גרמניה הנאצית: השקפת עולם ו"גלייכשלטונג" אידיאולוגית

גרמניה הנאצית: השקפת עולם ו"גלייכשלטונג" אידיאולוגית

• המוני העם הגרמני קיבלו את הנאציזם מרצון, ללא צורך בכפייה את ה"גלייכשלטונג" בתחום חיי הרוה בנכונות גדולה מאשר בתחומי המדיניות והחברה.  הסיבות לכך: א. היטלר והנאצים השתלבו במסורת ארוכת שנים של מחשבה מדינית בגרמניה ואין לראות בהם תופעה מקרית או תאונה בלתי מובנת כי אם "מצב גרמני". ב. ייחוס חשיבות מועטה מדי לפוליטיקה וחשיבות מופרזת לסדר. העלו אותו אל מישורי התרבות והפילוסופיה ובכך נתנו לו הצדקה מוסרית.
• סיבות נוספות להצלחה זו:  מנגנון תעמולה ומישטור מהיר של חיי התרבות + תמיכה מחוץ למפלגה של סופרים, אמנים פרופסורים ואנשי כנסייה.
• שכבת המשכילים הגרמנית נרצחה, מה שהחליש את המדע והתרבות, ואנשי רוח רבים שהעזו למתוח ביקורת על המשטר גורשו. אנשי הרוח שנותרו בגרמניה השלימו עם קני המידה הערכיים לאידיאולוגית הכוח הלאומנית.  כל אלו אפשרו את שלטון היחיד של הנאצים.
• לאידיאולוגיה ככלי שרת בידי המדיניות, ולשגשוגן של תורות הבל, בייחוד בתחום המדיניות הגזענית, יש משקל עצום בפוליטיקה הנאצית.  במיוחד במדיניות כלפי היהודים.
• "מיין קאמפף" וכתבים גזעניים-אימפריאליסטים-קיצוניים אחרים הופצו במיליוני עותקים. בין הרעיונות המרכזיים בכתבים אלו היה עקרון המנהיג, גיוס מילטנטי ואידיאולוגי של כל הכוחות למען ביצור שלטון אדנות מלוכד ויעיל, הקמת אימפריה לאומית-גזעית בעלת מהרחב מחיה בלתי מוגבל וזכותו של הגזע העליון לשלוט בגזע הנחות.
• מיזוג זה בין חיי רוח למהפכה לאומית היה מדהים בעיקר בגלל הכניעה העיוורת לתביעת הבלבדיות שלא הייתה פרוצה לערעור כלשהו.והוא התאפשר גם בגלל מרכיבים שהיו מושרשים בהיסטוריה הגרמנית:  א. לאומיות בעלת צביון כמו-דתי. ב. רעיון שליחות ה"רייך".
• הנאצים ראו צורך במתן חינוך פוליטי לאזרחים ברוח של אגואיזם לאומי בעל ערכים מוחלטים שאין לערער עליהם.
• הלכי הרוח השמרניים, האוטוריטאריים, האנטי דמוקרטים, הלאומניים והאי רציונליים שגרמו לאנשי רוח רבים כל כך לנהות אחר הנאצים:

א.      כל אדם יכול להתקיים רק מכוח השתייכותו לאומה

ב.      האומה ניצבת מעל לאינטרסים של כל קבוצה

ג.        חוזקה של האומה נגזר מאחדותה

ד.      הסוציאליזם האמיתי מאחז את המעמדות זה לזה, במקום להפריד ביניהם

ה.      במקום ליברליזם ומרקסיזם – אידיאליזם לאומי

ו.        במקום זכויות אדם ואזרח – החובה, הנאמנות והמשמעת של אנשים צייתנים

ז.       במקום הפלורליזם האינטרסנטי – מדינת המנהיג המאוחדת והשלמה שהיא לבדה מסוגלת לגבור על חולשות שנובעות מפיצולה הפנימי של גרמניה במשך מאות שנים, ולהבטיח מירב העוצמה כלפי חוץ.

• לטובת הוכחת תורת העליונות הלאומית-גזעית, גוייסו תורות חברתיות-בילוגיות בדבר "מלחמת הקיום" כפי שהגדירו אותה הסוציאל-דרוויניסטים.
• מלחמת העולם הראשונה הייתה היסוד המכריע במסכת רעיונותיו של היטלר שבעיקרה מעתיקה את עולם המונחים והערכים הצבאיים לתחומי החברה והתרבות. ואכן הארגון הצבאי והכמו-צבאי (ס"ס), היה ליסוד ארגוני ורעיוני והוא יושם בכל שטחי החיים הפוליטיים והסוציאלים.
• אולם נקודת המוצא האמיתית של האידיאולוגיה הנאצית הייתה בתורת הגזע. האנטישמיות הגזענית, שהיו לה סימוכין "מדעיים" ו"פילוסופיים" (יצירות הבל של קלאוס, גינתר ורוזנברג), תורגמה לשפת מעשה. זכות העליונות ה"טבעית" של הגזע הנורדי שבמרכזו העם הגרמני מול "המגיפה היהודית העולמית", והיהודי כ"יצור טפילי" וכהתגלמות הרע. האויב המוחלט שהמשטר נזקק לו על מנת לגייס נגדו את כל הכוחות הפוליטיים והחברתיים.
• שלילת זכויות האזרח מהיהודים נקבעה כבר במצע המפלגה. עוד לפני שעלה הנאציזם לשלטון היו פרעות אנטישמיות ומאז 1933 נרדפו היהודים באורח שיטתי.  מה שהחל כחרם על היהודים, עבר לחקיקת חוקי "טיהורים" ונגמר בהשמדתם.
• עד אפריל 1934 הודחו ממשרותיהם מאות מרצים באוניברסיטאות, אלפי עו"ד, רופאים, פקידים, שחקנים ומוסיקאים ממוצא יהודי.
• ב-33-34 נמלטו כ- 60,000 יהודים למדינות השכנות שלא ששו לקלוט אותם ועד 38 נמלטו כרבע מיהודי גרמניה מההשמדה העתידה לבוא.
• חוקי נירנברג (15.9.35) – העניקו את הלגליזציה הרשמית לאנטישמיות הביולוגית-גזענית. ביניהם היו "חוק אזרחות הרייך" ו"החוק להגנה על הדם הגרמני ועל הכבוד הגרמני" – אלו שללו את זכויות האזרח מכל מי שלא היה "בעל דם גרמני".
• נישואין ויחסי מין מחוץ לנישואין בין גרמנים ליהודים הוגדרו כ"בזיון הגזע", הגורר אחריו עונשי מאסר כבדים, ומאז 1939 גם גזר דין מוות.
• חוקים אלו הציבו את הרדיפות והאפילות על בסיס חוקי ושימשו נקודת מוצא חוקית להשמדתם העתידית של משוללי זכויות אלו.
• המיתוס האלים של תורת הגזע שימש לאחר מכן גם לשעבודם של העמים הכבושים במזרח אירופה.
• בגרמניה עצמה הונהגה מדיניות המשתמש באמצעי עיקור אכזריים ובתכנון לידת צאצאים "עדיפים מבחינה גזעית". (זוהי מדיניות "אויגניקה") – מדיניות שהכנסייה התנגדה לה כי הייתה כרוכה בפוליגמיה נורדית ובתי זונות מיוחדים לס"ס. לבסוף מדיניות זו הוגשמה רק חלקית. אך המתת "בני הגזע הנחות" שכונתה "המתת חסד" הקיפה רבבות בני אדם.
• שני ההיבטים המרכזיים למדיניות הגזע: 1. סטריאוטיפ היהודי כהתגלמות הרע שהכרח לרדוף אותו באורח שיטתי, מעין-דתי. 2. המונח "גזע" כפיקציה ומיתוס בו השתמשו הנאצים על מנת לגייס רגשות ואסוציאציות פסיכוטיות אצל הפרט ואצל ההמון.
• המטרה הייתה לתת צידוק מוסרי לדיכויים ולהשמדתם של קבוצות, מיעוטים או עמים בלתי רצויים: היהודים, הפולנים והרוסים, שהוגדרו כ"תת-אדם".
• על רקע מדיניות הגזע התנהל המישטור של מערכת החינוך, האומנות, הספרות והכנסייה. ובתחום התרבות באמצעות תעמולה מונפוליסטית.  האפשרויות היו "חינוך מחדש" או הרחקה מן החיים הציבוריים. תהליך זה התאפשר באמצעות מערכת מקיפה של מוסדות פיקוח וביקורת.
• השתלטות על רשות השידור שהייתה בעלת חשיבות תעמולתנית כבירה, מבחינת העיתונות, הנאצים הניחו לעיתונים לא-נאצים להתקיים (עד פרוץ המלחמה) אך אלו כמובן לא העזו למתוח ביקורת על השלטון, שהבטיח את תלותה החומרית של העיתונות בו.
• גבלס ב-34 ניסח את המושג "תעמולה טוטאליטרית" שאין תחום בתחומי החיים הציבוריים שיכול להימלט מהשפעתה. "לשכת הרייך לתרבות" שקמה בספטמבר 33 הטילה צנזורה ופיקוח על כל היוצרים בחיי הרוח. נעשה "טיהור" של כל הספריות וחנויות הספרים ותהליך של הריסת הספרות הגרמנית מבחוץ ומבפנים ע"י דחיקת רגליהם של הסופרים מן השורה הראשונה.
• מאז אפריל 1933 שוכתבו ספרים, פורסמו רשימות שחורות, ונשרפו ספרים בכיכרות העיר. פעולות אשר מטרתן הייתה להשתיק את אנשי הרוח הבלתי רצויים, ובעיקר את הסופרים מקרב המחנות ה"שמאלי", הדמוקרטי והיהודי. (היינריך היינה: "במקום ששורפים בו ספרים, יישרפו בסופו של דבר גם בני אדם")
• תחומים נוספים בהם התערב ואותם שינה המשטר הנאצי: מוסיקה (חירפו את המוסיקה הקלאסית-רומנטית וטיפחו את המוסיקה העממית ואת שירי הקרב), אומנות (יצאו נגד האסכולה המודרנית בציור ופיסול אותה כינו "אומנות מנוונת"), אדריכלות (הוקיעו את ה"באוהאוס" וטיפחו את האדריכלות הפוליטית.  היטלר: "התרבות מותנית מבחינה גזעית".

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו