איך מודדים דמוקרטיה?
אם רוצים לבדוק עד כמה משטר הוא חופשי או דמוקרטי צריך להגדיר איך מסתכלים. עוברים מדיכוטומיה להגדרה של רצף, יותר או פחות ולא כן או לא. ניתן לבדוק איכות דמוקרטית של מדינות לפי כל מיני מדדים. ניתן לבדוק איזה אחוז של נשים יושב בפרלמנט משום שזה בודק עד כמה השלטון מייצג את האוכלוסיה. ניתן לבדוק זאת גם ע"י שיעור השתתפות, בבחירות לדוגמא. עם זאת לא ניתן להשתמש במדדים כאלו בצורה בלעדית או בצורה עיוורת. גם רמות אלימות יכולות להוות אינדיקציה למידת הלגיטימיות, או מס' האסירים. השתתפות מעבר לבחירות, חברות בקבוצות אינטרס. ניתן גם לבדוק סובייקטיבית דעות של אנשים, ע"י סקרים.
ההגדרה הדיכוטומית של שומפסטר – דמוקרטיה היא משטר שבו מקבלי ההחלטות העיקריים נבחרים בבחירות הוגנות ותקופתיות, בהם מועמדים מתמודדים על קולות כל האוכלוסיה הבוגרת. כלומר, הוא ביסס את הדמוקרטיה על השתתפות ותחרות ולא מדבר בהכרח על ייצוגיות או שלטון העם. ההגדרה של שומפסטר היתה דיכוטומית ואיננה מאפשר בדיקה השוואתית בין דמוקרטיות. קיים ארגון אשר נקרא "Freedom house", אשר הציב לעצמו למטרה לערוך השוואה מידי שנה על מידת החופש \ דמוקרטיה בעולם.
קיימת ביקורת על עצם הרעיון של מדידת מושגים אבסטרקטים, מאחר שיש גורם סובייקטיבי שצריך לעצם את הסולמות ולהעריך אותם באופן סובייקטיבי (המדדים אינם אבסולוטים), אבל עיון בממצאים של הארגון ובדרך העבודה שלו, מגלים שהתמונה שהוא מציג היא די מדויקת.
Freedomhouse: ארגון ששם למטרה לערוך מדי שנה השוואה על מידת החופש בעולם. הוא הוקם לפני 60 שנה ע"י אלינור רוזוולט. זה ארגון לא-מפלגתי, ארגון שלא למטרות רווח מה שמעלה את אמינתו ויש לו סדר יום ברור- קידום החופש והדמוקרטיה בעולם. הוא ממומן ע"י קרנות מחקר מה שמבטיח חופש אקדמי לעומת מימונים אחרים שעלולים להשפיע על אוריינטציות של כל מיני ארגונים. הוא מוציא דו"חות. הם מבחינים בין זכויות פוליטיות לבין זכויות אזרחיות והבחנה זו מקבילה בין דמוקרטיה פרוצדוראלית לבין דמוקרטיה ליברלית. זכויות פוליטיות שמות דגש על הדמוקרטיה וזכויות אזרחיות שמות דגש על הליברליות. זכויות פוליטיות מדברים על הזכות לבחור ולהיבחר, קיום אופוזיציה, בחירות הוגנות, קיום תחרות שבסופה נבחרים אנשים עם יכולת השפעה על המדיניות. זכויות אזרחיות הן זכויות כגון חופש הדעה, חופש העיתונות, חופש אקדמי, חופש ההתאגדות, חופש הדת, שלטון חוק, משטרה שמתייחסת באופן שווה לכל האזרחים ונשלטת באופן מלא ע"י השלטון האזרחי, שוויון הזדמנויות לאנשים, חופש תנועה, מגורים, תעסוקה ומידה של חופש כלכלי.
הקריטריונים למדידה, שהארגון משתמש בו, נחלקים לשתי קבוצות:
1. זכויות אזרחיות (הפן הליברלי)
- חופש הביטוי
- חופש העיתונאות
- חופש אקדמאי
- חופש הדת
- חופש ההתאגדות וההתאספות
- שוויון הזדמנויות לאנשים – חופש תנועה, תעסוקה, מגורים; מידה של חופש כלכלי
- כוחות ביטחון, שמתייחסים באופן שווה וראוי לכל האזרחים, בשעה שהם נשלטים באופן מלא ע"י השלטון המרכזי.
2. זכויות פוליטיות (הפן הדמוקרטי)
- השתתפות חופשית בהליך הפוליטי (לבחור ולהבחר)
- בחירות שוות והוגנות
- יכולת השפעה של הנבחרים על המדיניות
- קיום אופוזיציה מהותית.
אוכלוסיית המחקר של פרידומהאוס כוללת מדינות העולם ושטחים שמוחזקים ע"י מדינות אחרות, עם מחלוקת או בלי מחלוקת. הם מבצעים הערכות על בסיס של מגוון מקורות, פרסומים חדשותיים, פרסומים של ארגונים לא ממשלתיים (בצלם, האגודה לאיכות השלטון) וחומר אקדמי. הם משווים ביניהם ומשווים לעבר של אותה מדינה כדי לשמור על פרופורציות. הם מקבלים שאלון והם צריכים לתת תשובות בשאלון לפי קטגוריות שונות ומרכזים את הניקוד ובסופו של דבר הם משכללים את הנקודות לידי שני סולמות שונים: סולם זכויות פוליטיות וסולם זכויות אזרחיות. חשוב לעשות זאת באחוזים בשל מספר המדינות בעולם. יש חלוקה גיאוגרפית של העולם לפי מידת החופש. במזרח אירופה יש תנועה ברורה לכיוון של דמוקרטיה ולכיוון חופש. במזרח התיכון ובצפון אפריקה אין תנועה שכזאת.
ניתן לראות שטענותיו של הנטינגטון על התפשטות הדמוקרטיה נראות מבוססות. בעולם ללא מדינות מוסלמיות, רוב מדינות העולם הן חופשיות. אך המצב לא הולך ומשתנה בצורה בולטת. אם מסתכלים על מספר הדמוקרטיות האלקטוראליות ועל השכלול שעושה הפרידום האוס זה מראה שלאסלאם קשה לקלוט משטר דמוקרטי חופשי. הסבר זה מאומץ ע"י ישראלים רבים. נתון בולט נוסף הוא הקשר בין דמוקרטיה לעושר. המדינות המוסלמיות למשל הן מדינות הרבה יותר עניות מרוב המדינות האחרות. נשאלת השאלה מה משפיע? תרבות, כלכלה? יכול להיות שקפיטליזם הוא תנאי לדמוקרטיה והוא יתפתח לאט יותר במדינות עם תרבות מסוימת אך הקשר אינו חד מימדי.
הערכת הדמוקרטיה בישראל
הדירוג של ישראל ירד מאז שנות השישים. הסיבה לכך, היא לא התדרדרות שחלה בישראל, אלא שיפור שחל במדינות אחרות. ישראל נמצאת במקום גבוה מבחינת זכויות פוליטיות, אבל מבחינה ליברלית נמצאת במקום נמוך יחסית. ניתן לומר בבירור, שישראל היא יותר עשירה מאשר חופשית.
יש לכך מספר סיבות, אבל הבולטות שבהן נובעות מהמצב הביטחוני שישראל מתמודדות איתו.מה בולט ומעורר דאגה לגבי ישראל? ישראל יותר עשירה מחופשית בהיבט הליברלי של זכויות אזרחיות. קיום בחירות חופשיות, התחלפות השלטון, חוקי יסוד, מערכת משפט עצמאית – נקודות יסוד של זכויות פוליטיות. עם זאת, יש שליטה בעיתונות, התניית זכויות בשרות צבאי, אין חופש מדת. מעריכים את ישראל בנפרד מהשטחים ששם מידת החופש נמוכה ביותר. הם קיבלו ציון 6 כאשר 7 זה העדר חופש מוחלט מה שמצופה כשמדובר בשלטון צבאי. הרשות הפלשתינית מגיעה לשכלול של ציון 55.
בדמוקרטיה מקובל שעל-מנת להתגונן צריך להגביל זכויות. צריך לעשות מחקר שיבדוק כיצד התנהגו דמוקרטיות אחרות מול טרור, מדינות כמו בריטניה שעמדה מול הטרור האירי, ספרד מול הטרור הבאסקי.
מה המטרה של טרור? הטרור לא יכול להשמיד פיזית או לכבוש שטחים. מטרתו היא להשליט פחד ולגרום לשינוי בהתנהגות של האזרחים ובעיקר של המדינה. אם הטרור גורם לשלטון לשלול זכויות שהיו קיימות קודם, אז הטרור מצליח. ברמה מסוימת, עצם השמירה על רמה מסוימת של זכויות היא חשובה בעצם הקונפליקט עם הטרור.
הנתונים לבדיקת מידת דמוקרטיה לא נמצאים, צריך למצוא סולמות להגדיר זאת ותמיד ניתן יהיה לבקר מחקר מסוג שכזה ולכן לא ניתן יהיה לראות במדד את האידיאל לבדיקה. עצם התפעול של המשתנים תמיד יוביל אותנו לאיזה שהוא ויכוח.