שפה ומגדר: פרקטיקות שיחה מגדריות

"תיאוריית שתי התרבויות"

p     לנשים ולגברים תרבויות שונות, ולפיכך שימוש שונה בשפה.

p     אין בטענות אלו כדי לציין כי נשים מדברות כפי שהן מדברות באופן ביולוגי, "טבעי". אלא בשל מעמדן החברתי, תרבותי, בגלל שהן כוונו באופן מגדרי כנשים וגברים.

וזה מוביל ל:

פרקטיקות שיחה מגדריות

p     המטרה: חשיפת דפוסי הדיבור השונים של נשים וגברים, ומתן הסברים פרגמטיים לכך.

p     ההנחה: ניתן לסווג את הנשים והגברים לשתי קהילות דיבור שונות ("תיאוריית שתי התרבויות", טאנן; "שפת נשים", לייקוף)

p     ממצאים ממחקרים שונים- פרקטיקה נשית:

ü      הימנעות מיְשירות ומטענות חזקות וברורות, התבססות על אופני דיבור המביעים הססנות ואי ודאות. דיבור פחות סמכותי, תכליתי אלא יותר רומז והססני. זה נובע מחוסר ביטחון או מניסיון לשילוב הצד השני בשיחה. לדוג': במקום להגיד אני צמאה, אני אגיד חם לי.

ü      tag questions ('השיעור הזה ממש מעניין, לא?') – שימוש בשאלות במהלך השיחה.

ü      ריבוי מבעי הסכמה, מבעי עידוד, תגובות (אהה.., נכון.., כן.., הממ). הטענה היא שזה מבטא סולדריות ושיתוף פעולה עם הדובר, וגברים מבינים את זה כביטוי של כניעה, הסכמה והליכה לכיוונם.

ü      דיבור חופף (overlapping) וסימולטני – נשים מדברות במקביל לדובר. יש כאלה שטוענים שזה נובע מסולידריות, ויש הטוענים שזה קורה חוסר החשבה עצמית, שאין להן מספיק מקום כדי שהקול שלהן ישמע לבדו והן משמיעות את הקול שלהן במקביל להשמעה של קול אחר.

פרקטיקה גברית: (להיפך)- דיבור יותר אסרטיבי, תכליתי, כאשר יש אי- הסכמה יש נטייה להצהיר עליה באופן מפורש, לגברים אין בעיה לשתוק.

– המחקר נעשה לפני כמה שנים בארה"ב ולאו דווקא תואם לפה. אפשר לראות שהנשים כן משנות את השפה שלהן כדי להעלות את המעמד שלהן בחברה.

* תיאוריית שתי התרבויות – דוגמא – שנשים משוחחות על בעיות תוך החלפת חוויות ותוך כדי מתן סימני מעורבות אישית ותמיכה, בעוד שגברים מקשיבים לבעיות, והם מציעים פתרונות ועצות כמומחים. הגבר יוצר תחושת סמכות, נותן הוראות, דורש עצמאות, משתדל לקבוע דברים ולפתור בעיות בעצמו. האישה לעומת זאת משדרת מעורבות ואהדה, מחפשת אינטימיות וקרבה, מזדהה עם רגשות, עוזרת ומבקשת עצה ותמיכה.

פרקטיקה נשית מול פרקטיקה גברית

הסברים שונים:

p     Tag questions – כחוסר בטחון נשי, כחוסר ודאות, או כסוג של פרקטיקה המסייעת לפתח small talks, "מושכת" את הנמען לשיחה.

p     שימוש בהגאים פארא-מילוליים (אהה… הממ..) זו רמיזה על הקשבה. עם זאת, גברים נוטים להבין זאת כביטוי להסכמה.

p     חפיפות ודיבור סימולטני, מבטאים אצל נשים את הנטייה להסכים עם הדובר כל עוד הדבר מתאפשר – נחשב למנומס יותר

p     נשים משתמשות באסטרטגיות של שיתוף פעולה וסולידריות, גברים משתמשים באסטרטגיות של תחרותיות, אסרטיביות ועצמאות.

שפה ומגדר

המגדור הלשוני

הלשון כפטריארכלית

הבדלים מגדריים בשימוש בשפה

סיכום מאמר: ואותן השמות עומדים לדורות – שלומית אלמוג

ראה גם: לשון, חברה ותרבות

שפה וחברה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: