תקשורת המונים: אסכולת קביעת סדר היום המאוחרת

אסכולת קביעת סדר היום.

גישת סדר היום- * גובשה בשנות ה-70 ע"י מקומס ושואו. אסכולה זאת, מתמקדת ביכולת של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום. התקשורת מכתיבה לנו על מה חשוב שנחשוב, למשל, שיותר חשוב להתעסק בסוגיה הביטחונית מאשר במצב הכלכלי. ברגע שאירוע מסוים קיים בתקשורת סימן שהוא חשוב.

* לאמצעי תקשורת ההמונים יש השפעה חשובה בעצם היכולת שלהם להעלות נושאים לדיון, למחשבה ולטיפול. עצם הפרסום של נושא מסוים והבלטתו בזמן מסוים, גם הוא היה מוכר וקיים קודם, עצם ההתייחסות הספציפית עליו עכשיו מאלצת את בני האדם והמוסדות לתת את הדעת לנושא. התקשורת קובעת עבורנו מה יעמוד על סדר היום הציבורי, על מה נדבר, נחשוב ונעסוק.

 דוגמא מהפריט של דן כספי- מתוך האוני' הפתוחה:

בשנות ה20 של המאה ה20 היה עיתונאי אמריקאי שעבד בעיתון ניו-יורקי. באותה תקופה לא היה עיסוק בעיתונות בנושאים של פשע, ופתאום העיתונאי הזה החליט להביא פריט מעניין של ידיעה מרתקת והעורך של העיתון המתחרה העלה גם כתבות על פלילים ופשע. והתחושה הייתה שגל פשע שולט בארה"ב, כל העיתונים היו מלאים בכתבות על פשע. זוהי דוגמא קלאסית שהתקשורת מכתיבה וקובעת את סדר היום הציבורי.

מקובל להבחין בין 3 סוגים של סדר יום:

1. סדר יום ציבורי

2. סדר יום תקשורתי

3. סדר יום פוליטי

בין שלושתם יש יחסי גומלין- כל אחד משפיע ומושפע מאחרים. כדי לבדוק אם יש מתאם בניהם יש לבדוק כל אחד מהם בנפרד- לערוך ניתוח תוכן ולבדוק במה התקשורת עוסקת.

– סדר היום התקשורתי משפיע במישרין על סדר היום הציבורי, ולא רק מהסיבה הפשוטה שהתקשורת יכולה ויש לה סמכות ויכולת להסב את ליבנו לנושאים מסוימים, וזה מה שהיא עושה. בהרבה מקרים אילולא התקשורת לא היינו יודעים על נושאים מסוימים.

– סדר היום הציבורי משפיע על סדר היום התקשורתי. לדוג' אם הציבור חושב שביטחון זה נושא חשוב, התקשורת לא יכולה להתעלם מכך. בתקשורת היא חלק מהציבור והיא יודעת מהו הלך הרוחות בציבור ועל- כן יודעת מה חשוב בציבור והיא חייבת לעסוק בנושאים שחשובים בעיני הציבור.

– סדר היום הציבורי עשוי לעצב את סדר היום הפוליטי. הפוליטיקאים אמורים להיות קשובים לדעת הקהל, אמורים לפעול כשליחי הציבור. לדוג' אם יש מצוקות מסוימות כמו מצוקת הדיור או האבטלה, הפוליטיקאים צריכים להיות קשובים לכך ולהעלות את זה לסדר היום הפוליטי: הצעות חוק, התייחסות בכנסת, דיונים וכו'.

– סדר היום התקשורתי משפיע במישרין על סדר היום הפוליטי. סדר היום התקשורתי נתפס שמשקף את דעת הקהל, את סדר היום הציבורי ועל כן אם הפוליטיקאים רוצה לדעת מה קורה בציבור, מה עומד על סדר היום הציבורי, אחד ממקורות המידע שלהם הוא אמצעי התקשורת. בסופו של דבר מה שיופיע בתקשורת זה מה שיופיע בציבור, ולפוליטיקאים חשוב מה מופיע בתקשורת.

– ישנן נסיבות ונושאים שבהם סדר היום הפוליטי משפיע במישרין על סדר היום התקשורתי. לדוג' בחירות, ישיבות ממשלה, דיון בתקציב המדינה וכדומה. התקשורת עוקב עפ"י סדר הים הפוליטי.

& יש מכלול של אירועים או גורמים בעולם כמו אסונות, אירועים גדולים, מהפכות וכו' שהם במישרין מעצבים את סדר היום הציבורי, אלו אירועים שכופים את עצמם על התקשורת ועל סדר היום הציבורי והתקשורתי (ולעיתים הפוליטי) בגלל העוצמה שלהם.

& יש סוג של יחסי גומלים בין אמצעי התקשורת של קביעת סדר יום. לדוג' עיתון אחד קובע לשני מה יהיה הסקופ המרכזי והעיתון השני גם מדווח על אותו נושא כי עלה לסדר היום הציבורי. יש תחרות בין סדרי היום השונים לעיתים יש תחרות בין הסדר יום הפוליטי וסדר היום הציבורי וכו'. כמו לדוג' אולמרט, המשפט שלו וגילוי הסרטן, שסיפר שהוא בחולה בסרטן בדיוק לפני שהתחיל המשפט שלו.

* הבלטה- טכניקה או אמצעי לקביעת סדר היום. באמצעות תהליך ההבלטה אמצעי התקשורת מסבים את תשומת לב הציבור לסוגיות מסוימות. ההבלטה מעידה על השפעה תקשורתית, אמצעי התקשורת יכולים להשפיע על בולטות של נושאים כאשר הנושאים הבולטים יותר, הם אלו שנחרטים בזיכרון הנמענים ומשחקים תפקיד חשוב בתהליך הערכה והשיפוט שהנמען מבצע ביחס לאיש ציבור מסוים או סוגיה מסוימת. למשל בתק' מלחמת המפרץ, התקשורת עסקה באופן אינטנסיבי במדיניות חוץ וכל מה שקורה וכמובן שזה השפיע איך הציבור רואה את הנשיא. אם התקשורת מבליטה נושאים בחינוך, פשע וכו' זה ישפיע את הדעה שלנו ואיך שאנו רואים את הממשל. באמצעות ההבלטה היא קובעת מה נחשוב ומה נשלוף מהזיכרון.

תקשורת המונים ודעת קהל – מקסוול מקומבס

"המאבק על סדר היום התקשורתי- 1996 ו 1999" – וולספלד ווימן

מסגור

“כיכר השוק הומה? על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ועל הדרכים לשיפורו”- פירסט ואברהם

סיקור אונס בעיתונות הישראלית – הגר להב

אסכולת קביעת סדר היום המוקדמת

המסורת המאוחרת של גישת ההשפעות החזקות

תקשורת המונים