16 ציטוטים מהתנ"ך על מלחמה

הרבה מלחמות יש בתנ״ך — מלחמות של עמים וממלכות, וגם מלחמות של פחד, כבוד, נקמה ותקווה. אלוהים אמנם “אוהב שלום”, אך המקרא אינו נרתע מן המלחמה: הוא מצייר אותה כמציאות היסטורית, כאתגר מוסרי, ולעיתים גם כמטאפורה לכוחות גדולים מן האדם. בעמוד זה אספנו פסוקים יפים ומעניינים מן התנ״ך על מלחמה: תיאורי עוצמה ואימה, שברי קינה, קריאות לגיוס, לצד חזון מפורסם של הפיכת חרבות לאתים. (לצד הפסוקים עצמם הוספנו הקשר קצר כדי להבין מה עומד מאחורי המילים.)

 

מלחמה ותיאולוגיה: “איש מלחמה”

“ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה; ה׳ שְׁמוֹ.” שמות ט״ו, ג׳

פסוק שמקפל תפיסה חריפה: כוח אלוהי שמתגלה גם בשדה הקרב. לא רק נחמה רוחנית, אלא עוצמה היסטורית.

 

 

גבולות ואתיקה של מלחמה

“רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא — אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ; וּבָנִיתָ מָצוֹר… עַד רִדְתָּהּ.” דברים כ׳, כ׳

אפילו במצור יש גבול: “בל תשחית” כעיקרון מוסרי שמציב ריסון בתוך האלימות.

 

 

קינה ושבר: מחיר המלחמה

“אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים; וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה.” שמואל ב׳ א׳, כ״ז

שורה שמצמצמת תהילה לשבר: בסוף נשארת הקינה על הנופלים — ועל מה שאבד איתם.

 

 

נבואה ורעש הקרב: קולות ההיסטוריה

“קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב… ה׳ צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.” ישעיהו י״ג, ד׳

תיאור כמעט קולנועי של גיוס אימפריות: המלחמה כגל היסטורי שמתרומם מרחוק ומתקדם.

 

“מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה… כִּי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי — תְּרוּעַת מִלְחָמָה.” ירמיהו ד׳, י״ט

המלחמה אינה רק “שם בחוץ”: היא חודרת לגוף. זהו פחד שקודם למחשבה, רעש שמרעיד את הקרביים.

 

“קוֹל מִלְחָמָה בָּאָרֶץ; וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.” ירמיהו נ׳, כ״ב

משפט קצר שמסכם אסון: “קול מלחמה” הוא כבר “שבר גדול” — מציאות שמתרסקת.

 

“כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן… וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן; וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.” יואל ב׳, ז׳

תיאור של צבא ככוח מאורגן, בלתי־נעצר: משמעת ותנועה קדימה בלי סטייה.

 

“קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם: קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה… יִגְּשׁוּ… יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה.” יואל ד׳, ט׳

“לקדש מלחמה” הוא ניסוח מטלטל: גיוס טוטאלי שמעניק אלימות לגיטימציה טקסית־ציבורית.

 

 

תהלים: ביטחון, פחד ומלך הכבוד

“מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה׳ עִזּוּז וְגִבּוֹר; ה׳ גִּבּוֹר מִלְחָמָה.” תהלים כ״ד, ח׳

תהלים הופך מלחמה לדימוי של עוצמה: מלכות שמוגדרת גם בכוח להכריע.

 

“אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה — לֹא יִירָא לִבִּי; אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה — בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.” תהלים כ״ז, ג׳

זהו פסוק על עמידה תחת איום: אמונה שמבקשת להחזיק את הלב יציב גם כשהמציאות מסתערת.

 

 

תחבולות ותכנון: חכמה מעשית

“מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן; וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה.” משלי כ׳, י״ח

המלחמה כאן אינה רק אומץ — אלא תכנון, ייעוץ, והבנה שהכרעה תלויה גם בשכל קר.

 

“סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה; וְלַה׳ הַתְּשׁוּעָה.” משלי כ״א, ל״א

שילוב של אחריות וביטחון: התכונן ככל יכולתך — אבל דע שגם הכוח אינו כל הסיפור.

 

“כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ.” משלי כ״ד, ו׳

תוספת חשובה: לא “גאון יחיד” — אלא ריבוי עצות. חכמה קולקטיבית כמפתח לניצחון ולהישרדות.

 

“שִׂים עָלָיו כַּפֶּךָ; זְכֹר מִלְחָמָה — אַל תּוֹסַף.” איוב מ׳, ל״ב

משפט שמנפץ רומנטיקה: מי שטעם מלחמה — זוכר ולא ממהר לחזור עליה.

 

 

עת מלחמה ועת שלום

“עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא; עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.” קהלת ג׳, ח׳

קהלת מתאר את התנודות של החיים: לא אידיאליזם טהור, אלא מבט מפוכח על עונות אנושיות ומדיניות.

 

 

חזון השלום: ללמוד לא עוד מלחמה

“וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם… וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת; לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב — וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.” ישעיהו ב׳, ד׳

אולי הפסוק המפורסם ביותר על שלום: שינוי חומרי־ממשי של הכלים עצמם — חרבות לאתים — כדי להפוך אלימות לעבודה ופרנסה.