פוליטיקה ותקשורת המונים-( mass media ):
התקשורת היא סוכן סוציאליזציה ,היא משפיעה על התרבות הפוליטית של האזרחים ומעצבת את תפיסותיהם. התקשורת היא אמצעי מתווך, ולאו דווקא נייטרלי. מחקרים שנעשו מוכיחים כי המוטיבציה הראשונית של התקשורת הם ערכים שונים –ערך חדשותי חשוב (כלב נשך אדם לא מעניין ,להיפך-כן). בנוסף לכך,יש אנשים שונים עם ערך תקשורתי רב יותר כמו ח"כים ,שרים,רה"מ. התקשורת עובדת עם הגיון תקשורתי משלה.
*התקשורת היא תנאי חשוב ל-חברה ,פוליטיקה והמדינה המודרנית. אמצעי התקשורת מתפשטים במהירות גבוהה-h&h מספרים כי לרדיו לקח 38 שנים עד הגיעו ל-50 מליון אזרחים בארה"ב,לטלויזיה לקח 13,לכבלים-10 ,ולאינטרנט -5 שנים.
*הכתב-הוא התנאי הבסיסי, כמו הדיבור, לתקשורת. החשוב הוא שהכתב ניתן לתיעוד ולשימור המידע,שלא כמו הדיבור בגלגוליו הראשונים.
הכתב איפשר לפתח מושגים מופשטים ,איפשר לנסח דברים ולמשגם,להעביר מידע למרחק רב(ולא לשלוח שליח…).בתחילה ,היה כתב סימנים ,מאוחר יותר היוונים העניקו צלילים לאותיות בכדי להעביר מסר.
*הדפוס-מגיע במאה ה-15 ,גוטנברג פיתח את הדפוס,התפתח ייצור הנייר-הדבר איפשר תפוצה המונית לספרים,מסרים. לותר-הרעיון שלו כי התנ"ך צריך להיות בשפת היומיום ולא שהכמרים ימלמלו דברים מבלי שהאנשים יבינו אותם.
*בעיה שנותרה-אנלפבתיות:רוב האנשים לא ידעו קרוא וכתוב. המהפכה החלה במאה ה-19 עם "חינוך החובה"-הדבר היה קשור למהפכה התעשייתית משום שנזקקו לאנשים עם מיומנויות וכך נסגר הפער בין האמצעים שפותחו וידיעת הקרוא וכתוב. כך יצרו שפה משותפת שהייתה חלק מה"לאומיות".
*אמצע המאה ה-19 ,המצאת מכשיר חשוב-הטלגרף:מכשיר להעברת מידע ע"ב סימנים .הדבר איפשר את קיצור הזמן בו עבר המידע ממקום למקום .הטלגרף הוא אחד ההסברים לפרוץ מלחמת האזרחים בארה"ב בעיתוי ובזמן שנפתחה.השפעתו היתה בכך שהוא חיבר את כל חלקי ארה"ב,הדבר לא איפשר לקיים מערכת מפוצלת פוליטית בארה"ב.
*סוף המאה ה-19: הפצת עיתונים באמצעות רשתות רכבות. הנחלת הקרוא וכתוב מאפשרת את הפצת המידע ועשיית השימוש בו. אע"פ כן ,רוב העיתונות בארה"ב הייתה ונשארה עיתונות מקומית.
*ההתפתחות הבאה-הרדיו:אין צורך בידיעת קרוא וכתוב.אמצעי זה,שוב,מקצר טווחים של העברת מידע .הרדיו לא אפשר עוד לפוליטיקאים לשאת נאומים בכיכר העיר,אלא היה צורך לעשות את זה ברדיו. רוזוולט קיים "שיחות ליד האח" עם האמריקאים.
*קולנוע-נכנס במאה ה-20,הסרט האילם. הסרט מפיץ רעיונות פוליטיים –ביקורת חברתית ,ביקורת על הייצור ההמוני והשפעתו על בני האדם. סרטים אחרים ניסו להנחיל ערכים מסוימים.
