הויכוח אודות הגלובליזציה

סיכום: הויכוח אודות הגלובליזציה

מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

מבוסס על:

Held David and McGrew Anthony- "The Great Globalization Debate"

הגלובליזציה החלה בשנות ה- 60, והיא מגדירה את תקופתנו היום. מקינדר, מכיר בכך שהמודרניזציה מתערה בכל העולם. הבעיה הגדולה בתופעת הגלובליזציה היא שהיא הינה חדשה ועדיין אין לה תכונות ומאפיינים.

יש שתי קטגוריות מרכזיות:

1. הגלובליסטים-  מאמינות שהגלובליזציה היא התפתחות היסטורית משמעותית.
2. סקפטיים- אנשים שרואים את הגלובליזציה כבעלת מבנה אידאלוגי או מיתי עם הסבר ערכי שולי.

תפיסת הגלובליזציה

גלובליזציה היא פעולה בעלת יכולת השפעה מרבית, פעולה במקום אחד יכולה להשפיע במקום מרוחק ממנו. גלובליזציה יכולה להימדד בתחומי מסחר, הון ואנשים ברחבי כדור הארץ, כל אלה ממוסדים בעזרת סוגי תשתית שונים:

פיסיקלית- תנועה של מערכת כלכלית.

נורמטיבית- בעזרת סחר של חוקים ונורמות.

סימבולית- אנגלית לשון בינלאומית, ודוברי שפות שונות משתמשים בה בכדי לתקשר.

גלובליזציה מציגה מעבר משימוש בפעולות בין אזוריות לפעולות בין יבשתיות.

התוצאה של תופעה זו היא שההדף של כל פעולה דיפלומטית היא רחבת היקף.

גם בקנה המידה אזורי (כדוגמת: זכויות אדם), יכולה להביא להתערבות בינלאומית.

ההתפתחות של הגלובליזציה אינה מבטיחה חברה עולמית חדשה, או לחלופין גל שנאה מתפרצת כלפי זרים. חלק גדול מהעולם אינו מושפע כלל מהגלובליזציה, מה שמראה שהגלובליזציה אינה תהליך אוניברסאלי.

הסקפטיים, מוצאים שהגלובליזציה אינה משביעת רצון בשל החוסר בהשפעה אוניברסאלית, "אם זה אינו גלובלי זה אינו גלובליזציה".

סיכום הדיון בגלובליזציה

א.         קונספט 

          1.         הסקפטיים טוענים כי אין בכלל גלובליזציה, ומה שבעצם יש זה יחסים בינלאומיים, אינטראקציה בין האינדיבידואלים, אך המילה גלובליזציה אינה נכונה משום שאינה מתקיימת בכל חלקי הגלובוס, ויותר מזאת ישנם עוד ועוד קבוצות אנטי הנלחמות נגד תופעת הגלובליזציה.

          2.         הגלובליסטיים טוענים שהגלובליזציה אמיתית משום שיש הוכחות לשינוי מבנה המערכת. העולם מעוצב ע"י רשתות החוצות לאומים ןתרבויות ומביאות לכולם את היכולת לקיום ולקשר עם כל השאר.

אומנם יש קונפליקטים, אך ישנם גם ארגונים שוחרי שלום.

ב.         עוצמה

          1.         הסקפטיים טוענים כי מדינות הלאום הן השחקניות הדומיננטיות במערכת , ויש להן היתר שליטה כעל פני אזרחיהן יותר מלכל גוף אחר, כיום הן יותר דומיננטיות מאשר כל תקופה אחרת בהיסטוריה. הפוליטיקה הלאומית חשובה כיום יותר מכל תקופה אחרת מאז שנוסדו המדינות. Intergovernmentalism  – ארגונים בינלאומיים המורכבים מנציגי מדינות לאום, אשר מחליטים החלטות המבוססות על הסכמה משותפת.

          2.         הגלובליסטיים, טוענים כי ישנה ירידה בכוחן של מדינות הלאום בתחמי חוקי המדינה, אוטונומיה ולגיטמיות. עד היום מדינות הלאום היו יותר הומוגניות, אך היום יש בעיה של מספר לאומים במדינה. תקנות האו"ם לגבי מיעוטים וסובלנות לקבוצות אתניות פוגעות באחידות מדינות הלאום. הוכחה לכך מצויה בתאגידים בינלאומיים שגדלים ומתפתחים בעידן הגלובליזציה, משום שמדינת הלאום אינן חזקות דיין בכדי להתמודד עם הפערים של אותן קבוצות.

ג.          תרבות.

          1.         הסקפטיים, אומנם הזהות הלאומית התחילה רק במאה ה-18, היום ישנה התעוררות של תחושה לאומית וזהות לאומית, הנוגדת את הגלובליזציה. היום, גאווה ואמנות לאומית גורמת להרבה מדינות לצאת האחת מול השנייה בצורה אגרסיבית יותר מפעם.

          2.         הגלובליסטיים, יש הטוענים כי יש יותר מידע גלובלי. הקפיטליזם מעודד יותר ערבוב ופתיחות של תרבויות, המתגברים מעל  רעיונות פוליטיים.האנשים רוצים להבטיח שליטה על חייהם, למרות ההבדלים הבינלאומיים. החופש לעשות כך מגיע אך ורק תודות למערת הגלובלית. המודרניזציה עזרה גם לצמיחתה של תרבות חדשה, קבלתה של התרבות האמריקאית היא הוכחה לכך. חברות החליפו את מדינת הלאום כמפיצת תרבות גלובלית, גם הממשלות מושפעות מתהליכים אלו והן יוצרות קשרים עם חברות אלו. יש גם חברות הדואגות לאינטרסים בינלאומיים מעבר לתחום ההתעניינות של המדינות. למשל: "גרינפיס". Hybridization- אינטראקציה של תרבויות שונות.

ד.         כלכלה

          1.         הסקפטיים טוענים כי הכלכלות העולמיות אינן מתמזגות בצורה טובה, יש התפתחות של גושים תרבותיים, אפילו תאגידים כלכליים מעדיפים לפעול קרוב לבסיס התרבותי שלהם. בנוסף, קבוצות הומוניטריות שונות מעדיפות לפעול בנפרד מהשוק הגלובלי. ישנו פער ההולך וגדל בין מדינות הצפון ומדינות הדרום, ישנו כמובן אימפריאליזם מהסוג החדש, בעזרת ניצול כלכלי של מדינות הדרום.

          2.         הגלובליסטיים אומרים הדחף למידע גלובלי ולשוק חופשי. בעולם של היום הגודל של השוק גדולה בהרבה, מגודלו בעידן השלום הקודם,(1871- 1914).הכלכלה היום יותר פתוחה, ושואפת להגיע אל העולם השלישי. בנוסף יש תלות בין השווקים של יפן, ארצות הברית ואירופה.                                                       ישנה כלכלה טראנסאינטרנציונלית, בה האינטרסים של הכלכלות הגדולות תלויות זו בזו, יותר מאי פעם. תאגידים בין לאומיים,מחזיקים היום כ 20 אחוז מהתוצרת העולמית, וכ 70 אחוז מהסחר העולמי.

ה.         שיוויון 

          1.         הסקפטיים- ה"ניו-דיל" המוצעת על ידי הגלובליזציה הינה אוטופית. במקום שוק עבודה גלובלי, נוצרת היפרדות בין הצפון אל הדרום של הולם. ישנם סקפטים הטוענים שכדי לסיים את העוני העולמי הזה צריך, סדר עולמי סוציאליסטי.הסקפטיים הריאליים יותר טוענים כי הפער העולה בין השכבה העשירה לשכבה הענייה היה תמיד, וישאר תמיד,ואף יגדל.הממשלות הלאומיות הן הכוח היחידי היכול להשוות בין המעמדות השונים על ידי יצירת מדיניות כלכלית יציבה.

          2.         הגלובליסטיים טוענים כי החברות הופכות לא- שיוויוניות ודורשות שינוי, הדרך היחידה להגיע לשינויה מיוחל היא דרך מדינייות של שינוי, התואם לחברות טראנסאטלנטיות, עם שיתוף פעולה גלובלי.אדם יכול להפוך לטראנס לאומי ללא פגיעה בפלורליזם או באוריינטציה פוליטית, בגלובליזציה ישנם מנצחים ומפסידים,  בחמישים שנה האחרונות העוני ירד יותר מאשר בחמש מאות השנים שלפניו. אך ללא ביותה של הכלכלה הגלובלית, האדם ידרדר לברבריות מסוג חדש. הכלכלה הלאומית, כבר אינה עומדת ברשות עצמה, ומשום כך יש הריסה של מעמדות וחוקים פוליטיים היסטוריים, והגעה לרמות שיוויון חדשות.

ו.          סדר   

          1.         הסקפטיים-  ישנן חברות בינלאומיות חדשות של מדינות,אך  קונפליקטים בין מדינות עדיין נמשכים.הבעיה החשה היא ההתמקדות בצרכים של, חברות , מדינות וקהילות, אך התרחקות מצרכי האינדיבידואל.

          2.         גלובליסטיים-  טוענים כי יש ממשל גלובלי מרובה רבדים. חבר ה אזרחית גלובלית, מורכבת מארגונים וולונטריים חברתיים ואזרחיים, ומוסדות שקובעים את הבסיס לתפקוד החברה. קוסמופוליטיות- הרעיון שכל ההומאניות, שייכת לקהילה חברתית, ערכית יחידה.

מסקנות

סקפטיים- מתמקדים בכך שאינטרסים  לאומיים ומסורות תרבותיות שונות, מרחיקים אנשים מהגלובליזציה.

גלובליסטים- מתמקדים בצמיחה הכלכלית הגדלה של הגלובליזציה.

שניהם מסכימים על:

1)        הייתה התפתחות כלכלה שיתופית,בשנים האחרונות.

2)        אתגרים לאומיים וגלובליים, בין אם הם פוליטיים , כלכליים או תרבותיים, שיבשו את ההיררכיה  הישנה ויצרה, הזדמנויות ופריבילגיות, לאנשים שלא נהנו מהם קודם.

3)        ממשלות נאלצות להתמודד עם בעיות גדולות והולכות של מזון,או הלבנת כספים, שכיום הן אינן מסוגלות לפתור.

4)        נוצרו ארגונים חדשים כמו האיחוד האירופי וארגון הסחר העולמי כמוסדות כלכליים בינלאומיים, שעבודתם היא לחשוב, מהן הנחיות שעליהן לתת ואיזה אינטרסים עליהן לשרת.

5)        התפתחויות אלו דורשות עוד מחקר.