מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים: הנאציזם

הנאציזם

הנציונאל סוציאליזם – רעיון שהעלה באש הרבה מאד רעיונות נאצלים של המודרנה והקידמה. הנאציזם היה מעין סתירת לחי למין האנושי.

תיאוריות שונות לגבי הנאציזם:

  1. ניתן להתייחס לתופעה זו כצורה רדיקאלית של הפשיזם.
  2.  יש תיאוריה שטוענת שהנאציזם הוא וריציה של תופעת הטוטליטריות שהתרחשה באירופה באותה תקופה כמו הפשיזם- משמעו ביטוי קיצוני של משטר, אחידות טוטאלית בכל ומחיקת הליברליזם.
  3. תיאוריות נוספות מתבוננות במקרה הגרמני כאל צירוף נסיבות היסטוריות – התבוסה המשפילה במלחמת העולם הראשונה והמשבר הכלכלי הגדול באירופה הולידו תופעה רדיקאלית מחרידה שהפכה לנאציזם.

כל תיאוריות אלו יוצאות מן ההנחה שהנאציזם יכול היה לצמוח בכל מקום- הנחה אוניברסאלית.

חלק גדול מהחוקרים יטענו לאשכול תיאוריות Zonder weg = "הדרך הגרמנית המיוחדת". תיאוריות אלו מתארות אפיונים מסויימים המיוחדים רק לחברה הגרמנית שבגללם הנאציזם יכול היה להתפתח רק בגרמניה ואם יתפתח שוב זה יקרה רק בגרמניה. אחד מהחוקרים הבודדים המצדדים בגישה זו הוא הסוציולוג הגרמני, ראלף דארנדורף, שערך סדרת תצפיות על החברה הגרמנית בהן העלה שורת מסקנות:

  1.  מנטאליות של נתינות – היסטוריה של שליטת אליטות בגרמניה יחד עם העובדה שגרמניה לא עברה מהפכה מלמטה אלא מלמעלה, יצרה מצב נוח להתפתחות תרבות נתינית ולא אזרחית. דפוס הפעולה המובהק של הנתיק הגרמני הנו ציות.
  2. בגרמניה חדרו אופני המחשבה הצבאיים גם לספירות האזרחיות.
  3. היעדר התייחסות לפוליטיקה ולחיים הציבוריים כמשחק. למשחק שני מאפיינים: 1. במשחק יש כללים ועל פיהם עובדים- בגרמניה הכללים לא היו מקובעים, לא קיבלו את כללי המשחק הדמוקרטיים. 2. ההבנה שפעם מנצחים ופעם מפסידים לא הייתה קיימת בגרמניה.
  4. היעדר מסורת דמוקרטית – הדמוקרטיה בגרמניה הייתה צעירה, וכשלא סיפקת את התוצאות המיוחלות, העם איבד את האמון בה. מנגד, המסורת השמרנית ששלטה קודם לכן הוכיחה עצמה בהיסטוריה הגרמנית, וכך נוצרה נסיגה חזרה לדפוסים הישנים.

מלחמת העולם הראשונה הנה אחד האירועים שמיוחסת להם חשיבות מהותית להבנת תהליך עליית הנאציזם. המלחמה התחילה בגרמניה בהתלהבות אדירה, שיצרה משבר ציפיות חמור ככל שההתקדמות הגרמנית נבלמה. ברגע שארה"ב הצטרפה למלחמה הבינה גרמניה שלא תנצח בה. הקיסר מינה לקראת סוף המלחמה את הגנרלים הינדנבורג ולודנדורף למעין מושלים צבאיים והוכרז על מצב חירום  בו הצבא שולט. בתקופה זוהצבא ניסה להתנער מאחריות לכישלון במלחמה. הציבור הגרמני לא ממש ידע מה קורה בחזית ולא ממש הבין שלחיילים אין תחמושת ושגרמניה עומדת בפני קריסה וכשנודע בגרמניה על הכניעה, זה נפל כרעם ביום בהיר עבור הציבור הגרמני. הצבא, שלא יכול היה להודות בכשלונו,היה שותף לתעמולה שהטילה את האחריות על הכניעה, על הדרג האזרחי-מנהלי- ממשלה, שרים וכו'…

לאחר המלחמה החיילים חזרו הביתה ונוצר תוהו ובוהו שלם בגרמניה. בשלב מסוים מודיעה המפלגה הסוציאליסטית בשם הפרלמנט על הדחת הקיסר ולא ברור מהו תוקפה של הודעה זו אך הקיסר מקבל את ההדחה ונעלם מהמערכת הפוליטית הגרמנית. אין משטר מסודר, אין מערכת פוליטית, אין כובש צרפתי /אמריקאי / בריטי בפועל שבאחריותו לדאוג לדברים הללו ומתחילים עימותים כוחניים ברחובות, מעין מלחמת אזרחים. במלחמת אזרחים זו החיילים שחקו תפקיד מרכזי. הם התארגנו בכנופיות שנקראו "הכוחות החופשיים" ולמולם עמדו כל מיני ארגונים מהפכניים.