*הטלויזיה-הופכת מרכזית במסעות הבחירות. כבר בשנות ה-60 ניסו לטעון כי קנדי ניצח את ניקסון בשל היותו "טלויזיוני" יותר. הטלויזיה,בשל היותה ויזואלית,מייצרת אמינות. מאידך,הטלויזיה מורידה את התחכום, היא מורידה את הצורך באבסטרקטיה,בתיאור מתוחכם יותר,מפורט,ייחודי.
*בשנות ה-70 וה-80 החל "פילוח" של הצופים בשל ריבוי הערוצים. נפסקה "מדורת השבט ההמונית" שהטלויזיה סיפקה.כנ"ל ניתן לומר לגבי האינטרנט-מקום עם מיליוני אתרים כאשר האלמנט הלאומי הוא מאוד חלש,לא ניתן ליצור לאומיות מגלישה באינטרנט.
*"מיסחור"-בעבר,השידור הציבורי,בעיקר באירופה,היה חזק מאוד. השידור הזה הולך ונעלם ועולה במקומו שידור למטרות רווח .קיימים ערוצי טלויזיה ותחנות רדיו פרטיות –השיקול העיקרי,בניגוד לעבר שם היו שיקולים מפלגתיים,הוא שיקול של רווח.
*הגלובליזציה-אפשרות להעביר מידע אודות אירועים בצורה מהירה ביותר,כולל בצורה ויזואלית. הדבר יוצר שיסוע חברתי ברמת המדינה. לכל אחת מההתפתחויות של מיסחור,שיסוע/פילוח,וגלובליזציה ישנה השפעה רבה.
השיסוע גורם לירידת הסולידריות ,השפה המשותפת-נוצרות קהילות של אנשים הרחוקים זה מזה. הדבר מאפשר לאנשים "ערוצי בריחה" –אסקפיזם",ריבוי אמצעי התקשורת בעבר יצר סולידריות אולם כיום הדבר קשה לייצור.
*הרייטינג הגבוה של תוכניות בידור גורם לכך שפוליטיקאים ,המחפשים חשיפה ,מגיעים לתוכניות כאלה.הקשר של הפוליטיקאים עם הציבור נעשה יותר ויותר מורכב ,מסובך.הגלובליזציה מאיצה הפצת ערכי הדמוקרטיה-המידע זורם למדינות טוטליטריות /אוטוריטריות מהמערב,ולפיכך קשה לשלטונות לעקוב אחר מעשי התושבים ואילו רעיונות הם סופגים. אחת הטענות היא, שהתקשורת האיצה את התמוטטות הגוש המזרחי.
*לתקשורת ובייחוד לתקשורת המונים היה תפקיד מרכזי בהפצת ערכי החופש ,אך היא גם החלישה את הסולידריות בין האנשים ,רגשות הזהות. הטלויזיה מאפשרת העברת מסרים ויזואלים לאו דוקא מתוחכמים שלעיתים רבות האנשים לא זוכרים את המסרים שניסו בני האדם להעביר אלא את פרצופם.
*בדמוקרטיות-התקשורת צריכה להיות מוגנת ,חופשית,שוויונית. הטלוויזיה קובעת את סדר היום הפוליטי, היא לא מייצגת מגוון רחב של אירועים ,היא מציגה תמונה מעוותת משום שהיא מעוניינת לייצר מוצר אותו ירכשו ויבחנו הצופים. התקשורת,בשל העובדה שהיא צריכה לספק מידע 24 שע' ביממה נאלצת למחזר מידע,לעשות שימוש חוזר,לבחור נושאים מתוך חובה ולאו דווקא מתוך עניין.
*גידי רהט:"העיתונאי אינו חופשי להראות מה שמעניין אותו ,אלא הוא מראה את מה שהוא חושב שיעניין את ציבור הצופים ו/או המאזינים".
*האינטרנט-אמצעי המאפשר העברת תכנים מעורבים ,מגוונים-טקסט ותכנים ויזואלים,דיבור,מולטימדיה.יותר ויותר אנשים עושים שימוש באמצעי זה בעולם המערבי.השפעתו העיקרית היא מפצלת,היא יוצרת קהילות פוליטיות גלובליות. בנוסף לכך,יש קושי לעשות צנזורה באינטרנט-יש שם חופש יותר גדול.בנוסף,רמת האמינות של אמצעי זה פחותה מאמצעים אחרים ויזואלים.צריך לזכור שרוב האנשים בעולם אינם חשופים לאמצעי זה:
-ברזיל:30 מחשבים ל-1000 איש
-ארה"ב:458 מחשבים ל-1000 איש
*בשיקלול של אמצעי התקשורת-פלפון,אינטרנט,עיתונות,ישראל במקום ה-10 בעולם.
*בעבר ,ניסו לטעון כי התקשורת לא כ"כ משפיעה אלא רק מחזקת את תפיסות האזרחים הקיימות כבר – reinforcement .
ע"פ מחקרים,אנשים שיודעים יותר מושפעים פחות מהתקשורת.הקול הצף-הרבה אנשים עם מעט מידע/נגישות /מעורבות פוליטית ועליהם אנשי התקשורת מנסים להשפיע .דבר נוסף המחזק את התקשורת הוא ירידת ההזדהות הפוליטית של אנשים עם מפלגות פוליטיות,אנשים פחות מעצבים את דעותיהם עם דעות הוריהם ,ישנה עליה בניידות הקולות-חיזוק מעמד התקשורת משום שהאנשים פתוחים יותר לרעיונות,לדעות.
*התקשורת משפיעה לא תמיד במה שהיא אומרת אלא בכך שהיא קובעת את הנושאים עליהם אנו חושבים ואת הדרך בה אנו חושבים.התקשורת קובעת סדר יום( agenda setting ),אילו נושאים יותר או פחות חשובים.לדוגמא:מסקרים פחות תאונות דרכים ויותר פיגועי טרור.
התקשורת יוצרת מסגרת התייחסות שלנו לתופעות מסוימות (מסגור– framing).
*הפוליטיקה עצמה גם צריכה להסתגל להשפעות הטלוויזיה והתקשורת ß הפוליטיקאים יוצרים מסיבות עיתונאים. ישנם אנשי מקצוע העוזרים לפוליטיקאים לקחת חלק במשחק התקשורת (spin doctors). מאידך,גם התקשורת נזקקת לפוליטיקאים בכדי למלא זמני שידור והפוליטיקאים צריכים אותה לשם חשיפה. זוהי מע' מאוד מורכבת שלעיתים 2 הצדדים אינם מסתדרים ,לדוג':כאשר נחשפת שחיתות של פוליטיקאים.ישנם שחקנים המקבלים חשיפה רבה יותר מהתקשורת-אנשי קואליציה.
-"דעת קהל":מושג המשמש לעיתים לצורך מניפולציות .דעת קהל =הדעות המצורפות של האוכ' הרלבנטיות מבחינה פוליטית לנושאים מסוימים.זהו מצרף דעות.מדובר בדעות של פרטים שהשילוב שלהם מאוד בעייתי,אנשי סקרים ,עיתונאים ,פוליטיקאים עושים בהם שימוש מניפולטיבי לצורך קידום עמדות מסוימות.דוג':כאשר שואלים את הציבור שאלות מכוונות –האם אתה בעד רפורמה בשיטת הבחירות?האם אתה בעד הורדת מיסים?
עם זאת,סקרי דעת קהל נעשים יותר ויותר פופולארים,פוליטיקאים עושים שימוש בהם בכדי לקדם מהלכים פוליטים,לבדוק דעת קהל.מבחינה דמוקרטית הדבר חשוב משום שפוליטיקאים נזקקים לבחון סקרים שכאלה ולא פועלים ע"פ דעתם הפרטית.עדיף משאלי/סקרי דעת קהל מאשר כל מיני רעיונות אחרים-להתייעץ בנהג המונית,לשאול אנשים בשוק וכו'.
