סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 3 – תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות: תיאוריית הלמידה החברתית – קוגניטיבית של בנדורה
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", תת נושא תיאוריות ביהביוריסטיות וקוגניטיביות
אלברט בנדורה ביקש להציג את התיאור המפורט והיעיל ביותר של למידה אנושית בהקשרים חברתיים. בנוסף הוא חתר לפתח, בשיטות מדעיות, תהליכים יעילים לשינוי התנהגות שאינה מקובלת בחברה. ע"פ בנדורה ההתנהגות האנושית נשלטת ע"י משחק כוחות פנימיים וחיצוניים. האדם משפיע על סביבתו והסביבה משפיעה על האדם בתהליך מעגלי מתמשך שהוא מכנה דטרמיניזם הדדי. שנית, התהליך מתרחש בעקבות פעילות גומלין בין גורמים קוגניטיביים, התנהגותיים וגורמים סביבתיים.
הסביבה מהווה מקור מידע שעל פיו האדם מגבש את מערכת הציפיות שלו. כלומר, הסביבה משפיעה על המערכת הקוגניטיבית. האדם מתנהג באופן שלפי ציפיותיו יביא אותו לקבלת חיזוקים מהסביבה. כלומר, הציפיות, שהן חלק מהמערכת הקוגניטיבית, קובעות את ההתנהגות. ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה אותה. הסביבה שהשתנתה מספקת מידע חדש למערכת הקוגניטיבית וכו'.
בנדורה מדגיש שלושה תהליכי למידה:
- למידה ע"י צפייה במודל – למידה יכולה להתרחש גם ללא חיזוק ישיר (רוב הלמידה האנושית). למידה באמצעות חיזוקים ישירים היא למידה בדרך של ניסוי וטעיה. אך אם כל הלמידה האנושית היתה מתבצעת באופן זה הרי שלעולם לא היינו לומדים שפה למשל או נגינה וכו'. מכאן, בנדורה טען כי למידת התנהגויות מורכבות נעשות מתוך צפייה בהתנהגות הזולת, ללא קבלת חיזוק ישיר או תגובה. המודל המשמש ללמידה אינו חייב להיות אדם מוחשי, קיימת למידה גם ממודלים סמליים (טלוויזיה, קולנוע, חוברות הדרכה, ספרים, כוכבי קולנוע וכו').
בלמידה זו מעורבים 4 תהליכים:
- תשומת לב (גורמים משפיעים: מעמד חברתי ודימיון לצופה).
- זכירה – שימור ההתנהגות הנצפית ע"י דימויים חזותיים או ייצוג מילולי.
- שחזור מוטורי ע"י אימון פעיל או סמוי, חזרה הכרתית על התנהגות המודל ע"י חשיבה מילולית /חזותית, ללא חזרה מוטורית, כדי לשפר את השחזור. ולעיתים אפילו אימון ההתנהגות בהדרכת המודל.
- הנעה בעקבות חיזוק סמוי הלומד לא יבצע את ההתנהגות, אלא אם כן צפוי לו חיזוק כלשהו בעקבות הביצוע. מכאן כי ההנעה היא הכרחית לביצוע ההתנהגות.
- חיזוק מואצל – כשהאדם רואה פעולה של מודל על תוצאותיה ומקשר כי התוצאות נובעות מההתנהגות.
- חיזוק חיובי מואצל – כשהאדם מגביר התנהגות שראה כי היא מחוזקת כשהמודל מבצע אותה.
- עונש מואצל – כשהאדם נמנע מהתנהגות שהמודל קיבל עבורה עונש.
השפעותיה של למידה ממודל:
- השפעות מעצבות – באמצעות הלמידה הצופה רוכש התנהגויות חדשות.
- השפעות מעכבות – למידה כי התנהגות מסוימת מובילה לתוצאות לא נעימות ובכך למד כי יש לעכב התנהגות דומה.
- השפעות המבטלות עכבות – כשהצופה נוכח כי התנהגותו הלא מקובלת של המודל זוכה לחיזוק או אינה גוררת עונש.
- השפעות מעוררות/מגרות – כשהתנהגותו של המודל משמשת לצופה גירוי מבחין.
בני אדם נוטים לחקות את התנהגותם של מודלים אנושיים חיים, בעלי מעמד חברתי גבוה, הזוכים לחיזוקים על התנהגותם. עם זאת, גם מודלים סמליים, כמו גיבורי ספרים או סרטים, עשויים להשפיע השפעה ניכרת על התנהגות בני אדם.
בד"כ הלומד מחקה את התנהגות המודל בהיעדרו לפיכך, החיקוי אינו תלוי בהתאמת תגובות הלומד לאלה של המודל, שכן זה אינו נוכח בעת החיקוי. בנדורה מניח כי בלמידה ע"י צפייה במודל הצופה קולט באורח פעיל מידע מסוים ושומר אותו בזיכרונו עד שנקרית הזדמנות נאותה ליישם אותו בהתנהגות עצמה. תהליך שימור המידע הוא תהליך קוגניטיבי.
הגדרת תפקיד החיזוק בלמידה, החיזוק אינו גורם הקובע אוטומטית את ההתנהגות. החיזוק מהווה בעיקר מקור מידע. חיזוק הניתן בעקבות תגובה מסוימת מאפשר לאדם לנסח השערות על מהות התגובה הנכונה. כלומר, הוא מספק לו מידע, שלפיו יוכל לשער מה צריכה להיות תגובתו הנכונה. החיזוק מספק מידע הן אם הוא ניתן במישרין והן אם הוא ניתן באורח סמוי, כלומר, אגב הסתכלות בהתנהגות המודל (תמריץ).
בנדורה מקבל את מרבית עקרונות הלמידה הבסיסיים, כמו התניה קלאסית, הבחנה, למידה באמצעות התנסות ישירה וחיזוק, אך הוא מדגיש כי ביסוד עקרונות אלה מונחים תהליכים קוגניטיביים. לדעתו, הניסיון כשלעצמו לא די בו לפקח על ההתנהגות ולשלוט בה. ההכרה והציפיות שהאדם מפתח בעקבות ניסיונו הם הקובעים את ההתנהגות.
בנדורה מייחס לתהליכים הקוגניטיביים והסמליים תפקיד חשוב בתהליך הלמידה החברתית. הוא רואה באדם יצור בוחן, בעל יכולת לקלוט מידע, לעבדו ולקבל החלטות.
- למידה ע"י ויסות עצמי – מערכת זו מאפשרת לאדם להציב לעצמו מטרות ולקבוע אמות מידה להערכת ההתנהגות שבאמצעותה הוא מבקש להגשימן. האדם מעניק לעצמו חיזוקים ע"מ לווסת ולשלוט בהם. לרוב מתרחשת הלמידה באמצעות חיקוי אמות המידה שמדגימים בני המשפחה, החברים והדמויות הידועות מאמצעי התקשורת.
חיזוק עצמי – במשך הזמן מתפתחת מערכת של סיפוקים עצמיים בעלת שתי תוצאות אופייניות: הערכה עצמית וגמול מוחשי (פרס או עונש שהאדם נותן לעצמו). קיים קשר גומלין בין תוצאות אלה, שמטרתו לעודד את ההתנהגות הרצויה או למנוע התנהגות לא רצויה. לעיתים יש סתירה בין ההערכה העצמית לבין ההערכות החיצוניות עלינו, במקרים כאלה מצליחה ההערכה העצמית לקבוע את ההתנהגות. לעיתים מע' הויסות העצמי היא בעלת עוצמה כה רבה, עד שבמקרים של עימות בינה לבין ההערכות החיצוניות היא מנתקת את ההתנהגות בחלקה ממע' החיזוקים המקובלים בחברה.
- למידה ע"י יעילות עצמית – תפיסת היעילות העצמית של האדם משפיעה באופן מכריע על בחירת תחומי פעילותו ועל השקעת מאמץ בתחומים אלה. תפיסה זו נמצאת ביחסי גומלין עם התנהגותו של האדם ועם העוררות הרגשית שלו. תפיסה של יעילות עצמית נמוכה היא אחד הגורמים העיקריים לפסיכופתולוגיה. כשבני אדם שוקלים לבצע פעולה מסוימת, הם מעריכים את יכולתם לבצעה. תפיסתם זו משפיעה על התנהגותם של אנשים בבחירת מטרות ופעילויות. לעיתים אדם בוחר/נאלץ לעסוק בפעילויות שתחושת היעילות העצמית שלו לגביהן היא נמוכה,ו בשל הציפיות לכישלון, האדם ישקיע מאמץ קטן ויוותר על הפעילות לאחר זמן קצר. כתוצאה מכך הוא אכן ייכשל ותחושת חוסר היעילות העצמית שלו תגבר.
רכישת תפיסת יעילות עצמית נמוכה/גבוהה מושפעת מארבעה גורמים:
- עצם ההצלחה/הכישלון.
- למידה ממודל – כשאדם צופה במודל הדומה לו ברמת היכולת והמודל מצליח בפעילות, כך שסביר להניח שגם הוא יכול.
- שכנוע מילולי – כשדמויות משמעותיות בחיי האדם מעודדים/מבקרים את האדם הם יכולים להשפיע על תפיסת היעילות העצמית שלו לטובה/לרעה.