אירועים בולטים בתקופה זו:

  1. ההתמרדות /התנקשות המפורסמת בברלין 1919- מרד של ארגון קומוניסטי מהפכני- ספרטקוס- במהלך המאורעות הללו נהרגו שני מנהיגי השמאל הבולטים באותה תקופה.
  2.  מרד הקאפ 1920- מרד של הימין שהצבא מסרב להתערב במרד זה ומי שמפזר אותו הם ארגונים מקצועיים.
  3. חבל הריין, 1919- היה  ניסיון של חבל זה לפרוש מגרמניה ולהקים בחבל מדינה עצמאית.

בבחירות 1919 שהתקיימו בסוף ינואר יצאו שלוש מפלגות חזקות:

  1. הסוציאל דמוקרטיים
  2.  הצנטרום- קתולים-דמוקרטים.
  3.  DDD- הליברלים, דמוקרטיים מתונים.

שלושת אלו היוו את התשתית לרפובליקת ווימאר שתחזיק מעמד 14 שנים עד התמוטטותה. מאחר וברלין שרויה במלחמת כנופיות קשה, כינוס המפלגות שנקרא ויימר מחליט על כינון חוקה. מדובר ברפובליקה מאד מתקדמת עם שיטת בחירות יחסיות שמשמעותה היא שעל כל 60000 איש יש נציג אחד, יצוג רחב מאד לשכבות השונות של החברה הגרמנית בפרלמנט- בית נבחרים שנותן ביטוי לכל הפנים השונות של החברה הגרמנית.

הבעיה הייתה שהיו 25 מפלגות והיעדר מוקד כוח מרכזי אחד יציב שיכול לאזן את הכוחות ולכן הפרלמנט המגוון נותן עוד דחיפה לשיבוע החברתי בגרמניה. זה מוביל לאי יציבות פוליטית ברפובליקת ויימר, שבאה לידי ביטוי בכך שהתחלפו 17 ממשלות ב14 שנים והמסר לעם היה שאם הדמוקרטיה היא כל כך לא יציבה אז כנראה היא אינה מתאימה לגרמניה.

ברפובליקה הוקמה פונקציה חדשה שנוסחה בחוקת ויימר והיא נשיא הרפובליקה. ההנחה הייתה שהציבור זקוק לדמות אב, תחליף לקיסר שכן במדינה שמאות שנים הייתה מאד ריכוזית, היה צורך במנהיג להתלות בו. הנשיא אמור להוות דמות של קונצנזוס והוא נבחר אחת ל7 שנים, קדנציה מאד ארוכה .  הנשיא עמד בראש הצבא, סמכויותיו מנהליים וייצוגיים אך בנוסף להם חוקק סעיף 48 לחוקת ווימאר שקבע את תפקיד הנשיא כאשר גרמניה נכנסת לשעת חירום :

  1. ההכרזה על שעת חירום שמורה לנשיא
  2. כאשר מוכרזת שעת חירום הנשיא זכאי להפקיע זכויות אזרחיות.
  3. במהלך שעת החירום הנשיא רשאי לחוקק חקיקה שלא מקבלת אישור מהפרלמנט.

הנשיא הראשון של הרפובליקה, שנבחר טרם אושרה החוקה היה אברט (ebert) שהיה אדם שהחוק הזה נתפר למידותיו – דמוקרט-ליברל. הוא האמין ברפובליקה ומבחינתו חוקי החירום מיועדים למצב קיצוני שיש להימנע מעצם ההגעה אליו. ב-1925, שנה לפני תום כהונתו, הנשיא מת וגרמניה צועדת לעבר בחירות חדשות.

חוק הבחירות לנשיאות בגרמניה טוען שאם אין רוב של 50% למועמד מסוים בסיבוב הראשון, יקבע סיבוב שני שבו כל המתמודדים יוכלו לחזור ולהתמודד ואף מתמודדים חדשים ואז יספיק רוב רגיל. שיטה זו מבוססת על ההנחה שהדמוקרטיה אינה דעה מוחצת של הרוב אלא יש בה אלמנט חזק של הסכמים.

ב1925 קורה בגרמניה תהליך מצופה- בסיבוב הראשון התוצאות הן שמפלגות הימין מעמידות מועמד אחד שזוכה  ב-39%, המועמד הסוציאל –דמוקרטי זוכה  ב-29%, הקתולים -15%, הקומוניסטים -7%, הנאצים – 1%. נוצרו שתי קואליציות עיקריות- אחת סביב מועמד הימין והשנייה סביב מועמד השמאל. מפלגות הימין שלא תמכו במועמד הימין דרשו להציב מועמד אחר שיהיה מוסכם על כולם ומפלגות השמאל תמכו במועמד שלהם. הינדנבורג, מועמד הימין, זכה לבסוף ברוב של 48% לעומת 46% למועמד השמאל. . המפלגה הקומוניסטית מצדה, סירבה להצטרף לקואליציית השמאל, דבר שביטא את חולשתו של מחנה השמאל, שהפסיד את הבחירות באחוזים בודדים.

ב1932 מתקיימות בחירות נוספות בגרמניה כאשר המשבר הכלכלי בעיצומו, המצב הכלכלי בגרמניה מחריף והמפלגה הנאצית מקבלת מקום משמעותי בבחירות. המשבר הכלכלי היה קשה בגרמניה שכן היא הייתה תלויה רבות בסיוע חוץ, המטבע נשחק כמעט לחלוטין, האינפלציה הייתה לא הגיונית והאצבע המאשימה הופנתה לשלטון. הציבור לא נתן את אמונו ברפובליקה ולכן השחיקה נתנה את אותותיה בחוסר הלגיטימציה של הרפובליקה. על רקע זה עולה כוח שיעודד דיקטטורה והציבור ינהר אחריו. באותה שנה, בבחירות יקבל הינדנבורג שהתמודד מול היטלר, תמיכה ע"י כל הצדדים ולכן באופן פרדוקסאלי הסוציאליסטים שיתפו פעולה עם הימין השמרני ותמכו בנידנבורג, שנבחר לכהונה נוספת.

רפובליקת ויימר- כוחות שחותרים תחתיה:

  1. השמרנות הגרמנית- בעיקר החוגים מהאזור הפרוסי, האצולה הכפרית בטרם איחוד גרמניה, הבורגנות הגבוהה, חלק מהפיקוד העליון של הצבא. קבוצה זו מתנגדת לרפובליקה ורוצה משטר סמכותני. הם מקימים את מפלגת העם הגרמני DNVP- מפלגת ימין שתשמח אם הרפובליקה תפסיק מלהתקיים.
  2. המפלגה הקומוניסטית-פ לא מאמינה בפרלמנטריזם ותופסת את הפרלמנט כחלק ממבנה העל המדיני שבא לשרת את הבורגנות ולשעבד את הפרולטריון. הקומוניסטים מתנגדים לרפובליקה ויש להם זיקה רבה לקומוניזם בברה"מ.
  3. המפלגה הנציונאל סוציאליסטית של הפועלים הגרמניים- מפלגה לאומנית שהייתה תנועה ימנית רדיקאלית שצמחה בגרמניה לאחר המלחמה.

המפלגה הנאצית- מאפיינים:

  1. אנטי קומוניזם מובהק
  2. התנגדות לליברליזם
  3. התנגדות לתרבות המערב-רואים בשקיעת המערב כהכרחית- Spengler- פילוסוף גרמני שהשפיע על החשיבה הנאצית. פיתח את תיאורית "שקיעת המערב" – התנגדות לאמריקניזציה, העיור, להתנתקות מחיי הכפר, לחדירת ערכים זרים לחברה הגרמנית, ליהודים.
  4. מבטאים זיקה חזקה לרומנטיקה הקדומה על חשבון המודרנה ומה שהיא משדרת
  5. הפשיזם השפיע רבות על דרכי הפעולה של הנאציזם.

אדולף היטלר – יליד אוסטריה שאישיותו מוטלת במחלוקות רבות. הוא נולד ב1889 , למד ציור בוינה, היה חייל בצבא הגרמני בחייל רגלים של בבאריה ולאחר המלחמה (בה נפצע וקיבל אותות הצטיינות) הצטרף לתנועה הנאצית והפך לגורם דומיננטי בה. לאחר הניסיון הכושל של הפוטש (מרד הקאפ) היטלר נכנס לכלא לשנה, במהלכה כתב את 'מיין קאמפף'- "מלחמתי" ולמד תיאוריות פוליטיות ובין השאר על מוסלני.אחד הדברים שעשה היטלר לאחר שחרורו הוא הקמת ארגון SA- ארגון פלוגות הסער שפעל במתכונת של 'החולצות השחורות' של מוסוליני. בראש הארגון עמד ארנסט ראהם והארגון הפך לכוח העיקרי של הנאצים בקרבות הרחוב מול הקומוניסטים. המפלגה אינה גדולה אך מה שנותן לה את הדחיפה המשמעותית הוא המשבר הכלכלי הגדול מחד והאכזבה מהדמוקרטיה מאידך. ב 1932 מתקיימות בחירות כפולות: לנשיאות ולפרלמנט. לנשיאות נבחר הינדרבורג ולפרלמנט נבחרת המפלגה הנאציונאל סוציאליסטית לגדולה מכולן אך עדיין לא בעלת רוב. הינדרבורג נותן להיטלר את המנדט להרכבת הקואליציה ובכך למנות את היטלר לרה"מ (קאנצלר). היטלר מפזר את הפרלמנט כעבור יום ומכריז על בחירות חדשות. בבחירות המפלגה הנאצית שוב עולה אך עדיין לא ברוב קולות ולכן הוא מתחיל בתהליך אלים שכלל:

