מבוא ליחב”ל: מלחמה – אסטרטגיה, טקטיקה וביטחון לאומי

מבוא ליחב”ל: אסטרטגיה, טקטיקה וביטחון לאומי

מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים

אסטרטגיה – ניהול מלחמה. טקטיקה. שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של הלוחמה. המונח אסטרטגיה נגזר מהמילה היוונית סטרטגוס שמשעה גנרל או מצביע. במובן זה רואים באסטרטגיה את הידע של המצביא, או את מה שמקובלת לכנות היום בשם אמנות המלחמה. האסטרטגיה עוסקת בתכנון וניהול מערכות צבאיות, תנועתם ופריסתם של כוחות צבאיים ובמיוחד שיטות להטעיית האויב.

היא מופשטת, מוגדרת על ידי בודדים [הדרג הבכיר] – מקבי ההחלטות. מתייחסת למערך כוחו ולמערכת כולה. הצבת היעדים ארוכי הטווח ותכנון אופן הפעולה הכולל ומטרותיו.

האסטרטגיה בישראל עד 1967 – אם תוקפים את מדינת ישראל, כמה שיות מהר להביא את הלוחמה לשטח האויב כי אם נלחם על השטח שלנו ונפסיד אותו, מדובר באיום מוחשי על קיום מדינת ישראל.

טקטיקה – אופן ההוצאה לפועל של יעדים במצב עימות. לדוגמא במלחמה – בחירת אופן פעולה קונקרטי במטרה לזכות בניצחון בקרב ספציפי. כך למשל ישנה אפשרות שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה – אי הגשת היעדים במהלך הכולל של העימות מכך נגזר הביטוי "ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה". מדובר באמצעים, היא מוחשית ומעשית. הטקטיקה צריכה לשרת את האסטרטגיה.

למלחמה יש אסטרטגיה אחת אך יכולות להיות כמה טקטיקות.

בתקופת ההשכלה אמרו שיש כללים אוניברסאליים קבועים תמיד, מה שהוכח כלא נכון באסטרטגיה. [ובעוד תחומים אחרים]

קלאוזביץ– כתב 9 כרכים על המלחמה. כשהוא הגיע לפרק על ההתקפה נוצר דיסוננס. בשבילו האסטרטגיה – להביא את כל הכוחות אל הקרב, לא ניתן לתכנן מה יהיה בטבע, אילו שינויים יקרו.

מייסדו של תחום העיסוק והמחקר המזוהה על ידינו כיום כאסטרטגיה צבאית מודרנית. הוא הגדיר את האסטרטגיה כ"שימוש בקרבות צורך סיום מלחמה". הוא טען כי המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות. ומשתי טענות אלו ניתן לומר כי הוא הציב את המטרות והיעדים הפוליטיים והמדיניים מעל ליעדים הצבאיים, שכל מהותם הוא לסייע בהשגת היעדים המדיניים.

מלחמה טוטאלית – מלחמה כוללת או מלחמה טוטאלית הינה מלחמה בה משתמשים בכל אמצע לחימה ובכל המשאבים העומדים לרשותה של מדינה ללא הגבלות על מנת לחסל לחלוטין את התנגדות האויב. במחמה זו אין הבל בין לוחמים לא לוחמים שגן כל האנשים מאותה המדינה חיילים ואזרחים כאחד נתפסים כנוטלים חלק במאמץ מלחמתי פעיל. עדויות על מלחמות כוללניות קיימים משחר ההיסטוריה האנושית אך רק באמצע המצאה ה19 הוגדר המושג לראשונה כבוד נפרד של מלחמה [ע"י קלאוזוביץ].

  • תיעוש צבאי שמטרתו לשרת את המאמץ המלחמתי
  • אידיאולוגיה שמטרתה לשרת את הצדקת המלחמה.
  • מלחמה המשרעת על שטח רחב הכולל את הארץ כולה.

טבעה המשתנה של המלחמה: מלחמות העולם

  • מלחמת העולם הראשונה – אופי המלחמה השתנה – טכנולוגיה, נשק, מפעלים, כלכלה – לפתע העורף והאזרחים העובדים במפעלים הופכים להיות מטרות לגיטימיות ריכוז גדול של תושבים בערבים – נשק משמעותי במהלך המלחמה. מצור על ערים וכו'. בעקבות אופייה מתפתחות נורמות מוסריות ומשפט בינלאומי.
  • מלחמת העולם השנייה – בואו לעולם של הנשק הגרעיני. ניגוד משווע בין המוגבלות האנושית של האדם ומועדותו לטעות, לבין אי המוגבלות של תוצאותיו. האסטרטגיה הפכה להיות אומנות מניעת המלחמה או אי המלחמה, ואז התפתחו תיאוריות של הרתעה ואכיפה (שתיהן לא שימוש בכוח)

הרתעה – יכולתו של צד א' למנוע מצד ב' לעשות משהו שאלמלא צד א', צד ב' היה עושה אותו. כלומר הצד המאתגר רוצה לשנות את הסטאטוס קוו ואילו הצד המרתיע רוצה שהסטאטוס קוו ישמר. לכן הוא מפזר איומים כובל את עצמו להתחייבות (אמינות, תקשורת, שחיקת הרתעה וכו' ראה גם דוקטרינת ההרתעה)

אכיפה – יכולתו של צד א' לגרום לצד ב' לחזור בו מפעולה שעשה ללא שימוש כוח – אולטימטום. אכיפה משלמה את ההרתעה.

ביטחון לאומי – שלל המרכיבים המקנים למדינה ולתושביה הגנה מפני איומים חיצוניים, מצד מדינות זרות ומצד ארגוני טרור. ביטחון לאומי הוא יכולה של אומה להגן על ערכיה הפנימיים מפני גורם חיצוני. הטחון הלאומי הוא העיסוק בהגנה על קיום המדינה על חיי תושביה על שלמותה הטריטוריאלית, על עצמאותה, על בטחון הפנים שלה, על מעמדה בעולם, על המאזן הדמוגרפי, על התפיסה האידיאולוגית ועל הביטחון היומיומי בגבולות.

אמצעים לשמירה על הביטחון הלאומי כוללים:

  1. קיומם של כוחות מזוינים.
  2. קיומם של גופי מודיעין על מנת לאפשר הרתעה.
  3. קיומם של גופי הגנה אזרחית השומרים על שלום הציבור.

הגורמים העיקריים העוסקים בביטחונה של מדינה הם משרד הביטחון והצבא שלצדם או במסגרתם פועלים גורמים נוספים כדון גופי מודיעין, תעשיות ביטחוניות ועוד.

חוסן לאומי – יכולתו של עם לעמוד איתן אל מול אתגרים ברמה הלאומית המשבשים את אורחות חייו וא מסכנים אותו לאורך זמן. חוסנה הלאומי של אומה הוא מושג רחב ואיננו מתבטא בכוחה הצבאי בלבד. חוסן לאומי הוא הרוח שמאחורי החומר הוהכוח המאפשר לאומה לעמוד על שלה, לעתים תוך מאבק או במצבים קשים בהם נדרשת האוכלוסייה לשלם מחיר.

מלחמות בלתי סדירות: טרור, גרילה והתקוממות עממית.

ראו גם:

עת מלחמה: 27 ציטוטים מעוררי מחשבה על מלחמה

16 ציטוטים מהתנ"ך על מלחמה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: