מה ראה קרל מרקס באנגליה של 1845 שגרם לו לחשוב שמהפכה היא בלתי נמנעת? מדוע הנבואה שלו לא התגשמה והאם עוד יש לה סיכוי?
כשקרל מרקס ביקר לראשונה באנגליה ב-1845 וחזה במפעלים הכי גדולים ומתקדמים בעולם של זמנו של הוא הגיע למסקנה חדה וברורה: "ככה זה לא יכול להמשיך".
מרקס היה עד לשיאה של המהפכה התעשייתית באנגליה. הוא ראה כמויות אדירות של אנשים (בעקבות העיור) שחיים בעוני מחפיר ועובדים בתנאים קשים שעות ארוכות מבלי שיוכלו לא לעזוב את עבודתם ולא להתקדם בה. הוא ראה איכרים שנאלצו לעזוב את אדמותיהם ולעבור לעיר, שם השכירו את עצמם לבתי החרושת ולעבוד בעבודה שתוצריה לא היו שלהם ושבעבורה הם קיבלו פחות כסף ממה שהיא שווה באמת (ראה מושגי הניכור והניצול של מרקס). הוא ראה את מערכת היחסים שבין הפועלים ובין בעלי ההון שמנצלים את החולשה של הפועלים על מנת לשלוט בהם (ראה מושג הנישול). למרקס היה ברור כשמש שהמצב הזה לא יכול להמשך.
לאחר ביקורו באנגליה ניסח מרקס ב-"המניפסט הקומוניסטי" (וביתר העמקה ב"הקפיטל") את "חוק הדלות הגוברת" בו הוא תיאר סדרה של סתירות פנימיות שיביאו לדעתו למפלתו הבלתי נמנעת של הקפיטליזם. כך למשל, מרקס טען כי המרדף אחר רווח של בעלי ההון יוביל אותם לשאוף כל הזמן להעלות מחירים ולהוריד משכורות עד שבסוף לא ישאר מי שיקנה את המוצרים המיוצרים במפעלים (שנעשו יקרים מידי בעבור אלו שמייצרים אותם) והכלכלה תקרוס. כאשר מרקס שאל את עצמו מדוע מוכנים הפועלים לסבול את הניצול מידיהם של הקפיטליסטים תשובתו המפורסמת הייתה שהיא חיים ב"תודעה כוזבת", שיש אידיאולוגיה שקרית שאומרת להם שזהו המצב הטבעי והנכון, שהשיטה הזו היא הטובה ביותר לכולם ושלכל אחד יש את הסיכוי להצליח ולהתקדם ולכן מי ש'למעלה' הוא מי שזה מגיע לו בזכות כישוריו ועבודתו הקשה. זהו כמובן שקר, שכן מרקס הבין היטב שמי שמתחיל למעלה בדרך כלל גם ישאר שם ולהפך ושהשיטה הקפיטליסטית בנויה על מנת להבטיח את זה. מרקס היה בטוח שהשקר האידיאולוגי הזה לא יאריך ימים ושיבוא יום והפועלים המנוצלים יתעשתו ויבינו מה באמת קורה, וכך תצא לדרך המהפכה של הפרולטריון (מעמד הפועלים).
מרקס היה מספיק חכם כדי לא להצמיד תאריך ברור להתגשמות הנבואה שלו, אך מכתביו נראה כי הוא מאמין שהוא עוד יזכה לראותה עוד בחייו (שהסתיימו ב-1883) ושהיא תתחיל במדינות שהגיעו לדרגת בשלות מתועשת – אנגליה וגרמניה (על רוסיה החקלאית הוא לא היה חולם בחיים, ולכן מרקס היה טוען, לו חי לראות את סטאלין, כי כישלון הקומוניזם הסובייקטי נובע מניסיון להקדים את המאוחר).
אבל המהפכה לא הגיעה, לא בחייו של מרקס ולא לאחר מכן וקצת יותר ממאה שנים לאחר מותו של מרקס הגיח הקפיטליזם כמנצח החד-משמעי על הקומוניזם עם התפרקות הגוש הסובייטי.
אז איפה הטעות של מרקס?
ישנם מספר הסברים לאי התגשמות הנבואה של מרקס. אחד מהם הוא שקפיטליזם 'טהור' כמו זה שפגש מרקס באנגליה של מחצית המאה ה-19 באמת לא האריך ימים שכן מדינות המערב נסוגו ממנו אל המודלים של מדינת רווחה וסוציאל דמוקרטיה שדאגו לשים גבולות לניצול של הפועלים ובכך, למעשה, תרמו לעיכוב במהפכה. סיבה אחרת היא שהניתוח הכלכלי של מרקס הביט על המדינה בתור יחידה כלכלית סגורה, והוא לא הביא בחשבון את תהליכי הגלובליזציה (אם נגמרים לנו במקרה העניים שאפשר לנצל, תמיד אפשר לייבא עניים ממקום אחר או למכור לעשירים במקום אחר). מרקס גם לא הביא בחשבון את השימוש ההולך וגובר באשראי שייצר כוח קנייה על ידי מתן האפשרות לאנשים לחיות מעבר לאמצעים שלהם תוך כדי שהם מעמיקים את השיעבוד שלהם לעבודתם על מנת להחזיר חובות. לבסוף, כאשר מרקס חשב שהפועלים יהיו חייבים להתפקח מהתודעה הכוזבת שלהם הוא לא הביא בחשבון את העוצמה של אמצעי תקשורת ההמונים שיצרו במהלך המאה העשרים המונים צייתנים ושטופי מוח.
האם הנבואה של מרקס מתה?
בעשורים הראשונים של המאה ה-20 התחיל להיות ברור לכל אלו שנתלו בנבואה של מרקס שכנראה משהו השתבש (למשל, עליית הפאשיזם) בדרך והמהפכה של הפרולטריון לא תגיע כל כך מהר. ממשיכי דרכו של מרקס, כמו הוגי אסכולת פרנקפורט, ניסו להציע תיקונים לתיאוריה של מרקס ושמו דגש גדול יותר ממנו על תפקידה של התרבות, ולא רק הכלכלה, בהתמשכות יחסי אי השוויון (ראה: ניאו מרקסיזם). אך יש כאלו שטוענים כי הניתוח של מרקס עדיין תקף, ושהמהפכה עדיין בדרך אבל פשוט תגיע מאוחר יותר ממה שמרקס חשב. יש אפילו מי שחושב (כמו הכלכלן הנודע נוריאל רוביני בכתבה הזו) שהמשבר הכלכלי של 2008 הוא אחד מסימניו המבשרים של סוף הקפיטליזם. אולי.
–
אולי תמצאו עניין גם כאן:
מה אם החיים לא היו מאבק? רעיון נושן של מרקס שאולי כדאי לשקול מחדש
סלבוי ז'יז'ק: "למה אני עדיין קומוניסט?" (הרצאה באנגלית למיטיבי לכת מפי אחד הפילוסופים הגדולים של זמננו)
מרקסיזם – מדריך למשתמש (אוסף מאמרים ותקצירים בנושאי מרקסיזם)