  1. השתלטות נרחבת על הממשלות המקומיות
  2. ביטול האיגודים המקצועיים
  3. חיסול המפלגות הפוליטיות
  4. המפלגה היחידה המותרת בחוק היא המפלגה הנאצית
  5. רדיפה אחר אויבי המשטר בצורה שיטתית- קומוניסטים, יהודים וכו'…
  6. חקיקות גזעניות
  7.  היטלר חיזק את הקשר עם גורמים שונים-
  8. הכנסייה הקתולית- בגרמניה פועלת יותר מכנסיה אחת והיטלר יוצר קשרים מיוחדים עם הכנסיה הקתולית והקרדינל של ברלין בשנות ה30 הוא זה שימונה לאפפיור ה12 ויהיה אפפיור ידידותי להיטלר ולמשטרו.
  9. מוסדות פרוטסטנטים שונים.
  10. הצבא – היטלר אינו משתלט על הצבא, שהנו שכבה חברתית שונה וגבוהה משל מפלגתו, אך המפלגה הנאצית נתפסת כידידותית לצבא – המעוניין במדיניות צבאית נחושה, מנהיגות ריכוזית וכו'. הדבר מתבטא גם בהעברת תקציבים לצבא.
  11. הקמת כוח ביטחוניSS- היטלר בנה את קבוצת הבריונים הSA שיהוו כוח נגד הקומוניזם ברחוב אך לאט לאט רבוצה זו הופכת לקבוצה שמסכנת אותו שכן מדובר באנשים לא ממושמעים ויתרה מכך , מנהיגם רוהם הוא מנהיג שהיטלר רואה בו אדם מסוכן מבחינת שליטתו במפלגה. על כן מחליט היטלר לחסל את הקבוצה ע"י הSS- אנשים הנאמנים להיטלר נאמנות אישית, הם אידיאליסטים, משכילךים והיטלר מנצל אותם כדי לחסל את הSA. החיסול ידוע בהיסטוריה בשם 'ליל הסכינים הארוכות'- בקרב שהתחולל ב 1934.
  12. בסוף שנת 34' מת הנשיא הינדנבורד, שחרף הדומיננטיות של היטלר, הוא עדיין היה בעל סמכויות ואז נדרש הציבור הגרמני לגשת למשאל עם בדבר איחוד משרת הנשיא ומשרת ראש הממשלה לתפקיד חדש- פיהרר. הטרור ברחובות והתחושה שאוי לו לזה שיצביע נגד הצעה זו יצרה את ההצבעה המוכתבת של העם בעד האיחוד. ברגע שהיטלר הופך לפיהרר , הצבא הופך להיות נאמן לו אישית שכן הוא מפקדו והוא הופך למנהיג טוטאליטרי.
  13. הקמת  הגיסטאפו- המשטרה החשאית הגרמנית.

היטלר ממשיך לבצר את הצבא ומשיג לגיטימציה בינ"ל. ב-1936  מתקיימים בגרמניה שני אירועים בינ"ל גדולים:

1. משחקי הקיץ בברלין

2. משחקי החורף בגרמניה בהם היא זוכה להישגים ספורטיביים ולהכרה בינ"ל.

גרמניה היתה צריכה לבנות הכל מחדש ולא הייתה זקוקה לשמרא את הקיים שכן לאחר מלחמת העולם הראשונה הכול חרב בגרמניה. לכן ישר פנתה גרמניה להתחמשות משוכללת.

     11. ב1938 היטלר מגשים את הסיפוח האוסטרי לגרמניה

    12. מתקיימים משאלי עם באלזס-לוריין בצרפת שמחליטים להסתפח לגרמניה.

    13. הפלישה לפולין שתהווה את ה"קש" שיניע את מדינות העולם למלחמה.

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו – סיכומים

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: