התערבות הומניטרית
התערבות הומניטארית: עקרון הריבונות המוחלטת לא כובד מעולם עובדתית והוא גם ננטש ברמת העקרון בצורה מאוד בולטת בשנות ה-90. יש הרבה התערבות בתוך מדינות חלשות על ידי כוחות בינ"ל, לרוב עפ"י גיבוי של האו"ם. נקלטים במצלמות התקשורת תמונות של אסונות ונשלחים כוחות הומניטאריים לסייע ותופעה זו מתגברת בשנים האחרונות. האו"ם הוא מוסד בעייתי מבחינת משאבים וארגון והרבה פעמים כוחות בינ"ל נכנסים למדינות ואחר כך בורחים משם. ניתן לומר שישנו לחץ ויש תמריצים להתנהגות טובה, דמוקרטית ושמירה על זכויות של אזרחים בגלל יצירת גופים בינ"ל. לפעמים דווקא, היעדר זכויות יוצר תמריצים להשקעות כלכליות, יש חברות שמעדיפות להשקיע במקום שיש בו כוח עבודה זול ויש להם עניין לשמר את המצב הקיים כדי לשמר את הייצור הזול. זה מעודד שמירה של רמת זכויות נמוכה, מצד שני עצם העיסוק בדברים כאלו יוצר לחצים לשיפורים. יש הרבה מאוד ביקורת על אי-שמירה על תקנים שמקובלים במערב. הגלובליזציה משפיעה אולי לחיוב במובן של חשיפת מרבית האוכלוסיה בעולם לרמה מסוימת של זכויות. מצד שני, יש בתוך הגלובליזציה מי שאינו מעוניין במשהו מעבר להפקת רווח כלכלי. לא צריך לחשוב שבגלל הקמת חברות בינ"ל הגלובליזציה צריכה להתפשט משום שמרבית עיסוקם הוא עשיית רווח.
כאמור, עיקרון הריבונות המוחלטת ננטש בשנות ה-90 – יש הרבה מאוד התערבות בתוך מדינות חלשות. הרבה פעמים נשלחים כוחות הומניטריים וצבאיים על ידי האו"ם. תופעה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות. האו"ם הוא מוסד בעייתי, עם בעיות קשות של משאבים. הרבה פעמים כוחות בין-לאומיים נכנסים למדינות ויוצאים משם בשן ובעין, בשעה שהם מבינים שהם נכנסו לתוך ביצה סבוכה.
