מהי דמוקרטיה: מבוא
הדיון בדמוקרטיה ומהותה מתחיל כבר אצל אפלטון. השאלה מהי דמוקרטיה היא שאלה מורכבת ורבת פנים עליה ננסה לענות להלן על ידי כך שננסה להבין מה הביטוי דמוקרטיה שואף לעשות?
האם אנחנו במושגים היסודיים שלנו יכולים וצריכים לנסות להבחין בין מושגים אנליטיים ומושגים תיאורטיים?
המילה הברורה ביותר שלגביה הויכוח הזה קיים היא המלה "טוב". היא כבר מכילה דבר מה רצוי. לכן אחד ממרכיבי האפיון של הטוב יהיה האלמנט הנורמטיבי שלו. אולם, לגבי דברים אחרים השאלה מורכבת הרבה יותר.
טיפוס אידיאלי – מקס וובר טבע את הביטוי בהקשר של כלי לתיאור מציאות מורכבת.
המציאות החברתית מורכבת מאוד. היא כוללת התנהגות של פרטים, מוסדות, מדינות, משפחות, יחסים כלכליים, אידיאליים שמשפיעים על כולם ועוד. אחד מהכלים שלנו שנועדו להסתכל על החברה הוא לנסות להבחין בין ניסיון להבין את החברה (אנליזה) לבין ניסיון להעריך אותה (טוב, לא טוב, רצוי, לא רצוי). אחת השאלות הבסיסיות היא האם הניסיון הזה אפשרי. וובר טען כי אם התשובה לשאלה הזו אינה חיובית אנחנו מאבדים את היכולת לקיים דיון מושכל על המתרחש. ללא ניסוח ברור של השאלות אנחנו מוצאים את עצמנו בויכוח בלי הבנה על מה בעצם מתווכחים.
חשוב שהתיאור של המציאות לא יכלול בתוכו כבר את העמדה ההערכתית שלנו את הדבר הזה. יש מילים תיאוריות פשוטות רבות כגון יורד גשם בחוץ. עם זאת יש טענות מורכבות יותר, כגון "ה-IQ של שחורים מזה של לבנים". יש כאן הנחה שקיים דבר כזה IQ ושהוא מדיד. שאלה אחרת היא מה נגזר מהטענה הזו.
דמוקרטיה הפכה למילה שהיא תיאורית והערכה יחדיו. יש בה משמעות אמוטיבית (שיפוטית). אנחנו רוצים לנתק את השאלה התיאורית הנוגעת לדמוקרטיה מהשאלה האם הדמוקרטיה היא דבר חיובי. זו משימה קשה לאור התודעה שלנו בהקשר הזה.
מקור המילה מאריסטו (דמוס – העם. קרטיה – שלטון). הוא בוודאי השתמש בכך ככלי למיון השליט. דמוקרטיה היא החברה בה שולט העם. הדמוס האתונאי היה דמוס חלקי ביותר – גברים חופשיים. ההיסטוריה של הדמוקרטיה המערבית היא היסטוריה של התרחבות הדמוס.
רקע
דמוקרטיה היא שלטון הציבור. שלטון הציבור אומר שהאפיון של המשטר איננו על התוצרים שלו והתכנים שלו, אלא רק על השאלה מי מחליט בראותו משטר. נבחין בין דמוקרטיה ישירה לדמוקרטיה ייצוגית. השליטים הם חלק מהדמוס. לתקופה מסוימת הם מקבלים סמכויות מהדמוס. הם כפופים לאפשרות בה הדמוס יחליף אותם בבחירות קבועות. להיות השליט זה לא עניין קבוע. זה לא מובן מאליו. אנגליה נחשבה דמוקרטיה למרות שהמלך היה השליט הקבוע.
ההיסטוריה של התפתחות הדמוקרטיה היא מורכבת וארוכה והיא מתחילה כבר ביוון העתיקה עם הדמוקרטיה האתונאית וממשיכה בתקופה המודרנית ועלייתה של מדינת הלאום. כיום יש פניה לדמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם. כך נעשה בקליפורניה בנובמבר בהקשר של נישואין חד מיניים. הדמוקרטיה כוללת בתוכה גם מערכת של ערכים ובניהם זכויות האדם והאזרח ועקרון הפרדת הרשויות. עקרונות המשטר הדמוקרטי הם רבים אך כולם בנויים על מנת לממש את ערכי השוויון ותפיסת הסמכות העומדים ביסודה. כמובן שיש גם סוגי דמוקרטיה שונים ובתוכם דמוקרטיה ישירה, דמוקרטיה ליברלית, דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה פורמלית, סוציאל דמוקרטיה ועוד. כמו כן ניתן לדבר אודות משטרים סמי-דמוקרטיים המקיימים את עקרונות הדמוקרטיה בצורה חלקית. מכאן ברור כי אין הגדרה אחת חדה וברורה למהי דמוקרטיה. דמוקרטיה היא מסוג הדברים שכולנו מבינים כל עוד אנחנו לא מתבקשים להגדיר אותם במדויק. הדיון הפילוסופי במשמעותה של הדמוקרטיה עוד רחוק מכדי לבוא לידי סיכום וכל עוד יש דמוקרטיה נראה כי יהיה גם דיון אודות מהי דמוקרטיה וכיצד לבצע אותה בצורה הטובה ביותר.
להרחבת ידיעותיכם אודות הדמוקרטיה והתיאוריה הדמוקרטית הנה מספר מאגרי מקורות שכדאי לבדוק:
מבוא לתורת המידות והמדינה – רקע פילוסופי לחשיבה הדמוקרטית, נושא שנסקר גם במבוא למחשבה מדינית ומחשבה מדינית מודרנית.
מבוא לפוליטיקה וממשל – היבטים של ניהול משטרים והדילמות העומדות בפני הדמוקרטיה.
דיון זה אודות "מהי דמוקרטיה" הוא חלק ממאגר המאמרים בנושא מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית