סיכומים בתנ"ך: שאלות חזרה על ספר מלכים

סיכומים בתנ"ך: שאלות חזרה על ספר מלכים

מתוך: סיכומים בתנ”ך לבגרות

להלן תמצאו אסופת שאלות חזרה על פרקים שונים של ספר מלכים המופיעים בחומר הלימוד לבגרות בתנ"ך

1. קרא את ספר מלכים א',ג',1,

   יש הטוענים שהאקספוזיציה בפסוק מטרתה לפאר את שלמה כמלך כמנהיג מדיני.

    בסס טענה זו על פי הכתוב.

2. קרא מלכים א',ג' ,2-3.

  בסס את הטענה שפסוק 2-3 בספר מלכים א, ג' נכתב בהשראת האסכולת הדויטרונומיסטית (של ספר דברים)

3. קרא מלכים א',ג',1-3

  ציין שתי ערים מרכזיות בתקופת שלמה בהן נערך פולחן לה'.

4. קרא מלכים א',ג', 5-9.

  בפסוק 9 בספר מלכים א, ג, נאמר "עמך הכבד הזה". הסבר את כוונת הביטוי בהקשר הכתובים.

5. קרא מלכים א', ג', 5-15.

א.      הסבר מהי הבקשה של שלמה מהאל

ב.      הסבר מדוע האל מכבד את בקשתו של שלמה

ג.       ציין מהי תשובת האל לבקשה של שלמה

6. קרא מלכים א', ג', 4-5 ; 15

  יש טענה לפיה נוקט המספר המקראי עמדה ברורה לגבי המאבק לגבי העיר הבכורה מבחינה פולחנית

  ציין את עמדתו והסבר כיצד ביקש להציגה בכתוב.

7. קרא מלכים א',ג', 16-23

   ציין והסבר לכל הפחות שני ביטויים המצביעים על הקושי בהכרעת הדין במקרה הזה.

8. קרא מלכים א',ג',28.

א.     ציין מהי המלה המנחה בפסוק 28

ב.     הסבר מה מבקשת ללמד מלה מנחה זו בהקשר לסיפור משפט שלמה.

שאלות על פרק ח'

  1. קרא מלכים א', ח', 1-11.

    ציין לפחות שלוש נקודות שונות המסמלות את כניסתו של האל למשכנו בטקס החנוכה.

  1. קרא מלכים א', ח', 1-11.

   יש הטוענים שבית המקדש נועד להחליף מקודם קדום ומקודש בעם מעברו.

   ציין מהו המקום ומתי נקבע קדושתו על פי הכתובים.

  1. קרא מלכים א', ח', 10-11

    הסבר כיצד הסופר המקראי ביקש להתנגד לתפיסת האלוהות המקובלת במקדש בעמי המזרח

    הקדום.

    ציין לפחות שתי נקודות לחיזוק טענתך.

  1. קרא מלכים א' ח', 13 ; 14-21

   הצג את הסתירה העולה מהפסוקים השונים לגבי תפיסת האלוהות במקדש.

  1. קרא מלכים א', ח', 14-21 .

  ציין את הביטוי המלמד לדעת חוקרי המקרא שהקטע נכתב על ידי סופרים מהאסכולה

  הדויטרונומיסטית.

  1. קראה מלכים א', ח', 12-21

   הסבר את ההבדל בין מעמדו של דויד לשלמה ביחס לבניית בית המקדש

  1. קרא מלכים א',ח', 27

   הסבר כנגד איזו תפיסה מבקש שלמה להתפלמס בפסוק זה .

שאלות על מלכים א פרק ט"ז

  1. קרא מלכים א',טז', 23-28 וכן את הקטע החוץ מקראי המכונה "מציבת מישע"

   " עמרי מלך ישראל ויענו את מאב ימן רבן  ( = עמרי מלך ישראל עינה את מואב ימים רבים),  וירש עמרי את א[ר]ץ מהדבא"

    הסבר את ההבדל בין הערכת פועלו של עמרי כמלך ישראל כפי שמתואר על ידי ההיסטורי וגראף  המקראי לעומת המתואר במציבת מישע

  1. קרא מלכים א', טז' 23-28.

    ציין את הפעולה המרכזית בניהול ממלכתו שעשה עמרי מלך ישראל כפי שצוין על ידי הסופר  המקראי.

  1. קרא מלכים א' , טז' 29-34 וכן את הקטע החוץ מקראי האשורי  המתאר את קרב קרקר בו  שנים עשר ממלכות התאגדו כנגד אשור ובראשם מלך ישראל אחאב

   " 2000 רכב 10000 רגלים של אחאב הישראלי"

   הסבר את ההבדל בין הערכת פועלו של אחאב כמלך ישראל כפי שמתואר על ידי

  ההיסטוריוגרף המקראי לעומת תיאורי ההיסטורי המתואר בכתובת של קרב קרקר.

4.קרא מלכים א', טז' 29-34 וכן את חוק המלך בדברים יח' 15-17

   הסבר את חטאו של אחאב לאור כתוב בחוק המלך.

5.קרא מלכים א', טז',29-34

  ציין שני ביטויים דרכם מבקש הסופר ההיסטוריוגראפי להדגיש את מעשיו השלילים של אחאב.

שאלות חזרה על מלכים א פרק י"ז

  1. קראו מלכים א' י"ז 1. מהי האירוניה בהכרזה על בצורת כעונש על עבודת הבעל?
  2. קראו מלכים א' י"ז 2-6 – מדוע אליהו מסתתר בנחל כרית?
  3. קראו מלכים א' י"ז 2-6. כיתבו. מהם שני הפירושים למילה "עורבים?
  4. קראו מלכים א' י"ז 3-6 : כמה זמן שהה אליהו בנחל כרית ומדוע עזב את מקום מחבואו?
  5. קראו מלכים א' י"ז 9-16 :

א. מהם האזורים שנפגעו מהבצורת? נמקו

ג.      מהי האירוניה בתיאור ההיקף הזה של הבצורת?

  1. קראו מלכים א' י"ז 10: "והנה שם אישה אלמנה"

כיצד מזהה אליהו את האלמנה? היעזרו בבראשית ל"ח 14.

  1. קראו מלכים א' י"ז, 10-14:

א.     מהם שלושת שלבי המבחן שבוחן אליהו את האלמנה מצרפת? בססו דבריכם על הכתוב בפרק.

ב.     מה בוחן אליהו בכל אחד מהשלבים?

  1. קראו מלכים א' י"ז 10-16.

בפס' 15 יש קרי וכתיב: א. הסבירו את המונח קרי וכתיב?

ב. מה ההבדל בין נוסח הקרי לנוסח הכתיב בפס' 15?

ד.     קראו פס' 13, וכתבו איזה נוסח נראה לכם, הקרי או הכתיב

  1. קראו מלכים א' י"ז 17-24.

כיצד מכנה האלמנה את אליהו בפס' 18 ועל סמך מה היא מעניקה לו תואר זה?

10.קראו מלכים א' י"ז, 18 : על איזה עוון מדברת האישה האלמנה?

11.קראו מלכים א' י"ז, 20 : "הגם על האישה האלמנה …. הריעות להמית את בנה".

הסבירו טענה זו של אליהו כלפי ה'?

12.קראו מלכים א' י"ז 17-24.

עיינו במלכים ב' , ד', 32-37 . בסיפור זה מחייה אלישע את בנה של האישה משונם. ניתן לטעון כי פעולתו של אלישע הייתה פעולה טבעית, בעוד פעולת אליהו הייתה בגדר נס משמיים. ענו על השאלות:

א.     כיצד יכול הכתוב במלכים ב' ד' 34-35 לחזק טענה זו?

ב.     כיצד ההבדל באופן של כל אחת מהנשים מגיבה על הצלת בנה יכול לתרום לשאלה איזה מהמעשים נתפס יותר כנס ואיזה נתפס יותר כמעשה טבעי?

13.קראו מלכים א' י"ז , 24: "עתה ידעתי כי איש אלוהים אתה"

איזה קושי מעוררת ההשוואה בין דברי האישה כאן לבין דבריה בפסוק 18 לע"יל.

שאלות על מלכים א פרק י"ח

  1. קרא מלכים א י"ח , 1-6יש טענה לפיה הפסוקים הללו הם מצג= אקספוזיציה לסיפור העימות בין אליהו לאחאב. תמכו בדעה זו על בסיס הכתובים.
  2. קרא מלכים י"ח ,1 .

א.     לפי פס' זה אליהו נצטווה להראות אל אחאב בשנה השלישית, הסבר את הביטוי "בשנה השלישית" והראו כיצד המסופר בפרק י"ז מאשר את משך הזמן האמור.

ב.     מהי, על פי פס' זה. מטרת המפגש המיועד בין אליהו לאחאב.

  1. קרא מלכים י"ח , 5-6 : מהי האירוניה בתיאור פעולותיו של אחאב?
  2. קרא מלכים י"ח ,3: "ועובדיה היה ירא את ה' מאוד"

במה יראת ה' באה לידי ביטוי אצל עובדיהו ? בסס גבריך מהכתוב.

5.

שאלות על מלכים ב' פרק ב'

  1. קרא מלכים ב', ב', 9 ודברים כא' 17.

    הסבר את הביטוי המופיע בפסוק "יהי נא פי שנים ברוחך אלי" לאור דין הבכורה בחוק המקראי.

  1. קרא מלכים ב'. ב'. 1-11

   בקטע הסופר נעזר אמצעי הספרותי של חזרה לפחות פעמים.

   ציין שני ביטויים החוזרים והסבר מה ניתן ללמוד מכך.

  1. קרא מלכים ב', ב', 5.

   מצודת דויד מפרש: "כאלו אמרו הנה היה לך לעטרה ויסר העטרה מעל ראשך"

   מהו הקושי שבכתוב והסבר כיצד מבקש מצודת דויד לפותרו.

  1. קרא מלכים ב',ב',9 "ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי".

    רד"ק מפרש : פרשו רז"ל כפליים ממה שהיה באליהו ואדוני אבי ז"ל פירש פי שניים שני

                             חלקים שיהיו לו מרוח אליהו..כי הבכור נוטל שני חלקים".

   א. הסבר את שני הפירושים שמציג רד"ק לפסוק 9 במלכים ב, ב'

   ב. הסבר איזה פירוש של הפסוק עלול לפגוע בכבודו של אליהו

  1. קרא מלכים ב', ב', 9-12

   הסבר כיצד ניתן להוכיח שבקשת אלישע מאליהו אכן התגשמה.

  1. קרא מלכים ב', 8 ; 14

   ציין את המלים בהן נעזר הסופר המקראי ללמד שאלישע זכה ברוח הנבואה של אליהו רבו.

7. קרא מלכים ב', ב', 16-18

   הסבר כיצד פסוקים אלה מלמדים כיצד זכתה דמותו של אליהו למעמד ייחודי במסורת ישראל.

8. קרא מלכים ב', ב', 19-22

   יש הטוענים שבמסורת סיפור אלישע מצויה עדות לנבואה הקדומה שבה נשזרו יסודות מאגים.

  חזק טענה זו על פי הכתוב.

9. קרא מלכים ב', ב', 19-22

   הסבר כיצד ניתן להוכיח על סמך הכתוב שאלישע פועל בצורה השונה מהקוסמים והמכשפים.

רוע וגאולה במחשבה של מרטין בובר

הפילוסופיה של מרטין בובר מספקת נקודת מבט עמוקה וייחודית על טבעו וגאולתו של הרוע. בעוד שחלק ניכר מעבודתו ידוע בהתמקדות בדיאלוג, קהילה ומערכות יחסים, הרהוריו על הרוע, תפקידו בחיי האדם וכיצד ניתן לשנותו הם היבטים משמעותיים מאוד במחשבתו.

בובר ניגש לנושא הרוע לא ככוח מוחלט או בלתי ניתן לפדיון אלא כמשהו שניתן לטפל בו, להבין אותו ובסופו של דבר לגאול באמצעות דיאלוג ופעולה אנושית. בעבורו הרוע אינו כוח נפרד ועצמאי המתקיים בניגוד לטוב. במקום זאת, זהו עיוות או שיבוש של ההרמוניה הטבעית בין יחידים ויחסיהם – גם זה עם זה וגם עם האלוהי. לדעתו, הרוע מתבטא כאשר מערכת היחסים אני-אתה – האידיאל של כבוד הדדי, פתיחות ומפגש – מתפרקת, מפנה את מקומו ליחסי אני-זה, שבה אנשים ודברים עוברים אובייקטיביות, משתמשים בהם ומצטמצמים לכלים. החפצה זו מטפחת הפרדה וניכור, שניהם מרכזיים בהבנתו של בובר את הרוע.

הרוע, לדעתו של בובר, הוא בעיקרו יחסי. הוא משגשג במצבים שבהם מפגשים אמיתיים מוחלפים בעסקאות, שבהם אנשים מאבדים את היכולת לראות זה את זה כיצורים מלאים ובמקום זאת רואים בהם אמצעי להשגת מטרה. התמוטטות זו במערכות היחסים לא רק פוגעת ביחידים, אלא משחיתה את המרקם של הקהילות והחברה. ככל שאנו מחפצים אחרים, כך אנו מנתקים את הקשרים הקושרים אותנו יחד בדרכים משמעותיות.

הליקוי של אלוהים
אחת התרומות המשמעותיות ביותר של בובר לדיון על הרוע היא תפיסתו של "ליקוי האל". רעיון זה מתייחס לתקופות בהיסטוריה האנושית, או בחיי הפרט, שבהן נוכחותו של אלוהים נראית מרוחקת או מעורפלת, והקשר האלוהי בין אנשים לאלוהים מנותק. לפי בובר, הרוע משגשג ברגעים אלו של ליקוי אלוהי. כאשר אנשים מאבדים את הקשר שלהם עם אתה האלוהי – כאשר תחושת האימננטיות והנוכחות של אלוהים מוסתרת – סביר יותר שהם יפלו לדפוסים של חפצה, מניפולציה ופגיעה.

עם זאת, ליקוי האל אינו קבוע. בובר מאמין שזה חלק ממחזור גדול יותר של חיים רוחניים, שבו נוכחות אלוהים עשויה לדעוך אך ניתן לגלות אותה מחדש באמצעות מאמצים לשיקום מערכות יחסים – בין בני אדם ועם האלוהי. הרוע, במובן זה, אינו נובע מאיזו חושך מובנה בעולם אלא מכשל של מערכת יחסים ודיאלוג, את שניהם ניתן לשחזר.

גאולה באמצעות דיאלוג
הפתרון של בובר לרוע קשור עמוקות לפילוסופיית הדיאלוג שלו. הוא לא מציע שהרוע הוא משהו שאפשר להתגבר עליו בכוח או להכחיד אותו באמצעות עונש. במקום זאת, הוא מציע שניתן לגאול את הרוע – להפוך לטוב – באמצעות מפגשים אנושיים אמיתיים. על ידי ביסוס מחדש של מערכת היחסים אני-אתה, יחידים יכולים לרפא את השבירה המולידה את הרוע. תהליך הגאולה הזה אינו מופשט אלא מעשי ביותר: הוא כרוך בפתיחות, אמפתיה ונכונות לעסוק באחרים כיצורים מלאים, ולא כאובייקטים.

בהגות החסידית, שהשפיעה עמוקות על בובר, ישנה אמונה שגם הרוע מכיל ניצוצות של פוטנציאל אלוהי שניתן לשחרר ולהפוך. בובר מרחיב את הרעיון הזה בכך שהוא מציע שליחסים אנושיים, כשהם אמיתיים ומושרשים במפגש אני-אתה, יש את הכוח להפוך חוויות שליליות לחיוביות. פעולת המפגש עם אדם אחר בצורה מלאה וכנה היא גואלת כי היא משחזרת את הקשר שהרע ניתק.

רוע וחירות
בובר גם חוקר את הקשר בין הרוע לחירות האדם. הוא טוען שהאפשרות של רוע נובעת מאותו חופש המאפשר אהבה, יצירתיות ומערכות יחסים אותנטיות. בני אדם חופשיים לבחור בין להתייחס לאחרים כאל חפצים או כאל אתה. חופש זה אומר שהרוע הוא תמיד תוצאה פוטנציאלית של פעולה אנושית, אבל זה גם אומר שהגאולה תמיד אפשרית. אותו חופש שמוביל לניכור ולפגיעה יכול להיות מופנה לכיוון שיקום ודיאלוג.

בנוסף למאמצים הפרטניים, בובר מדגיש את תפקידה של הקהילה בגאולת הרוע. קהילה המבוססת על דיאלוג, שבה חברים מזהים זה את זה בתור אתה, יוצרת סביבה שבה הרוע נוטה פחות לשגשג. בקהילה כזו, אנשים טוענים זה לזה על שמירת מערכות יחסים אמיתיות, וישנו מאמץ קולקטיבי לגאול את ההשפעות המזיקות של הרוע באמצעות אחריות משותפת וטיפול.

לבסוף, בעבור בובר הרוע אינו כוח בלתי ניתן לשינוי אלא עיוות יחסי שניתן לגאול באמצעות דיאלוג אמיתי ופעולה אנושית. גישתו לרוע מדגישה את כוחן של מערכות יחסים, את חשיבות החופש האנושי ואת הפוטנציאל לטרנספורמציה באמצעות קהילה. על ידי שחזור מערכת היחסים אני-אתה ושיקום הקשר עם האלוהי, הפרטים והחברות יכולים להתגבר על הפרידה והניכור שמובילים לרוע. באמצעות תהליך זה, בובר מציע חזון מלא תקווה שבו ניתן לשנות את הרוע, ולרפא את השבר של העולם.