חילוף גזים בריאות
נאדיות הריאה מלופפות מכל צדדיהן בכלי דם זעירים רבים מאוד המכונים נימי דם. החמצן שבאוויר מומס בשכבת הנוזל הדקה המכסה את הנאדית. החמצן המומס עובר את שכבת התאים של הנאדית דרך שכבת דופן נימי הדם, נכנס לנוזל הדם וממנו אל תאי הדם האדומים הנמצאים בו. תאי דם האדומים מובילים את החמצן אל כל תאי הגוף.
הריבוי העצום של נאדיות הריאה הזעירות וריבוי נימי הדם סביבם מגדילים מאוד את שטח הקרומים המאפשרים מעבר של חמצן ואת חילוף הגזים של הנשימה. במקביל למעבר החמצן מהנאדיות אל הדם, מועבר מהדם אל הנאדיות פחמן דו-חמצני ומשם מסולק מהגוף. מעברים אלו מתבצעים באמצעות דיפוזיה.
דיפוזיה
כאשר חלקיקים של חומר מסוים מרוכזים יותר בסביבה אחת ומרוכזים פחות בסביבה סמוכה אליה, נראה כאילו החלקיקים נעים באופן מכוון מהריכוז הגבוה לריכוז הנמוך. זו התופעה המכונה בשם דיפוזיה והיא משמעותית בתהליך חילוף הגזים בנשימה.
הגורמים המשפיעים על קצב הדיפוזיה:
- מהירות הדיפוזיה תלויה בהבדל בריכוזי החומר בין שתי הסביבות. ככל שההבדל בריכוז החומר בשתי הסביבות גדול יותר, הדיפוזיה תהיה מהירה יותר ולהיפך.
- קצב הדיפוזיה תלוי בשטח המגע בין החלקיקים לסביבה – ככל ששטח המגע גדול יותר, קצב הדיפוזיה מהיר יותר.
- חימום של התמיסה בה מתרחשת הדיפוזיה מגביר את מהירות תנועת החלקיקים וגורם להחשת קצב הדיפוזיה.
- ככל שאורך הדרך שעוברים החלקיקים קצרה יותר, כך הדיפוזיה תהיה מהירה יותר ולהיפך.
ריכוז החמצן בדם קטן מריכוז החמצן בנאדית ולכן ישנה דיפוזיה מהנאדית אל הדם. כמו כן, ריכוז הפחמן הדו-חמצני בדם גדול מריכוז החמצן בנאדית ולכן פחמן דו חמצני עובר מן הדם אל הנאדית.
מתוך: סיכומים בביולוגיה / ביולוגיה של גוף האדם / מערכת הנשימה
