ביולוגיה של גוף האדם – סיכומים

לפניכם אסופת סיכומים בנושא הביולוגיה של גוף האדם. בתוך העמוד להלן תמצאו קישורים אל עמודי סיכום מורחבים בנושא של ביולוגיה של גוף האדם.

עקרונות מבנה ותפקוד גוף האדם

  • סביבה פנימית לעומת סביבה חיצונית: מע' העיכול מהווה סביבה חיצונית, שאר המערכות הן סביבה פנימית של הגוף. הסביבה החיצונית של התאים היא הנוזל החוץ- תאי המקיף אותם.
  • גוף האדם מקיים יחסי גומלין קבועים עם סביבתו (חיצונית ופנימית). יחסי גומלין אלו כוללים: קליטת חומרים, הפרשת חומרים, קליטת מידע, פליטת חום.
  • הומיאוסטזיס: שמירה על סביבה פנימית של גוף האדם יציבה בטווחים מסויימים, למרות שינויים בסביבה.
  • המערכות השונות בגוף פועלות תוך תיאום ביניהן. לצורך התיאום קיימת תקשורת בין המערכות השונות, הנעשית ע"י מע' ההובלה, מע' העצבים והמע' ההורמונלית (מע' הפרשה פנימית).
  • קיומו של כל יצור מתאפשר הודות לקיום מטבוליזם בתאים הכולל: קליטה ופירוק של חומרים, הובלת חומרים, הפקת אנרגיה, בניית חומרים חדשים, הפרשת תוצרי פסולת הנוצרת בתהליכים בגוף. פעולות אלו מתרחשות במערכות הגוף השונות, חלקן בעזרת אנזימים.
  • הגוף החי מאורגן באופן הבא: תא ¬ רקמה ¬ איבר ¬ מערכת ¬ גוף.

מערכות בגוף

שם המערכתתפקוד עיקרימיקוםאברי המערכת
מערכת העיכולפירוק המזון לאבני  הבנין – יחידות קטנות המסוגלות לעבור דרך קרומי התאיםחלל הבטןפה, וושט, קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, כיס מרה, לבלב, כבד
מערכת הנשימהחילוף גזים עם הסביבה החיצונית – קליטת חמצן ופליטת פחמן דו-חמצניבית החזהאף, קנה נשימה, צלעות, סרעפת, סימפונות, ריאות, נאדיות ריאה
מערכת ההובלה (ראו גם: מחזור הדם)מתווכת בין מע' שונות בגוף, העברת חומרים שונים בגוף כמו חמצן, הורמונים ועוד.בכל הגוףלב, כלי דם, דם, מח העצם
מערכת ההפרשהסילוק חומרים שונים עם השתן כמו אוריאה, וויסות כמויות המים בגוףחלק תחתון של חלל הבטןכליות, צינורות שתן, שלפוחית השתן
מערכת ההגנה\חיסוןהגנה על הגוף מפני גורמי מחלה שוניםכל הגוףתאי דם לבנים, קשרי לימפה, צינורות לימפה, טחול, תימוס
מערכת העצביםפיקוח, קליטת מידע, עיבוד המידע ותגובה.ראש, עמוד שדרה וכל הגוףמוח, מערכת עצבים מרכזית, מערכת עצבים אוטונומית, נוירונים
הפרשה פנימיתייצור והפרשה של הורמונים המווסתים פעילות של מערכות שונות.אזורים שונים בגוףבלוטות הפרשה פנימית, לבלב, יותרת הכליה
מערכת התנועהתנועה של הגוף, המפרקיםכל הגוףעצמות, שרירים, גידים
מערכת הרבייהרבייה…חלל הבטן, אשכים מחוץ לגוףשחלות, אשכים, תאי זרע, תאי ביצית, חצוצרה, רחם

וכן ראו נושא הומיאוסטזיס בגוף האדם

חזרה אל העמוד הראשי: סיכומים לבגרות בביולוגיה

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.

עוד דברים מעניינים: