מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: אורי רם/בין הנשק והמשק – גלובליזציה ומדינת הלאום


מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: 
אורי רם/בין הנשק והמשק – גלובליזציה ומדינת הלאום

ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים

אורי רם מתאר כיצד החברה הישראלית בשנות ה90 נמצאת במשבר עמוק והופכת מחברה אחת למצבור קהילות ומיטלטלת בין קצוות מנוגדים.

גלובליזציה ומדינת הלאום: עולמקומיות

עולמקומיות מוצע כפירוש לצירוף גלובלי ומקומי, זהו הכינוי למצב הפוסט מודרני החדש המתהווה בשלהי המאה העשרים, בו מגמות עולמיות ומקומיות מחלישות את יח' הארגון והזהות המרכזית של המצב המודרני הקודם – מדינת הלאום. המגמות הגלובליות הן מגמות על ששוחקות את מדינת הלאום מלמעלה (טכנ', פיננסיות, תקשורתיות וכו'), המגמות המקומיות הן מגמות הנגד השוחקות את מדינת הלאום מלמטה (הזדהויות תת לאומיות, אתניות, גזעיות, לאומניות וכו').

הכוח המניע של התהליכים המתוארים הוא הגלובליזציה, תהליך כלכלי וטכנולוגי. הלוקליזציה היא תגובת הנגד המופיע במישור תרבות ושייכות. המושג גלובליזציה מאתגר את מושג ה"חברה" בעלת הזהות והגבולות המוגדרים.

עמנואל ולרשטיין הציע לחשוב על "חברה" כיחידה שחליפין חיוניים מתקיימים בה ולכן מדינת הלאום היא יחידת משנה בתוך מערכת עולמית בלתי שוויונית. במערכת זו ההתפתחות הכלכלית, המבנה החברתי ודפוס המשטר נובעים ממערכת היחסים הכוללת ומן המיקום היחסי בתוכה. כך המדרג המעמדי התוך-חברתי של מרקס (הון, עבודה ומעמד בינוני) שודרג ע"י ולרשטיין לרמה העולמית כמדינות ליבה, שוליים ורובד ביניים.

גידנס מציע מנק' מבט וובריאנית המדגישה את אמצעי השליטה, לחשוב על התנאים המקשרים נוכחות והיעדרות בפעולה חברתית. הדינאמיות של המודרניות נובעת מהיכולת לקיים יחסים חברתיים בין נוכחים ונעדרים.  כלומר, גידנס מגדיר את הגלובליזציה כ"המרצה של יחסים חברתיים כלל עולמיים תוך כריכה יחד של מקומות מרוחקים באופן כזה שהתרחשויות מקומיות מעוצבות ע"י אירועים שמתרחשים במרחק קילומטרים רבים ולהיפך.

המגמות הגלובלית והלוקאלית שוחקות את מדינת הלאום בשני מרכיביה:

  1. המדינה נשחקת משום שגבולותיה הטריטוריאליים חדירים ל"אותות" הזורמים בערוצי הרשתות העולמיות.
  2. הלאומיות נשחקת משום שקיבועיה האידיאולוגיים נבקעים ע"י מסרים מבחוץ וע"י זהויות מבפנים שאינם ניתנים לעצירה/להכנעה (או שהם כן ניתנים אך במחיר גבוה של דיכוי אנושי ופיגור חברתי).

החפיפה בין השתיים מתרופפת. מדינת הלאום נתונה בלחץ בין אלו השוברים אותה ליחידות פנימיות קטנות ממנה.

את המגמות המשלימות, מנוגדות הללו של "עולם" ו"מקום" ניתן לתאר במושגיו של בנג'מין ברבר, "עולם המק" (מותגים צרכניים עולמיים) ו"עולם הג'יהאד" (מלחמות הקודש הפונדמנטליסטיות). המציאות החברתית שהמקוורלד יוצר היא הסיבה לשגשוג הג'יהאד ומצידו הג'יהאד משגשג בשל אמצעי הביטוי וההפצה שהמקוורלד מספק לו, הם מייצרים האחד את ניגודו וזקוקים זה לזה.

הפוסט הגלובלי והניאו לוקאלי משורגים זה בזה, פן אחד שואב את הלגיטימציה שלו מה"חדש" ופן אחר שואב את הלגיטימציה שלו מה"ישן". השילוב הנגדי הוא המאפיין את תקופתנו בה מתחוללות מצד אחד האחדה חסרת תקדים של החברות האנושית עד לכדי יצירת חברה אנושית אחת (כמצב מבני חדש) ומצד אחר התפרקות החברות האנושיות לקבוצות זהות מבודלות אם לא בדלניות.

לגלובליזציה יש השלכות מרחיקות לכת על המשטרים הפוליטיים ועל המערכות החברתיות. השלכות אלו נוגעות בדמוקרטיה, מצד אחד האוניברסיליזציה הקפיטליסטית מפרקת את הזהות הקיימת בין המדינה ללאום ומנשלת את הלאומיות מבכורתה הזהותית ובכך היא הגורם המשמעותי היחיד בקידום הדמוקרטיה בזמננו. מצד אחר הוא גורם המאיים על הדמוקרטיה כיון שהמוסדות הדמוקרטיים הקיימים התפתחו במדינת הלאום והם מותאמים אליה. לכן מהחלשת המדינה הדמוקרטית נובעת החלשת הדמוקרטיה. הדמוקרטיזציה הגלובליסטית היא אזרחית ופוליטית אך היא אינה חברתית וברוב המקרים אפילו אנטי חברתית.

הג'יהאד הוא מגמת התלכדות ובדלנות, הוא צורף קהילות דם המבוססות על שנאה והדרה. המקוורלד הוא מגמה של ביזור והכללה אך אלו מבוססים על שווקים שאדישים לגמרי לצרכי הציבור ולצד החברתי הבסיסי.

לגלובליזציה יש גם השפעות על המבנה החברתי ועל המדיניות החברתית, התוצאה היא גידול בפערים המעמדיים וקיטוב גובר בין עשירים לעניים הן במרחב העולמי והן במגזר הלאומי.

במדינות הקפיטליסטיות המתועשות התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה התאפיינה בהתפשטות דגם מדינת הרווחה, היא התבססה על הסדר בין שלושה מוקדי כוח גדולים: ממשלה, איגודי מעסיקים ובעלי ההון והאיגודים המקצועיים שייצגו את מעמד השכירים. הסדרים אלו התבססו על הבטחת תעסוקה מלאה, שכר סביר, רשת ביטחון סוציאלית ויציבות ביחסי העבודה. המשבר הכלכלי בשנות ה 70 ועלייתם של משטרים שמרניים סימנו תפנית ניאו ליברלית שמשמעותה צמצום המעורבות הממשלתית במשק, החלשת האיגודים המקצועיים וכרסום בתקציבים חברתיים.

הסיבה הראשונה לכך היא האחדת השוק העולמי לכדי משק אחד מבחינת ההון, ההון מתנייד למקומות בהן יש היצע עבודה זול וסביבת מיסוי נוחה. הסיבה השנייה היא התפתחויות טכנולוגיות שמגבירות תפוקה ומאפשרות ל"שחרר" חלק מכוח העבודה. אם כן התרחש מעבר ממדיניות המבקשת לקדם את הרווחה החברתית של העבודה במסגרת מדינת הלאום למדיניות המעודדת יזמות, רווחיות ותחרותיות של ההון במרחב העולמי.

מבנה חברתי פורדיסטי – מבוסס על איזון יציב בין ייצור לצריכה. מבנה חברתי פוסט פורדיסטי – מבוסס על תחרות מואצת על הרווח השולי.

העולמקומיות מצד אחד בהחלשת הזהות הלאומית ע"י חיזוק הזכויות האנושיות האוניברסאליות היא מרחיבה את מעגל ההשתתפות האזרחי הדמוקרטי. מצד שני בהחלישה את המדינה ואת העבודה לעומת ההון היא מצמצמת את מעגל האחריות הציבורית והדמוקרטית. כך תחת הצורה החברתית שאפיינה את העולם לאחר מלחמת העולם השנייה נוצרת משנות השמונים מערכת עולמית חדשה ומקוטבת שהמגמות המובילות בה הן גלובליזציה קפיטליסטית מצד אחד ותגובות אנטי לוקליסטיות, שוביניסטיות וקסנופוביות מצד שני.

אורי רם/בין הנשק והמשק -גלובליזציה ופוסט ציונות

אורי רם/בין הנשק והמשק -השלכות כלכליות של הגלובליזציה

 אורי רם/בין הנשק והמשק -הגלובליזציה וסתירותיה

מועדון 27 – מיתוס או מציאות?

מה משותף לג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, איימי וויינהאוס? והאם בשביל תהילת עולם צריך למות צעיר? מיתוס מועדון 27

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: