מרטין בובר, הפילוסוף היהודי הנודע, מציע בעבודתו ביקורת עמוקה על המודרניות, המתמקדת במושג "ליקוי המאורות של האלוהים". רעיון זה מתייחס לניתוק הרוחני והמוסרי ההולך וגובר המאפיין את החיים המודרניים. בעוד שהטכנולוגיה, הרציונליזם והחילוניות תופסים מקום מרכזי בחיינו, תחושת הנוכחות האלוהית והמשמעות בחיי היומיום הולכת ומתמעטת.
בובר טוען כי המודרניות מעודדת את האדם להתייחס לעולם ולזולת באופן אינסטרומנטלי, מה שהוא מכנה יחסי "אני-לז". בגישה זו, אנשים, טבע ואפילו חוויות רוחניות נתפסים כאובייקטים להשגת מטרות, ולא כישויות בעלות ערך עצמי. זאת בניגוד ליחסי "אני-אתה", המייצגים מפגש ישיר ומשמעותי עם האחר, העולם והאלוהים.
לפי בובר, ה"ליקוי" אינו נובע מנסיגה אלוהית, אלא מבחירה אנושית. כפי שליקוי חמה מסתיר זמנית את מקור האור והחום, כך ליקוי האלוהים מסמל את חוסר היכולת האנושית לחוות או להכיר בנוכחות האלוהית. בובר מזהיר כי היעדרות זו של הממד האלוהי יוצרת ואקום מוסרי, המוביל לניכור, החפצה וריקנות רוחנית בחברה המודרנית.
הביקורת של בובר מתמקדת באופן שבו החברה המודרנית מעדיפה יחסי "אני-לז" על פני יחסי "אני-אתה". היחסים הללו, המאופיינים בגישה תועלתנית ובלתי אישית, נפוצים בגישות מדעיות וכלכליות השולטות בחיים העכשוויים. בגישה זו, אחרים נתפסים כמשאבים או מכשולים שיש לנהל או לנצל, ולא כישויות שלמות הראויות להכרה הדדית.
בובר רואה במודרניות כוח מנכר עמוקות, לא רק ביחס לאלוהים אלא גם בהשפעתו על יחסים בין-אישיים. ככל שהדגש על אינדיבידואליזם, צרכנות וטכנולוגיה גובר, הקשרים האנושיים הופכים לרדודים ופחות אותנטיים. מבנים חברתיים מודרניים כמו ייצור המוני, בירוקרטיה ותקשורת דיגיטלית מחזקים את מסגרת ה"אני-לז", מקשים על יצירת קשרים אמיתיים בין אנשים.
למרות ביקורתו החריפה, בובר אינו רואה את ליקוי האלוהים כמצב בלתי הפיך. הוא מאמין כי הדרך לשיקום הקשר עם האלוהי טמונה בשיקום יחסי ה"אני-אתה". זה דורש שינוי בתפיסה – מראיית האחר, הטבע ואפילו האלוהים כאובייקטים לשימוש ושליטה, לראייתם כ"אתה", כנושאי שיח הראויים לכבוד ודיאלוג אמיתי.
הפילוסופיה של בובר מציבה אתגר משמעותי לחברה המודרנית. היא קוראת תיגר על ההסתמכות הנרחבת על חומרנות, רציונליזם והחפצה השולטים בחיים העכשוויים, ומעודדת חזרה לקשר אנושי אמיתי ומעורבות רוחנית. באמצעות שיקום יחסי ה"אני-אתה", בובר מאמין כי יחידים וחברות יכולים להתגבר על ליקוי האלוהים, להתחבר מחדש עם האלוהי ולמצוא משמעות ומטרה עמוקות יותר בחיים.
בעולם של היום, שבו טכנולוגיה וצרכנות שולטות לעתים קרובות באינטראקציות שלנו, הפילוסופיה של בובר נשארת רלוונטית להפליא. היא קוראת לנו להעריך מחדש את מערכות היחסים שלנו – לא רק עם אחרים, אלא גם עם העולם והאלוהי – ולחפש קיום אותנטי יותר ועשיר רוחנית. ביקורתו של בובר על המודרניות מזמינה אותנו לחשוב מחדש על האופן שבו אנו מתייחסים לעולם ולזולת, ולשאוף ליצירת חברה המבוססת על דיאלוג, הכרה הדדית וקשר רוחני עמוק יותר.
