שפה ומגדר: הבדלים מגדריים בשימוש בשפה

הבדלים מגדריים בשימוש בשפה:

מחקרים שונים מציגים הבדלים מגדריים לא רק כיצד השפה ממגדרת וממוגדרת אלא גם על כך שהגברים והנשים עצמם מדברים באופן שונה- כלומר, אין רק הבדלים מגדריים במבנה השפה עצמה כי אם גם בשימוש בה.

רכישת שפה: בנים מתחילים לדבר בקצב מהיר יותר.רכישת השפה אצל בנות טובה יותר (אוצר מילים גדול יותר). אצל בנות בולטת האינטונציה.

נושאי הדיבור:מחקר של וויל, 1983: בקרב אוכלוסיה עירונית בישראל בראשית שנות ה-80, גברים נטו יותר לדבר על נשים, עבודה, פוליטיקה, צבא, ספורט ובילויים. נשים נטו יותר לדבר על בית, ילדים, גוף (בריאות ויופי), נשים אחרות, עבודה, בילויים.

אופן הדיבור: גברים מדברים בקול רם יותר מאשר נשים. למרות מה שנהוג לחשוב, נשים לא מדברות יותר מגברים! גם גברים וגם נשים נוטים לדבר יותר עם בנות מינן מאשר עם המין האחרת. בשיחה בין-מינית: נשים נוטות להקשיב לגברים ולעודד אותם לדבר. מרבות במבעי הסכמה פרה-מילוליים ומבעי עידוד (אהה… נכון… כן… הממ…); גברים מרבים לקטוע דברי נשים. גברים מרבים לדבר בנסיבות ציבוריות וכאשר מקשיבים להם. נשים נוטות לדבר בנסיבות פרטיות, ובמקביל לאחרים (דיבור חופף). הן מרבות לחזור על דבריהן (אולי כי כל הזמן מפריעים להן ולא מקשיבים להן).

סגנון הדיבור והכתיבה:כאן רואים מאבק בין כמה חוקרים, בדרך כלל גם שונים במינם:

p     Jeperson (1922): גברים כותבים משפטים ארוכים ומורכבים. נשים כותבות משפטים קצרים ופשוטים. לעיתים קרובות לא מסיימות רעיון. משפטיהן אינם שלמים וחסרי מבנה הגיוני. (ונא לשים לב לסקסיזם העולה מבין השורות)

p     Cameron (1990): גברים מארגנים את השפה בדרך דקדוקית רציונאלית ונוטים להפגין ידע. נשים מארגנות את הלשון באופן רגשי. (אותו רעיון, אבל בניסוח שעושה הבדל…).

p     Robin Lakoff  (1975): נשים נוטות פחות מגברים להשתמש בסלנג. נשים נוטות להשתמש בשפה "נכונה", "הולמת" ויוקרתית יותר מגברים. נשים מרבות להשתמש תואר כגון "מהמם", "מתוק", "חמוד" וכד'. גברים כמעט אינם משתמשים בתיאורים מסוג זה. נשים נוטות יותר מגברים להשתמש במילות נימוס. נשים מרבות לשאול שאלות, בעיקר שאלות אישור (נכון שהשיעור מעניין?), בעוד שגברים קובעים קביעות.מחקרים בעקבות לאקוף בישראל:נשים נוטות יותר להחמיא ולהתנצל; גברים מחמיאים באופן ציני.

מטרות השימוש בשפה:Goodwin  (1988) חקרה ילדים בגן. הבנות השתמשו בשפה בעיקר לצורך:יצירת קשר ושמירה על קירבה ושוויון.מתיחת ביקורת באופן נורמטיבי.פרשנות של דברי חברותיהן.

הבנים השתמשו בשפה בעיקר לצורך:מתן פקודות לחברים.כינוי חברים בשמות פוגעים.

ויכוחים ואיומים.

לעומת זאת ישנם עוד שני מוקדי מחקר אחרים שלא אומרים מראש שיש מיגדור מכוון:

שפה ומגדר

המגדור הלשוני

הלשון כפטריארכלית

פרקטיקות שיחה מגדריות

סיכום מאמר: ואותן השמות עומדים לדורות – שלומית אלמוג

ראה גם: לשון, חברה ותרבות

שפה וחברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: