלגה, לאחר שהבחירות המקומיות נלקחו בחשבון. שיטת הבחירות הפנים מפלגתיות (פריימריס) מביאה למצב בו הפוליטיקאים מחפשים פעילות שחושפת אותם בפני התקשורת ופוגעת בקוהרנטיות של המפלגה. תהליך זה הופך את הכנסת מאספה מחוקקת של מפלגות לאוסף של אינדיבידואלים.
- פריימריס – תהליך שבו תומכי המפלגה יכולים לבחור את מועמדי שייצגו את מהפלגה בבחירות שמתרחשות לאחר תהליך זה. יש הטוענים כי תהליך זה הורס את הלכידות המפלגתית, ופוגע באופן חמור בשליטה של המפלגה על נציגיה.