- עוררות רגשית – מצב של מתח וחרדה משפיע לרעה על תפיסת היעילות העצמית של האדם, ולהפך, מצב של רוגע ישפיע לטובה על תפיסת היעילות העצמית ועל הסיכוי להצלחה. בנדורה הראה כי ע"י שינוי במצב המתח שבו שרוי האדם ניתן לשנות את תפיסת היעילות העצמית שלו.
גדילה והתפתחות
כמו סקינר, גם בנדורה אינו עוסק בשלבי התפתחות שהם תוצאה של הבשלה ביולוגית. אולם, ההתפתחות שבנדורה מתייחס אליה אינה רק רכישה של מאגר התנהגות, אלא גם רכישה של משתנים קוגניטיביים, כגון: מטרות, ציפיות, תפיסות עצמיות ומנגנון ויסות עצמי. בנדורה גרס כי הלמידה מתבצעת לא רק באמצעות התנסות ישירה, אלא גם באמצעות צפייה במודלים.
בנדורה טען שלמידה יכולה להתרחש גם ללא חיזוק (תופעת הלמידה ממודל). בנדורה מבחין בין:
- רכישה של התנהגות שהיא מאורע קוגניטיבי, שיכול להתרחש גם ללא קבלת חיזוק.
- ביצוע ההתנהגות רק אם קיימת ציפייה שהביצוע שלה יוכל לקבל חיזוק.
- ושימור דפוס ההתנהגות אם היא אכן מביאה לקבלת חיזוקים שעשויים להיות גם חיזוקים עצמיים.
התפתחות של כשרים קוגניטיביים, כמו גם התנהגויות אחרות, נעשית דרך תהליך למידה, המבוסס על עקרונות של צפייה וויסות עצמי.
לדוגמא: תוקפנות נלמדת דרך צפייה במודלים תוקפניים וע"י התנסות ישירה בה. הצפייה בבני משפחה, בחברים ובמודלים לחיקוי מהמדיה. התוקפנות שנלמדת באה לידי ביטוי כשיש גירוי מכאיב או כשיש ציפייה לתגמול על התנהגות כזו.
תגובתו התוקפנית תלויה בפרשנות המצב ובציפיות שיש לו לגבי תוצאות התנהגותו. הישמרות ההתנהגות התוקפנית תלויה בתוצאותיה הפנימיות או החיצוניות. וזאת לעומת:
- פרויד שטען כי התנהגות תוקפנית היא תוצר של אנרגיה תוקפנית,
- הל וביהביוריסטים אחרים שראו בהתנהגות תוקפנית תגובה למפח נפש.
פסיכופתולוגיה
בדומה לביהביוריסטים גם בנדורה האמין כי:
- התנהגות חולנית היא התנהגות .
- ההווה של החולה מספק מידע להסבר המחלה ולא עברו.
- יש לשים דגש על התנהגות גלויה ולא על תהליכים פנימיים ונסתרים.
- התרפיה צריכה לכלול למידה של דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים ולא טיפול בתהליכים פנימיים.
בנדורה הדגיש את התהליכים הקוגניטיביים כגורמים לפסיכופתולוגיות וכמעצבי תכניות לטיפול. כמו כל למידה, תגובות שאינן סתגלניות נלמדות דרך התנסות וצפייה במודלים. תורמות לכך גם ציפיות והערכות עצמיות מוטעות. חולה המאמין שקרבה גורמת כאב, ומגיב באיבה לניסיונות התקרבות אליו, מביא לדחייה של אחרים ממנו, ובכך הוא מקבל אישור לאמונתו שקרבה אכן מובילה לכאב. הוא טען שמצב דיכאוני הנגרם עקב תחושה של חוסר יעילות עלול לעורר זיכרונות על כישלונות בעבר ולהגביר את תחושת חוסר היעילות והדיכאון. עמדותיו של בנדורה לחרדה ולהגנות שונות משל פרויד, לדעתו החרדה נובעת מתפיסת חוסר יעילות בהסתגלות לאירועים תוקפניים לא בגלל איום של דחפים לא מודעים. יתרה מזו, חרדה אינה נתפסת כמובילה להתנהגויות הגנתיות. חרדה והתנהגות הגנתית הן תוצר של ציפיות שיש לאדם לגבי סיכוייו להיפגע.
לטענתו, שינוי חייב להתבצע דרך שינוי בציפיות ובתפיסות עצמיות ולא על שינויים בכוחות פנימיים. באמצעות צפייה במודלים שהתנהגותם מביאה לתמורות חיוביות ואף בעזרת מודל חי שמדריך את החולה בביצוע ההתנהגות הרצויה.
ההשקפות התיאורטיות של בנדורה מתבססות על מחקרים רבים, שייחודם הוא השימוש בנבדקים אנושיים.
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.
