היסטוריה פוליטית – סיכום: התנאים המוקדמים לעליית הנאציזם בגרמניה

היסטוריה פוליטית – סיכום: התנאים המוקדמים לעליית הנאציזם בגרמניה

בעיות הכרוכות בהערכת המקורות ההיסטוריים לעליית הנאציזם

תופעת הנאציזם שנויה במחלוקת.  לשאלה :כיצד משטר דיקטטורי הצליח לנחול ניצחון מהיר ללא כמעט התנגדות? אין מענה חד-משמעי. וישנם תשובות שונות ומרובות – שתי הנחות מרכזיות: 1. תופעה של הלאומיות הגרמנית –מסורת של לאומנות גרמנית , אשר לדעת חלק מהחוקרים החלה עוד בימי הביניים. 2. הנאציזם הוא תוצר של תופעה של המאה ה-20 על רקע מלחמות העולם ועלית תנועות דיקטטוריות רבות בעולם.

הרקע האירופי לעליית הנאציזם

תנועת ההשכלה במאה ה-18 היוותה את הבסיס לדמוקרטיזציה המקיפה. נולד סדר מדיני חדש אשר סלל את הדרך לניצחון הדמוקרטיה אך גם ללידת תנועות מנוגדות. קרו שני תהליכים סותרים: מצד אחד עליית ערכו של הפרט במסגרת המדינה ומצד שני , התגברות האים הנשקף ע"י המדינה המודרנית החובקת כל.

-גישות שונות לעליית הנאציזם:

א. התנועות הטוטליטריות הן תולדה של העידן הדמוקרטי, הן צמחו מתוך הבעיות של הדמוקרטיה ההמונית . בעידן החדש הדיקטטורה משתמשת ברעיונות הדמוקרטיה. היא רואה את עצמה כגוף המגשים את ציווי ההיסטוריה. היא משתמשת בכלים דמוקרטיים: משאלי עם, בחירות ועוד..  בפועל היא תובעת מהפרט לוותר על ייחודו וכופה עליו אידיאולוגיה פוליטית.

ביקורת:הנאציזם התנגד לרעיונות הליברלים-דמוקרטיים.מטרתו לחסל את האינדיווידואליזם.

ב. 4 זרמים עיקריים הביאו לצמיחת הנאציזם:1. לאומיות. 2. המדינה ככל יכולה. 3. סוציאליזם. 4. גזענות. – כל משטר דיקטטורי נבדל בעוצמת יניקתם מרעיונות אלו.

ג. צמיחת הלאומיות- גלגול הלאומיות לאימפריאליזם קיצוני הביא לצמיחת תנועות אנטי-דמוקרטיות. העיקרון הלאומי-מדיני: במאה ה-19 נוספו שיקולים אתננים לצורך בהקמת מדינות לאומיות. הלאומיות הפיצה מיתוס היסטורי-שמרני.

 ד.רעיון הסוציאליזם –הלאומי: בא כנגד המרקסיזם (שאיפתו הייתה הקמת משטר חדש על בסיס בינלאומי.) מטרתם הייתה לגשר בין המדינה לסוציאליזם. הנחת היסוד שלהם הייתה אחדות פנימית במקום מלחמת מעמדות.

ה.האנטישמיות המודרנית: בכל אירופה הייתה הגזענות לחלק בלתי נפרד מהלאומנות. טיפוח שנאת הזרים בכדי להסיח את דעת העם מבעיות המדינה.

–          רעיון הדרוויניזם החברתי-"מלחמת קיום" ,"הישרדות החזקים" וה"ברירה הטבעית". היסטוריות העמים נתפסו כאירועים ביולוגים. התפיסה כי אין דרך להימלט מחוקי התורשה. וסיווג בנ"א ע"פ סימני היכר מעידים על יכולת קבוצות מסוימות לשרוד.-רעיונות אלו היוו את הבסיס למדיניות ההשמדה של הרייך השלישי.

–          בניגוד לרעיון זה , רעיונות דמוקרטיים זוהו כ"אנטי טבעיות".

הבעיה של מעמד המדינה בגרמניה: 

מה הן הנסיבות לעלייתם של זרמים קיצוניים ולאומיים בגרמניה שהביאו לדי שלטון הרסני?

4 סוגי הקשרים שעצבו את הדרך לנאציזם:

1.מצבם המיוחד ותחושתם המיוחדת של הגרמנים כלפיי המהפכה הצרפתית ותוצאותיה: מצבה הג"ג של גרמניה במרכז אירופה ושלטונה המיוחד של הקיסרות הם שיצרו במאה ה19 צורה מתונה של אבסולוטיזם נאור ונראה כי יתאפשר לעבור למדינה מודרנית ללא הפיכות. אך בהשפעת טרור ומדיניות ההתפשטות של מהפכנים ונפוליון, הפכה ההתלהבות מרעיונות ההפיכה לאכזבה והונח הבסיס לרעיונות מיסטיים-רומנטיים בדבר ייחוד גרמניה ויצרו רעיון ייעוד תרבותי של העם הגרמני.

2.כישלון המהפכה הבורגנית-ליברלית ב1848 והמהפכה השמרנית לאומית של ביסמרק: הרגשות המעורבים של הליברליזם הגרמני ותפיסת המדינה ככוח עליון העניקה עדיפות לאחדות החיצונית על פני האחדות הפנימית. תפיסה זו שעבדה את התנועות הדמוקרטיות לשלטון של חצרות מלכות ,צבא ופקידות. כך הצליח ביסמרק להשתית את מדינת הלאום הגרמנית. הרייך השני נתן פתרון חלופי למדינת הלאום אליו חתרה מהפיכת 1848.

3. הבעיות במבנה הפנימי של הרייך השלישי ושאיפתו של הרייך להעניק לגרמניה מעמד של מעצמה עולמית שאיפה שהגיעה לשיאה במלחמת העולם הראשונה: הרייך השלישי יצר מתחים בין הסוציאל-דמוקרטים והליברלים לבין המדיניות של ביסמרק. דבר זה הביא לעיכוב בהתפתחות משטר דמוקרטי. דבר זה הביא לירידת כוחם של הליברלים . במקביל המדיניות הצבאית-הפיקודית מנעה ממפלגות הפועלים לקחת חלק בשלטון. בנוסף לכך חוק הבחירות הפרוסי שהיה מבוסס על עקרון הרב המוחלט, היה מבוסס על חלוקה לאזורי בחירה והתעלם מהעיור הרחב. כך שכח הכפרים העניק יתרון גדול לשמרנים – אלו הביאו לידי פער בין המבנה החברתי המשתנה להסדרים המדיניים שלא השתנו. כדי להתגבר על בעיה בחרה גרמניה להפנות את הלחצים כלפי חוץ להדמות למעצמות האפריליסטיות ולקחת חלק בחלוקה לקולוניות. מה שהקשה על גרמניה היה הברית בין האצולה הפיאודלית לקפיטליסטים שיצר התנגשות עם המזרח והמערב, וגרמניה נהגה במדיניות שלך "גם פה וגם שם" דבר שהקנה לה אויבים רבים.

1893- "התנועה הכול גרמנית"- הקצינה את הרעיון הלאומי-אימפריאליסטי. היא כללה את בני העם הגרמני במדינה אתנית אחת(בטיעונים הסטורים-חברתיים וכלכליים ובהמשך עם טעונים גזעניים). ב1903 החלה התנועה לנקוט באנטישמיות קיצונית. תפיסות קיצוניות אלו הלכו יחד עם רעיון האימפריאליזם ועם התפשטות הכלכלה הגרמנית.

4. האכזבה העמוקה שבאה בעקבות המפלה במלחמת העולם הראשונה וכן תולדות רפובליקת ויימר הקמה בעקבות ההפסד: ההפסד במלחמת העולם הראשונה חוזה ורסיי וכן המשברים הכלכליים שפקדו את גרמניה בשנות ה20-30, החלישו את רפובליקת ויימר.

אי ההכרה של הגרמנים בתבוסתם העניקה עוצמה רבה לרעיון מדינת הכוח. וההתנגדות לחוזה ורסיי. חיזקו את האידיאולוגיה הנאצית אשר פיתחה דוקטרינה של "רייך גרמני של האומה הגרמנית". היטלר לא הסתפק בהחזרת השטחים שנלקחו מגרמיה בחוזה ורסיי אלא רצה להגדיל את מרחב המחייה של העם הגרמני תוך עיקרון אימפריאליסטי של שלטון העם החזק.

– התפקיד שמילא המיליטריזם הגרמני בעליית הנאציזם-  האידיאולוגיה המיליטריסטית של הנאצים נקשרה לעולם המושגים של פרוסיה שהייתה מדינה צבאית. הברית שנכרתה במלחמת העולם הראשונה בין לאומנות לבין המיליטריזם טבעה רושם עמוק בהיטלר ואפשרה את עליית הנאצים ותפיסת השלטון ב-1933.

חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים

כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

היסטוריה פוליטית של זמננו

מבוא להיסטוריה פוליטית

מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו

כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: